מה מצבך המשפחתי?

שלום
ד"רגיליי שאני כל הזמן בלום של אותם אמונות ורגשות בסיסיים שחוזרים על עצמם שזה בדידות וחוסר אונים,האם מבחינת הפסיכולוגיה האבולוציונית בדידות וחוסר אונים הם רגשות?ואם לא,האם יש רגש מאחורי החוסר אונים?כי כמה שאני חופרת ומנסה להבין את חוסר האונים, ובודקת אני לא מוצאת תשובה, ולוגית אני לא מאמינה שאני חסרת אונים לחלוטין. ז"א יש לי איזה יכולת מסוימת לעשות שינוי כלשהו.אבל בתת מודע שלי אני מאוד מרגישה ככה, לפעמים אני אפילו אומרת לעצמי שאני מקוללת , למרות שאני לא מאמינה בזה באמתבקיצר, אודה לתשובתך המקצועית

ועוד שאלה רלוונטית - מה מצבך המשפחתי והמקצועי/לימודים?אלו שאלות שיוכלו להקל עלי לענות לך באופן יותר ממוקד.

ללא מערכת יחסים עם אבל קריירה יציבה יחסית ומעל גיל שלושים

איילה יקרה,
אני מניח ש'איילה' ו'מישהי' הן שתיהן את.אם אתמרגישהבדידות, הרי זה רגש, אם אתמרגישהחוסר אונים, או תסכול (שזה אולי אותו הדבר, בדרך כלל, גם אם בעוצמה פחותה יותר), הרי גם חוסר אונים הוא רגש.האם אלו רגשות 'נקיים'? נגיד, האם זה ערבוב של רגשות אחרים, כמו כתום, שהוא בין אדום לצהוב? – זה יותר קשה לדעת, אבל היות שאת יכולה להגדיר אותם, לפחות בתחום מסויים (ממש כשם שאת יכולה להגדיר כתום), אז אין סיבה שלא להתייחס לזה כאל רגש שאפשר לדבר עליו ולהגדיר אותו, ובכל מקרה הוא שייך לעולם הרגשי שלנו.האם הוא רגש 'ראשוני'? – אולי לא. אני חושב שהרגש הראשוני הוא 'אכזבה', כשמשהו שרצינו לא קרה. ומכאן מגיעים רגשות משניים, שמניעים אותנו לכיווני פעולה שונים לגמרי. כעס, למשל, מניע אותנו לעשייה ולפעולה כנגד התנגדות. ייאוש – לויתור, זמני לפחות, עד שהייאוש ייעלם ומשהו אחר יתפוס את מקומו. תסכול וחוסר אונים קרובים יותר לייאוש, גם אם הם לא שם. כלומר, הם מאפשרים לך הפסקה בפעולה להתארגנות מחדש, אם וכאשר תצליחי למצוא פתרון מעשי.עד כאן הדיון התאורטי... אבל אולי את יכולה להבין ממנו גם לאן הייתי לוקח אותך הלאה – למשפט שאת עצמך אמרת: "יש לי איזה יכולת מסויימת לעשות שינוי כלשהו". את רק צריכה לאסוף מספיק כוחות, שזה אומר להאמין בעצמך יותר, ולבנות דרך פעולה – שתועיל לך עוד ביכולת שלך להאמין בעצמך.תחושת ה"מקוללת" אולי משקפת את המחשבה על ייאוש. ויפה שאת לא מאמינה בזה באמת, כי בזה את גם אומרת לעצמך שאת לא מגדירה את עצמך כמיואשת, ועדיין לא מרימה ידיים.כך מתוך מכתבך, ודווקא בשל המונחים הרגשיים שבהם השתמשת, אני רואה שיש בך כוחות, ואולי הם בתנודות בתלות במצב רוחך. אבל לפעמים כדאי ללכת איתם לטיפול כדי להסתייע בו להאמין בעצמך יותר, אולי גם לכוון את עצמך יותר, ולמקד טוב יותר תוכניות פעולה שונות.

האמת שהתגובה שלי באמת לא אישית, אני באמת מדברת על תכלס, ומעוניינת להבין מה הרגשות הבסיסיים שלנו כעוד בעל חיים, כי זה ממה שהבנתי הגישה האבולוציונית שלך, אבל האם טעיתי? האם זה פיתוח לכיוונים אחרים?אם נסתמך על האבולוציה, כל רגש אמור לגרום לנו לשרוד, או לברוח או להלחם, ויש כמה בסיסיים , אם היינו משמיטים את השפה שאותה המצאנו לא היינו נכנסים לכל הפינות והדקויות, היינו מבינים תכלס מה קורה שם ומה יגרום לנו להמשיך הלאהאם נדבר על הפאן האישי :"יש לי איזה יכולת מסויימת לעשות שינוי כלשהו". את רק צריכה לאסוף מספיק כוחות, שזה אומר להאמין בעצמך יותר, ולבנות דרך פעולה – שתועיל לך עוד ביכולת שלך להאמין בעצמך.זה משהו שאני תוהה לגביו המון ופתחת דיון בנושא (בערך) אני לא בטוחה כל כך שיש דבר כזה בחירה חופשית, הייתי בטוחה במאה אחוז לא ב99 אחוז שאצליח , שאהיה במקום אחר, אבל בתכלס זה לא קרה כמה שהשקעתי ורציתי ותכננתי ובניתי, "רק לאסוף כוחות" זה משפט מאוד קשור, אני הולכת היום יותר לכיוונים אחרים של להבין שזה הנסיבות וזה מה שהחיים לקחו אותי ,ואני ינסה לעשות מה שאני יכולה ,כל שינוי פנימי לא יקרה יותר מידי