נקודות למחשבה על זוגיות

שלום,
אני בת 25, נשואה מזה כ- 5 חודשים לבעל מקסים ובהריון אך יש בעיה המכניסה לחיינו בעיות ובזמן האחרון אני פשוט חיה עם הבעיה עם עצמי על מנת למנוע מריבות.בחתונה קרה דבר מסוים עם משפחתי שפגע בנו, אני כמובן לאחר זמן קצר סלחתי והעברתי אך בעלי פגוע מאוד ועם 2 מאחיותי הוא לא מוכן לדבר, להקשיב או לראות דבר הגורם לחיכוכים רבים בינינו, דבר הגורם לכך שמאז החתונה הוא לא ביקר בביתה של אימי אפילו פעם אחת י הוא לא מוכן לפגוש את אחיותי.בסופי שבוע אני לא הולכת לאימי כי אני לא מוכנה לאחר 5 חודשי נישואין להיפרד בארוחות שישי-שבת וקל וחומר בחגים.עוד מעט מגיע ראש השנה ואני כבר נכנסת ללחצים, מה יהיה? איך אוכל להיות עם אימי בחג וכו'..כמו כן כבר חושבת על כך שאם יוולד לנו בן בעז"ה מה יהיה בברית???עיזרו לי, אני פשוט נואשת!!!לפעמים מרגישה כאילו הוא מזלזל ברגושתיי ולא מכבד אותי מסיק כדי לסלוח להם..מה עליי לעשות?????

נואשת יקרה,
אנא ראי את ההתכתבות שלי מלפני כמה ימים עם מישהי בנושא דומה, אם כי כמה שנים קדימה בתוך מערכת הזוגיות. האם זה נותן לך נקודות טובות למחשבה?לחצי על הקישור הזה:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3155914

ד"ר חסון,תודה רבה על המקראתי את ההתכתבות שלך בנושא הדומה מאוד לעניין שלי, אך קשה לי המחשבה להעביר חגים ושבתות בנפרד- אני רואה את זה אצל אחותו שנשואה מעל 12 שנה שבגלל בעיות הם נפרדים בשבתות, לא רוצה להיות במצב כזה לאחר 5 חודשי נישואין.היינו אצל יועצת זוגית שאמרה לי שאתן לו את הזמן שלו והוא אמר שעם הזמן זה יעבור אבל זה לא נראה באופק והיום הוא אמר לי שגם אם ידבר איתם הוא לא ישב איתם לאכול על אותו שולחן.לא יודעת מה לעשות..

נואשת יקרה,
שימי לב שמה שאמרתי לך, וגם מה שהיועצת הזוגית אמרה לכם, די דומה: "תני לזמן לעשות את שלו".לפעמים כשמאיצים בתהליכים, את יוצרת דינמיקה לא טובה שתתעצם ותזיק לא רק למה שקורה בין אישך לבין בני משפחתך, אלא גם בינך לבינו. אם תניחי לזה, משחקי הכוח שבינך לבינו יפחתו. כרגע הם חלק מהתמונה, והחלק המזיק יותר. גם יותר מאשר היחסים הלא תקינים בינו לבין בני משפחתך. תני להם לפתור את הבעיות שביניהם עם הזמן, ואת, אל תכניסי את עצמך לזה, ואל תיפגעי, לא בשבילם ולא בשבילו, כי את תצאי מזה הפגועה העיקרית.

ד"ר חסון,קשה לי מאוד שלא להיפגע כי למעשה אני לא עושה שבתות וחגים עם המשפחה, וכל שבת וחג שעושים אצל אמא שלו אני יושבת וקשה לי עם המחשבה שאנחנו רק אצלה ואצל אמא שלי לא..חוץ מזה, כל פעם שמגיע רגע כזה כמו לפני שבת וחג זה בסופו של דבר מגיע לויכוח ומריבה (כמו אתמול בערב למשל)- כיוון שהבעיה פשוט מרחפת מעלינו..אני מוצאת את עצמי בוכה הרבה, מפחדת מאוד שהמצב הזה שלי יפגע בעובר הקטן שיש לי בבטן..אבל ממה שאתה אומר אני מבינה שאין לי שום אפשרות אחרת אלא לחכות, מקווה שהדבר לא יהרוס את נישואינו.אך יש לי שאלה ד"ר: אדם שאוהב את בן או בת הזוג שלו, לא אמור לעשות הכל על מנת שיהיה לה טוב? לא אמור למחול על כבודו כדי שלה יהיה טוב? או בעצם כדי שהזוגיות שלנו תתפתח ותעלה במקום להידרדר מיום ליום? כמו שאני עושה בעצם למענו- גם אני נפגעתי לא פעם מהעקיצות הלא נעימות של אמא שלו ושל גיסתו- אבל העברתי וסלחתי והורדתי מכבודי כדי לא לפגוע בקשר שלנו.. לפעמים אני מרגישה שזה חד צדדי ושפשוט נוח לו ללכת רק לאמא שלו ושהנה יש לו סיבה לא ללכת למשפחתי.

נואשת יקרה,
את אומרת שקשה לך, ואני מאמין לך. את מגיבה קשה רגשית, כי את לוקחת את הפגיעה בבני המשפחה שלך באופן אישי, ולכן נפגעת מבן זוגך. והוא שכתבתי: את יוצאת הנפגעת העיקרית. ולא רק בגלל זה, אלא בגלל שיש בינך לבינו מאבקי כוח, של כבוד.והשאלה שלך, על מה שאדם צריך לעשות למען בת זוגו או בן זוגו, היא מדרון חלקלק, כי אין לה תשובה חד צדדית: באותה מידה שאת אומרת שהוא צריך להתחשב בך, כך הוא יכול לומר שאת צריכה להתחשב בו. לא בעקיצות של אימו וגיסתו, אלא בפגיעה בו. מסיבה זו אני מעדיף לנטוש את קו החשיבה הזה. הוא לא פורה ולא מועיל. הוא מתסיס אותך, ולא משכנע אותו. אם אתם ממשיכים ביעוץ הזוגי, יש לך אל מי לפנות ועם מי לדבר. המשיכי בזה. אם לא, אזי חבל שהפסקתם. יש לכם עדיין דרך ארוכה לפתור את הבעיות שביניכם. קודם כל שביניכם, ולא בינו לבין המשפחה שלך.