אף פעם לא יהיה מספיק טוב...

שלום רב,
כמה טוב לקרוא את התובנות שלך לבעיות המגוונות של אנשים. תגובות מעמיקות, חכמות ומלמדות.אני לא יודעת איזו תשובה אני מצפה לשמוע ממך, בעצם גם אין פה שאלה אלא מחשבות שמטרידות אותי.אני בת 27, בעלת תואר ראשון ולקראת לימודי תואר שני, עם חבר כבר 4 שנים לקראת חתונה, עם קשר מעולה בינינו. יש לי עבודה טובה, חברות ואני לא נראית רע. בסך הכל נשמע כאילו אין לי מה להתלונן...אבל תמיד סבלתי מחוסר בטחון עצמי. למשל- אני תמיד מצטיינת בלימודים, אבל לדעתי זה בגלל שיש לי זיכרון טוב וכך גם אם לא באמת הבנתי או הפנמתי את החומר, נורא קל לי לעשות מבחנים ולהצליח. נראה לי כאילו יש אחרים יותר חכמים או מוכשרים ממני שהיה מגיע להם להצליח יותר ממני, אבל אני מצליחה בזכות זיכרון או יכולת טובה "לשבת על התחת" וללמוד.או- אני כל הזמן מרגישה שאני צריכה להורדי 3 קילו בשביל להיראות טוב ומרגישה לא נוח עם הגוף שלי למרות שאני יודעת שאני לא נראית רע (ושומעת את זה כל הזמן גם מחבר שלי).תמיד נראה לי שאני יכולה לעשות יותר טוב, להצליח יותר, ולא עשיתי מספיק. למדתי מקצוע טוב ונחשב שאני אוהבת, אבל אני כל הזמן חושבת שאולי יכולתי להיות טובה ולהינות יותר בהיי טק או בדברים אחרים שלא עשיתי.אני כל הזמן בתחושת "לא מספיק" - אני צריכה להשתפר בבישול, להיות יותר בכושר, להספיק לקרוא את הספר שאני רוצה, לפגוש חברות, להתקשר לסבתא, לעבוד מספיק שעות כדי שתהיה משכורת טובה, להיות עם החבר וכו'...ואני חושבת מה יהיה כשיהיו לי ילדים?ואם אני אבקר את עצמי כל היום בחיים אני לא אעמוד בציפיות של עצמי....אשמח לשמוע כל מה שיש לך לומר...

שלי יקרה,
עושה רושם שיש לך סיפור על עצמך, שבו את אומרת לעצמך שאת מזוייפת, ושאת מדגישה לעצמך בכל כוח שאת לא רוצה שיבלבלו אותך עם העובדות. אם את מצליחה יותר מאחרים, הרי זה בגלל שיש לך זכרון טוב בהרבה משל אחרים, לא משום שאת חכמה יותר או מוכשרת יותר... את מרגישה כמו אנורקטית (אף פעם לא מרוצה מגופך), כלומר, מצליחה אבל היית יכולה יותר, יש לך קשר זוגי מעולה ואת עומדת להתחתן, אבל גם זה לא צריך לבלבל את הנרטיב שיש לך בינך לבינך, שיש לך בעיה. כי תמיד תהיה לך בעיה. נכון?אז אולי כדאי לצאת מהמרוץ שלך נגד עצמך, שלי. כי מה שלא תעשי, לא יהיה מספיק טוב, ולא יירצה אותך. ו... כמה שזה נשמע דומה למה שהרבה אומרים על אבא או על אמא שלהם: כי הנה, אני כל כך מצליח/ה, והוא/היא עדיין לא מרוצים. כל מה שאני אעשה וכל כמה תעודות והצלחות שאביא, אף פעם לא יירצו אותם. אז אולי כדאי להפסיק? די. נמאס לי.אז אולי כדאי שתפסיקי את המרוץ שנועד רק לרצות את עצמך, ושאין לו סיכוי? ואולי... זה מה שאת רוצה ולא יכולה?סתם הרהורים, ונקודות למחשבה. לא שאלת, אז גם לא ממש נתתי תשובה...