נסיגות בשיחות זוגיות - מה עושים?

היי.אני בשנות ה 40 לחיי.גרושה+.בן זוגי בשנות ה50 לחייו.פרוד +.היינו יחד כשנה.נפרדנו לפני 9 חודשים בשל העובדה שלא ידע להגיד אם אוהב או לא.טען שהיתה לנו שנה נהדרת וזוגיות טובה ולא יודע להגיד לגבי אהבה.הוא נכנס לזוגיות חדשה וגם אני.אני נפרדתי מבן הזוג.לפני 3 חודשים.לפני חודשיים יצר קשר. הוא אמר שנמצא בזוגיות לא מתאימה .התכתבנו במייל יומיים.אז ביקש להפסיק להתכתב לכמה ימים כי מרגיש שאני רוצה להיות בשקר מולה.נפרד ממנה ויום למחרת יצר קשר וביקש לפגוש אותי.אמר שבכל התקופה בה לא היה איתי לא הפסיק לחשוב עליי .הבין כי למעשה אהב אותי בכל התקופה בה היינו ביחד ואוהב אותי כיום.הבין כי שי לי כמה תכונות שלא מצא באף אחת אחרת[דיבר בעיקר על העובדה שאני היחידה שלא בקשה לשנותו. ואיתי הוא רוצה להיות.הוא חושב שבסבוב הראשון שלנו לא היה ככ בשל[אני הייתי בעצומו של תהליך הגרושין]והבין בתקופה האחרונה שהוא כנראה כבר בשל.שהרגיש אליי הרגש העמוק ביותר שחש אי פעם לבחורה.לאחר כמה ימים של שיחות עמוקות וארוכות חזרנו.במהלך ימים אלו הפגין רגשות , חיבה, מיילים ומסרונים עוצרי נשימה שמעולם לא קיבלתי ממנו.מאז עברו חודשיים.הבנתי , ממיל שיקבל כשהיינו יחד על המחשב, כי הוא בקשר עם הבחורה שהיה עימה בזוגיות לפניי[בין הסבוב הראשון שלנו לבין הסבוב השני].לא פתחתי את זה.אני יודעת שהוא מאוד קנאי לפרטיות שלו.אני יודעת שהוא בקשר עם חברות לשעבר, מפעם לפעם.מרבית ידידותיו הן נשים, לדבריו, הרבה בגלל שנשים הן הרבה יותר אמפטיות מגברים[כך אומר] אגב, גם כשאנו נפרדנו רצה לשמור על קשר אבל אני לא רציתי.רציתי להגן על עצמי.כך היה לי קל יותר להתמודד.מה שעובר לי בראש הוא כך-מצד אחד אני יודעת שהוא בחור כן וישר ועצם העובדה שחזר אליי מראה הרבה.איך אמר-הרבה יותר מחייב לחזור לקשר מאשר להתחיל קשר חדש.אני גם מתארת לעצמי שלא היה ממשיך להיות עימי כעת אם היה רוצה אותה[אמר לי לגביה שאינם מתאימים.שלא אהב אותה]מצד שני, טוען שלא הפסיק לחשוב עליי כל הזמן שלא היה עימי[ז"א- גם כשהיה עימה]איך אדע שזה לא המצב היום, אבל הפוך?שנמצא עימי אבל חושב עליה?אין מה לדבר עימו על כך כי התגובה יכולה להיות אחת מהשניים-התכנסות שלו בתוך עצמו והתרחקות ממני[מהכרותי אותו מדובר על כך שהוא מאוכזב מההתנהגות שלי ומחוסר הבטחון שלי .].או שיענה ויאמר שעצוב לו שאני מרגישה חוסר בטחון בקשר.שנינו, אגב, אנשים, הנמנעים מעמותים.מעולם לא רבנו ממש.הצד הרציונלי שלי אומר שכנראה אפשר להיות בקשר עם האקס ואין בזה כל חשש אם אתה נמצא בזוגיות טובה ואוהב את מי שאתה נמצא עימה.הצד הרגשי כנראה, הטמון בכל אדם ממוצע, הוא הצד הרגשי הידוע[זה לא נעלם בגיל כלשהו ?]עליי לציין כי הזוגיות טובה.לדאבוני הקסם של הימים הראשונים של החזרה[באמת היה קסום ומדהים] נמוג די מהר.גילוי נאות על עצמי- אני מאוד חסרת בטחון.חוששת מאוד , בהרבה רגעים, שיעזוב אותי[כך גם היה עם בן הזוג הקודם שלי אע"פ ששניהם שונים זה מזה שמיים וארץ].מתנהגת, פעמים רבות, באופן נזקק.איך אני מפרידה בין מה שהיה עימה[כאשר חשב עליי]לבין מה שקיים היום?אודה להרגעתך(-:

מתוסכלת יקרה,
הנסיגות של שניכם מעימותים ומשיחות משמעותיות מפריעות לכם להיפתח יותר, ולך לבטוח בו יותר. לא כל שיחה משמעותית היא מריבה, גם אם יש בה כמעט תמיד עימות מסויים - עימות הנוגע להסכמות או עימות הנוגע לאכזבות. לא קל להתמודד עם זה, אבל היכולת לעשות זאת, ולדבר על זה עם מינימום פגיעה בצד השני, ויחד עם זה הבעת צרכים ודעות, יכולה לחזק מאד את הקשר, אחרת חלק גדול מהדיאלוג הזה נעשה אצל כל אחד מכם בנפרד. וזה מקור מצויין לאי הבנות. מצד שני - לא קל להרגיש או לשמוע שיש אכזבה אצל הצד השני, גם אם זו אכזבה חלקית ולא כוללת, וחוסר ביטחון רק מקשה לקבל זאת, ומעצים אותה, וגורם לנסיגות שעליהן את מדברת. רצוי היה לעשות זאת, אבל יש זוגות שחיים די טוב ללא העימותים. זה קשה, אבל יש מי שחי כך לאורך זמן. ואולי כדאי שתלכו ליעוץ זוגי כדי לאפשר שיחות כאלה, וכדי לחזק את התקשורת שלכם ואת הקשר שלכם. חשבי על זה כאפשרות שתוסיף לאיכות החיים ואיכות הקשר, למרות העימותים שעלולים לעלות. ורצוי מאד לעשות זאת אצל אדם שיהיה רגיש מספיק להבין את החוויות שלכם בתהליך הזה, ולא אצל יועץ זוגי בוטה שיתקשה להבין מה פתאום יש לכם בעיה בלשמוע שלצד השני קשה.