נסיגה כשלא מרגיש ראוי

היי,אני בת 30, הלשעבר 32הכרנו לפני חודשיים בערך. דייט ראשון מיוחד ומאוד מרגש, שנינו דברנו על הרצון בזוגיות רצינית ואמיתית. לא היו משחקים והיה ברור לנו שהכיוון הוא חיובי.שבועיים מהרגע שהכרנו הוא חזר זמנית להורים שלו מכל מיני אילוצים. זה המקום לומר שהוא מאוד מושפע ומופעל על ידי הוריו..בעיקר על ידי אבא שלו.החזרה הביתה עשתה לו ממש לא טוב, רב המון עם אבא שלו , אומר שעובר עליו משהו לא טוב, שאין לו אנרגיות ובעיקר מרגיש שהצעד הזה לא פשוט לו בכלל אבל לכרגע זה הפתרון היחידי. בשלב הזה נוצר כדור שלג שהוא מגיע אליי פחות, אם מגיע אז תמיד נשאר איזשהו פתח שדרכו צריך לחזור הביתה בהסבר כזה או אחר.. גיליתי המון הבנה ואכפתיות ואמפתיה למצב שלו וגם הוא מבחינתו עדיין אמר כמה רוצה אותנו, ומרגיש וכמה אני הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים. הפער בין המילים למעשים שלו רק הלך וגדל..אחרי כמה ימים של מחשבה בנפרד אמר שמעל הכל הוא לא רוצה לאבד אותי ומוכן להשקיע ולהגיע יותר, מה שלא באמת צלח את מבחן המציאות ולא הצליח להגיע ברגע שקבענו. הרגשתי שבמקום שהזוגיות הזו תמלא אותו היא מרוקנת אותו יותר ממה שהוא כבר מרוקן.בצער רב החלטתי לסיים בידיעה שהראש אומר שזה הדבר הנכון והלב לא שלם עם ההחלטה. יצא לנו לדבר אתמול סביב דברים שיש לו אצלי, והופתעתי לשמוע שלדבריו- כן מתגעגע אבל לא חושב על זה ולא מרגיש כמו קודם, שהיה חייב לנתק את עצמו מכל מה שמרגיש ולהתחיל לטפל בעצמו (התחיל טיפול לדבריו) ושכרגע האנרגיה שלו מספיקה לו רק לעצמו. אין ספק שהיה לי קשה מאוד לשמוע בהפרש של שבוע שני דברים הפוכים לגמרי- ממצב שאני הדבר הכי טוב שקרה לו, שלא היה מוכן לחשוב על אופציה שנפרד למצב שהוא ניתק כל כבל רגשי, לא מתעסק בזה ובכלל חושב לעזוב לחו"ל..מרגישה שנשארתי עם המון סימני שאלה והתשובות שלו מבלבלות מאוד! לקח לי המון זמן לפתוח את הלב שלי ולתת הזדמנות אמיתית לזוגיות- לא היה לי ברור שהוא האחד שלי אבל היה לי ברור שאני מוכנה לנסות.אני מרגישה שוויתר עליי, דיי בקלות.. איך כמה ימים משנים הרגשה בכזו צורה? איך זה שהחליט לוותר?ואני נשארתי עם החלום על זוגיות לבד..אשמח לשמוע לדעתך.

נוגה יקרה,
חודשיים זה מעט מכדי להכיר מישהו, ואת בודאי כבר יודעת את זה. את יודעת את העובדות, או לפחות אלו שבולטות לעין, אבל מכירה פחות את היכולות הנפשיות שלו להתמודד עם מצבים קשים. ניסית להיות אמפתית ולעזור לו כי ראית בו מישהו שבאמת יכול להיות האחד שלך, אבל יש אנשים שמתקשים לקבל אמפתיה, ובעיקר כאשר הם זקוקים לה. אולי זה מה שלמדת עליו מהיחסים איתו, ואולי משהו אחר. האפשרויות הן רבות להתנהגות שלו, מה שלא אומר שאי אפשר בעזרת הקשבה ורצון טוב להתגבר על העכבות שלו ועל חוסר הביטחון שאולי הוא מפגין כשהוא חושב שהוא מצטייר חלש או לא בסדר (או על קשיים אחרים שהוא מרגיש), אבל זה לא קל כאשר הנטייה שלו היא לסגת כאשר קשה לו, או כשהוא חושב שתדמיתו נפגעת.כך שבהחלט יכול להיות שמה שראית בסוף, זה ייאוש בעיקר מעצמו, ונסיגה לא רק ממך, אלא גם מהצלחה ומאפשרות להצליח, בשל החשש מכישלון. ובהחלט ייתכן שהרצון שלו עדיין קיים, אלא שהוא קרס תחת הנטייה שלו לסגת כשהוא מרגיש לא ראוי.ראי, אגב, את ההתכתבות שלי עם 20, כמה פניות מתחתייך. אולי היא תתן לך מוטיבציה, גם אם זה נסיונות לא יבטיחו הצלחה.