נישואין: מה עושים כשצד אחד רוצה?

שלום רב,
לאחרונה נפרדתי מבן זוגי לאחר קשר של שנה וחצי, שנינו באמצע שנות ה 30.הקשר היה מלא אהבה, פרגון ותמיכה. גרנו יחד בחצי שנה האחרונה וניהלנו משק בית משותף, נסענו לחו"ל פעמיים, למדנו מטעויות, למדנו לחיות עם היתרונות והחסרונות של כל אחד, המשפחות מאוד מעודדות את הקשר.בחודשים האחרונים, טפטפתי לו שאני מצפה שנקדם את הקשר מאחר ואנחנו סתם מושכים את הקשר והוא הבחור שאני רוצה להתחתן איתו ולהקים משפחה.לפני שבועיים, הרגשתי שהגעתי לשיא. הודעתי לו או שמתחתנים או שנפרדים. לקחתי בחשבון שאם התשובה שלו תהיה שלילית אין לי מה להפסיד מאחר ולתנאים שהוא מציע ("מה רע לך ככה") אין טעם.אני רוצה לציין שבן זוגי סיים את לימודיו ויש לו מקצוע יוקרתי (אם כי איננו מרוצה ממקום עבודתו וזה מוציא ממנו הרבה אנרגיות) ואין לו בעיה עם חתונה דתית (הצעתי לו להתחתן בחתונה אזרחית), ואיננו חושש לרווקות שלו. הוא חושב שאני מאוד טובה בשבילו ואהיה אם טובה לילדיו. ממה שאני רואה הוא פוחד לקחת אחריות (ואין לו בעיות כלכליות).הפרידה קשה מאוד לשנינו, מצד אחד אני מאוד מתגעגעת כי הקשר היה מצויין, מצד שני יודעת שאני עלולה לבזבז זמן.מה דעתך?תודה רבה.

שואלת יקרה,
אמרת הכל, פרט לסיבה שבגללה הוא לא רוצה להתחתן. כתבת מהן הסיבות שבגלל הוא לא לא רוצה להתחתן, אבל לא את הסיבות שבגללן הוא כן לא רוצה להתחתן. בעצם, כתבת אחת כזו, שגם בה את לא בטוחה, והיא בכלל הסבר שלך, לא שלו (שהוא פוחד לקחת אחריות). האם כי הסיבות שלו לא להתחתן אינן חשובות?לא רצית להיפרד. רצית להתחתן. אולטימטום הוא כלי בנסיון להשיג את מה שאת רוצה, אבל זה כלי מסוכן. יש כלים יעילים יותר. חבל שלא הלכתם לייעוץ, ואם הוא לא היה מסכים - ללכת לייעוץ לבדך. את מאד אמוציונאלית בהקשר הזה, וגם מאד חרדה (מפני המתנה ללא תוחלת), וזה ברור. אבל שני הדברים הללו גם יחד עלולים לגרום לך לטעות בפעולות.מותר לך לנסות שוב, לפני שאת מוותרת. לומר לו את מה שאת מרגישה (כן, שאת מאד מתגעגעת, ושהקשר היה מצויין בעינייך) - כי לא בטוח בכלל שיש לו הביטחון המלא בכך. אחרי הכל, את היא זו שנפרדה ממנו. אבל לומר לו שאת רוצה לנסות ביחד עם יעוץ זוגי, כי את רוצה לוודא שניסיתם את כל מה שאפשר כדי להצליח.כך אפשר יהיה להבין יותר גם את הפחדים שלו ולא רק את שלך, ולנסות ליצור גשר של אומץ מעל הפחדים של שניכם.

הצעתי לו ללכת ליעוץ זוגיי אך סרב.מאחר וכל הניסיונות שלי לא צלחו (ביניהם לתת לו לקרוא מאמרים בנושא) הרגשתי "תקועה" בקשר, והאולטימטום היה הדבר האחרון שנותר לי להציע.תודה רבה על תשובתך.

שואלת יקרה,
הבנתי. סרובו ללכת ליעוץ כמובן מסבך את העניין, אבל עדיין - גם אם סרב בעבר, אם תלכי אליו עכשיו, לאחר שהאולטימטום שהיגשת מומש, ואם תגידי לו עד כמה זה חשוב לך, אולי הוא יסכים הפעם כי זה חשוב גם לו.מעבר לכך - עדיין לא כתבת לי דבר על נימוקיו שלו, מדוע הוא חושש מהנישואים למרות הקשר הטוב שלו איתך. אני תוהה למה. האם זה משהו שקשור לחששות שלו מאיכות הקשר שלו איתך לאורך זמן? - כי אם זה משהו כזה, אולי, אם הוא מסרב להצטרף ליעוץ, כדאי שתתחילי ביעוץ לבדך, ואפילו כאשר אתם בנפרד (קרי: במצב הנוכחי). ראיתי מספיק קשרים שנוצרו מחדש כדי לדעת שזה אפשרי. האם זה תלוי בך? - יתכן מאד. רק בך? - לא, אבל סביר מאד שאת יכולה להשפיע.