לחצים בזוגיות: פתרונות אפשריים

דר אורן שלום,אני בת 29 אקדמאית ,חיה עם בן זוגי בדירה משותפת(הצטרפתי לדירתו לפני 7 חודשים).הסיפור שלנו מדהים,כמו בסרטים ,אהבה ממבט ראשון ואושר אינסופי. אבל עכשיו אני מרגישה מתוסכלת וגם הוא.אין לי ספק באהבה שלנו אבל יש גורמים רבים שמפריעים לנו ואני לא יודעת מה הדרך הנכונה להתמודדעד לפני חודש עוד דיברנו עוד על חתונה ועכשיו זה פתאום רחוק ורחוק.לפני 5 חודשים פוטרתי ממקום עבודתי ונקלעתי לקושי בתשלום החלק שלי בשכ"ד.בן זוגי גילה סבלנות רבה וציין שאחפש עבודה בשקט ושאחזור לשוק העבודה אחור לשלם.ובינתים אשא ביותר נטל במטלות הבית כיון שאינני עובדת.הזמן עבר ועדין לא מצאתי עבודה,אני מחפשת במרץ והדבר מתסכל עד מאוד אך לא מצאתי עדין.אני יודעת שאמצא אבל זה לוקח זמן.הסבלנות שלו מתחילה לפקוע.החוזה שלנו מסתיים עוד חודשים ואנו חושבים על היכן להשכיר.בן זוגי רוצה לעבור למקום מרוחק יותר כדי להוזיל עלויות,אני מסכימה שחייבים לחסוך ולהוזיל אבל אני לא ניידת והדבר יקר.יקשה עלי עוד יותר בחיפוש ובוודאי בעת שאמצא עבודה.אני תלויה בתחבורה ציבורית ואין שם.הוא אומר שאין מה לעשות ושם רוצה ,אני יודעת שהוא מדבר ככה כיון שאני לא עובדת .צינתי בפניו שלא משנה מה בדירה הבאה אני אשלם, במקרה הגרוע אעבוד באיזה משהו זמני העיקר שתהיה הכנסה. אני מרגישה שהוא לא מאמין .הדבר גורם לויכוחים רבים ואני מרגישה רגרסיה משמעותית בקשר שלנו.זה משפיע בכל הכיוונים .הריבים ממש חריפים ואפילו מערבים אלימות מילולית ביננו ופולשים עוד למקומות אחרים. למשל כיון שאני יותר עכשיו נושאת במטלות הבית כי אני בבית לעיתים אני מבקשת ממנו עזרה ואפילו זה מקומם אותו.אני לא יודעת איך להתמודד ומה הדבר הנכון לעשות .אוהבת אותו אבל גם נמצאת במצוקה כרגע ויודעת שגם הוא.תודה,

אילונה יקרה,
אני מבין שהמצב מלחיץ, ושקשה לך. אבל בעצם, את כותבת לי שגם הוא לחוץ, בין אם בשל המצב הכלכלי שלכם שנגזר מכך שאינך עובדת עכשיו, ובין אם בשל החשש שלו, מוצדק או לא, שלא תרצי או לא תצליחי למצוא עבודה, שאולי לוקח אותו גם לחשש שאת סומכת עליו בלבד ו"לא תתני את חלקך" כפי שהיה רוצה. ובהחלט יתכן שהרגישות שלו בענייני מעורבותו באחזקת הבית השוטפת מגיעה בשל העובדה שכאשר שאת מבקשת ממנו תרומה משלו לבית את נותנת לו הזדמנות לחזק את טענתו שאת מפונקת הן כי באופן שטחי זה נראה לו נימוק מוצדק והן כדי שזה אולי "יטלטל" אותך מספיק כדי שתעשי מאמץ גדול יותר למצוא עבודה.לא פשוט לחיות בתוך קונפליקט כזה. גם לא פשוט לצאת ממנו. גם אם תמצאי עבודה מחר, המשקעים שצברתם בויכוחים שביניכם עלולים להקשות עליכם בפעם הבאה שלא תסכימו על משהו משמעותי. אבל אני רואה בצד שלו רצון לפתור את המצוקה על ידי מעבר למקום שיוזיל עלויות. אולי זה חלק מההתמודדות שלו מולך, ואולי תרוץ להגשמת חלום שלו על חשבונך, אבל אולי זו באמת הדרך היחידה שהוא רואה כדי לפתור בעיה קיימת שתאפשר לכם להמשיך ולחיות ביחד, אם יש לקחת בחשבון שאי אפשר לדעת מתי תשיגי עבודה.האם גם את מציעה פתרונות מעשיים למצב הנוכחי? - יכול להיות שאם תהיי יצירתית מספיק כדי למצוא פתרון שאתם יכולים להתמודד איתו מחד, ויאפשר לך למצוא עבודה ולעבוד מאידך, הוא יקבל ביטחון שאת אחראית מספיק להתמודד עם קשיים. אם אין לך פתרון אחר, ואם במצב הנוכחי אכן צריך להוזיל עלויות ואין דרך לעשות זאת אלא על פי ההצעה שלו, אז אולי אין ברירה למרות ההשלכות. ואם יש ברירה - עבדי קשה, בינתיים (כל עוד אין לך עבודה), במציאת פיתרון כזה ובהפיכתו למשהו שאפשר ליישם.

ד"ר אורן שלום,ראשית המון תודה על המענה כאן.שנית, אני מבינה שצריך לעבור למקום זול יותר,אין שום ספק בכך.השאלה מה עושים.אני לא עובדת עדין .אני מחפשת ללא הפסקה ובו זמנית גם מתוסכלת בתור אקדמאית על הקושי בלמצוא עבודה ראויה אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה.הענין שהוא רוצה לעבור למקום מרוחק אך זול שאינו נגיש לתחבורהציבורית (אני לא ניידת) והדבר יקשה עלי עוד יותר בחיפוש עבודה וגם בהתחלת העבודה עצמה.השאלה מה עושים מכאן?אני חוזרת הביתה והוא גר לבד ?זה נשמע הזוי ורגרסיה משמעותית בקשר שלנו..שדיברנו על כך לפני הפיצוץ הגדול עכשיו אמר שאפשר לעבור היכן שאני אעבוד כיון שאינני ניידת אבל שוב אין לי עבודה והוא טוען שהכל נתון כרגע להחלטתו .מצד שני אני מבינה אך מצד שני...ודבר אחרון איך אפשר לנהל דוח שיח בכלל על הנטשא הזה יחד עם עבודות הבית,אני מרגישה שזה גורם לפיצוצים ממש מגעילים ביננו ,זה משתק אותי.המון תודה,