נישואין לבעל חולה נפשית - לא אשמה

שלום
ד"ר חסון,שאלה קצת מורכבת:אני נשואה + 2 בשנות השלושים.האם העובדה שנישאתי לגבר שהוא חולה נפשית, מעידה על כך שגם אני ככל הנראה לא כל כך נורמלית, שבחרתי להתחתן עם אדם כזה?ידעתי מתחילת ההיכרות שלי איתו שהוא "שרוט", שהוא סובל מחרדות נוראיות, דכאונות, עצבים, התפרצויות, או.סי.די, רגישות יתר, חוסר היגיון בריא (מטופל שנים בתרופות פסיכיאטריות), ולמרות כל זה נישאתי לו.מובן לי שצריך לקחת בחשבון את הרקע שלי, אבל רציתי לדעת באופן עקרוני.תודה מראש.רוני

רוני יקרה,
העובדה שנישאת לבעל חולה נפשית אינה מעידה על כך שאת לא נורמלית, בדיוק כפי שנשים שנישאו לבעלים מכים, או לבעלים שהם כישלון כלכלי, או לא משכילים או לא מצחיקים אינן נשים "לא נורמליות". ראית בו דברים אחרים, בין אם כאלה שהם שלו לבד, ובין אם כאלה שקשורים גם למה שאת ולמי שאת, והם שמשכו אותך למרות הקשיים שידעת שיהיו. נשים רבות (ואגב כך גם גברים רבים) מקווים שהחסרונות שהם רואים מראש בבן או בבת הזוג לא יהיו משמעותיים כל כך בהמשך, ולא פעם מתבדים. התקווה היא דבר נורמלי, רוני. לא תמיד ריאלי, זה נכן. ויש מי שיותר קשוב לחלקים הריאליים שלו, ולפעמים נכשל בזהירות רבה מדי, ויש מי שקשוב יותר לרגש ולתקווה, ולפעמים נכשל כשהתקווה לא מתממשת.