נישואים בוסרים: קשיים ופתרונות

שלום רב
!!!לפני הכול אני רוצה לשבח את הפורום הנפלא ואת ד"ר אורן חסון על עבודתו הקדושה...התשובות פשוט מעולות וכל כך עוזרות,אני תמיד מתענינת בתשובותיך משום שגם אני סטודנטית לפסיכולוגיה..כאן אני כותבת כי גם לי נוצרה בעיה בזוגיות ומקווה שתעזור לי כי אינני יכולה לעזור לעצמי לצערי הרב!!!!אז כך אני בת 21 אם לתינוקת ונשואה...האכזבה מנישואים היתה גדולה חשבתי שהכול יהיה אחרת..זה נורא קשה ממש עבודה!אני ובעלי יודעים מזמן(יצאנו 4 שנים לפני שהתחתנו)שאנו מאוד שונים ובכלל לא מתאימים אך אוהבים..(לפחות חושבים כך אם כי אני כבר לא בטוחה)אני יודעת שתינוק והשנים הראשונות לנישואין הן קשות וכרוכות בהרבה משברים אך זה פשוט כבר נמאס.אנחנו רבים המון והכול מתחיל משטויות!!!הסיבה הכי גדולה שאני לא רוצה יותר לקחת חלק בנישואים הללו היא בגלל חבריו..(כמה שזה נשמע לא שפוי)הוא פשוט לא מוכן לוותר עליהם.אני לא מבקשת זאת ממנו אך רוצה שהוא יבין שמשפחה זה הדבר הכי חשוב.הוא אומר שחסר לו הבילוי איתם כלומר פעם בשבוע שבועיים לצאת איתם ואיתי ביחד..הוא עובד ולומד ואני יודעת שקשה לו אבל כמה אפשר??עכשיו אני אצל אימי הלכתי מהבית כי אני לא מבינה אותו..הוא אומר שאני ובתו הכי חשובות לו בחיים והוא יעשה הכול למענינו ומצד שני אומר אל תגידי לי להשוות את הורי,חברי ואותכם אינני יכול אני אוהב את כולם בצורה שונה ולא יכול להגיד מה יותר חשוב...נו מה זה??אני מבינה הורים אבל חברים בשבילי זה לא פונקציה אפילו שהם מעין אחים בשבילו..הוא ימות למענם.אני לא יודעת מה לעשות??הוא מצדיק כל הזמן את עצמו ואני לא חושבת שזה בסדר והוא לא יכול להגיד לי שמשפחתו יותר חשובה מאשר חבריו אך הוא כל הזמן אומר ומדגיש שאנחנו הכי חשובות לו בחיים והכול בשבילו..אני פשוט לא קולטת.אני מוכנה לסלוח הכול אבל אני פשוט לא מקבלת את זה וכל כך קשה לי..אני לא נמצאת בביתי ואני רוצה להיות שם כל כך רק בלעדיו!!הוא כל הזמן אמר שאם אני אלך עוד פעם שלא אחזור...אבל תמיד קיבל אותי כי זו לא פעם ראשונה שאני הולכת...מה לעשות???הוא חוזר ואומר שאני יעשה כל מה שתרצו ניסע מכאן,נעשה כל מה שנרצה אך חברים זה חלק ממני..ולא אוותר עליהם בחיים.אני תמיד חשבתי ואחשוב שלמען משפחה מוותרים על הכול!!!!!!!!!!במיוחד שהחברים האלה כל הזמן עושים לו שטיפות מוח נגדי כי הם רווקים ומקנאים!!!אני אובדת עצות....ייעוץ זוגי לא כל כך מתאים לנו כי אנחנו שתי סטודנטים אין לנו כסף לזה וגם לא זמן..אני מאוד מקווה שתאיר לי קצת אור,טיפה עזרה שאני אמצא את עצמי כי אני אבודה ולא יודעת איך להמשיך מכאן......אודה מאוד לתשובה!!!יום טוב!

נטי יקרה,
כתבת בת כמה את, ולא בן כמה הוא. כדאי להוסיף מידע כזה.בכל אופן, ברור שאתם נשואים בנישואי בוסר, כאשר הגעתם לנישואים לא מוכנים. לא קבעתם לכם כללים ברורים לנישואים. נכנסתם למסגרת של שותפות, מבלי שהחלטתם מראש מה יקרה בנישואים, מה תהיה חלוקת התפקידים, וכמה תשומת לב תוכלו להקדיש זה לזו. אני בטוח שהוא הסתובב עם חברים קודם, ושאת ציפית שזה ישתנה, או החל מרגע הנישואים, או החל מהשלב שבו את בהריון או לאחר הלידה. הוא כנראה ציפה להמשך של מה שהיה קודם. ואולי הוא כבר עשה פשרות, שלא הספיקו לך.אני מבין שהוא לא מבקש לצאת לבד עם החברים, אלא איתך ואיתם גם יחד. לא ברור לי מה בדיוק קורה בינך לבין החברים שלו, שאת מסרבת להיות איתם, ואם הם נגדך רק כי את נגדם, או בגלל סיבה אחרת. לא ברור לי גם אם וכמה זמן יש לכם לעצמכם ללא חברים.ועוד אני רואה במכתב שלך, שאת רוצה לחזור הביתה, אפילו אומרת שאת מוכנה לסלוח הכל, אבל "פשוט לא מקבלת את זה". בודאי שקשה לך כשאת נדה כל הזמן בין דבר והיפוכו. בין סליחה טוטלית, לבין כעס שלא מאפשר לך לסלוח. הקושי שלך הוא שעוד לא החלטת מהם סדרי העדיפויות שלך.קחי בחשבון שהוא יישאר בקשר עם החברים שלו. ממילא אם אגיד לך את ההפך, זה לא ישנה דבר. כלומר, אם אגיד לך: "תשמעי, את צודקת, הוא צריך לוותר על החברים", הרי לא עשיתי דבר, כי אני לא יכול לומר לו מה לעשות. אני משוחח איתך ולא איתו. אז קחי בחשבון שהוא יישאר בקשר עם החברים שלו, ושאלי את עצמך: האם אני מוכנה להמשך החיים האלה, להגיע לשיווי משקל כלשהו שבו הוא ישמור על הקשר עם החברים מחד, ועל זוגיות מאידך? האם קשר מסוג זה מתאים לי, אשר בו אאפשר לו צורך חיוני שלו, כי אני אוהבת אותו ורוצה את טובתו? או שאני מעדיפה להפרד ממנו, כי אני כועסת מכדי לסלוח, וכי הדרך היחידה שבה אשתכנע שהוא אוהב אותי היא אם הוא יוותר על החברים שלו? – זו הברירה הקשה שאת צריכה להכריע בה. מיד אחרי שתחליטי בה, ותהיי שלמה עם ההחלטה שלך, תפסיקי להיות אבודה.ואגב כך, לפעמים כסף וזמן שווים חיים שלמים.