ניסיון בזוגיות: מה שלא מנסים לא יקרה

למען האמת, בתגובה הראשונה שלך הרגשתי מעט ציניות בדברייך, כאילו שאתה אומר לי להגיד תודה שאלו הבעיות שלי...(אם הבנתי נכון), וצדקת לחלוטין! ראוי לציין שכמובן שאלה לא כל הבעיות שלי והדבר העיקרי שמטריד אותי בחיים, אבל לפורום קוראים "אהבה ויחסים" :)בכל מקרה, יש המשך לסיפור. פניתי אל הקצין הזה, אמרתי לו שלום, והוא נהיה כולו נבוך ומסמיק...שאלתי אותו אם הוא פוחד ממני כי בסך הכל אמרתי שלום והוא הגיב קצת כמו ילד...זה היה מוזר נורא. הוא התחיל לברבר שטויות ולא ביקש טלפון אפילו, לדעתי הוא קצת חסר בטחון, או סתם נבוך, או משהו. יש לי הרגשה שגם אני מוצאת חן בעיניו, אבל אני לא יכולה לדעת אם זה נכון, או אם הוא פשוט מתנהג ככה עם כל האנשים (נבוך ומחייך כמו ילד...שזה קצת הקסים אותי למען האמת).אם הוא כן מעונין, לא ניראה לי שהוא יפנה אלי, כי הוא פוחד.ואם הוא לא מעונין, הוא לא יפנה אלי.אז איך אני מגלה מה מהשניים? (הרי כבר עשיתי צעד...יהיה מוגזם וקצת נואש לחפש אותו שוב...)help :)ויום/לילה טוב.

אולה יקרה,
לא אמרתי שתגידי תודה שאלו הבעיות שלך. אני לא חושב שמישהו צריך להגיד תודה על בעיות. כלשהן, גם אם הן מזעריות. אבל כן התכוונתי לכך שהלכת בבת אחת לכמה כיוונים, גם זה שהנה אהבת חייך עוד לפני שהכרת אותו, וגם זה שהתייאשת ו"הפסדת" אותה, עוד לפני שניסית. והנה, את עושה את זה שוב: אם הוא כן מעוניין הוא לא יפנה אליך (כי הוא פוחד), ואם הוא לא מעוניין הוא לא יפנה אליך (כי הוא לא מעוניין), ואת לא יודעת מה מהשניים נכון, אבל את רק יודעת שהוא לא יפנה אליך. ולכן, אני נאלץ להפנות אותך לשתי השורות האחרונות במכתב הראשון שלי אליך:" ואולי שעור קטן בחיים: מה שלא מנסים, גם לא יקרה. וכבר אמרנו שאסור שזה יקרה. אז אולי כדאי לנסות בכל זאת? – תחשבי על זה."ובעיקר כשאת כבר משוכנעת שמה שלא יקרה, הוא לא יעשה את הצעד. אז יש לך ברירה?