ניגוד עניינים בזוגיות: ריאליות מול חלומות

אני וחברי בני 26 ואנחנו יחד כבר 5 שנים. אנחנו לא גרים יחד רק מבחינה כלכלית. שנינו לומדים ועובדים מעט. לצערי, אנחנו לא מרווחים מספיק כדי לכלכל את עצמו ובמקביל לשלם על הלימודים. בגלל הלימודים אנחנו מתראים בסופי שבוע ולעיתים ישנים יחד באמצע השבוע. הזוגיות שלנו טובה ויציבה אך נראה שאינה מתקדמת. התקופה האחרונה מאוד קשה לחבר שלי באופן אישי ולצערי בעקבות כך משפיעה על הקשר שלנו. הוא מרגיש שהוא לא מיצה את עצמו בחיים. היה לו חלום לעבור לאילת לארח הצבא, ואז הכיר אותי וויתר עליו. היה לו חלום לסוע לעבוד בחו"ל אך לא עשה זאת, גם בגללי וגם כי הוא בחר בלימודים. כעת הוא מרגיש שאני והוא לא באותו מקום. אני יודעת לאן פני מועדות, אני מוכנה למסד את עצמי ויודעת לראות בדיוק מה אני רוצה בחיים. הוא התחיל ללמוד נושא שמעניין אותו אך לא יודע אם יעסוק בו, הוא מרגיש שהוא עדיין בראש של נער. רוב החברים שלו כבר נשואים, חלקם עם ילדים. הם כבר לא יוצאים כמו פעם, במיוחד לא למסיבות, דבר שהוא עדיין זקוק לו מאוד. גם אני זקוקה לזה ובכלהזדמנות שיש אנחנו יוצאים למסיבה אך זה לא קורה הרבה. אני אנסה לסכם את ההרגשה שלו: הוא לא מיצה את עצמו, הוא עדיין גר עם הורים שמבקשים ממנו דין וחשבון, הוא לא מרגיש עצמאי מספיק. לטענתו אין לזה כל קשר ליחסים שלנו אבל בגלל שהוא מרגיש ככה, ויודע שהוא לא במקום של מיסוד הקשר וגם לא יודע מתי זה יכול להיות, עלתה לו המחשבה שניפרד כדי לא להשלות אותי. אני כמובן שלא הסכמתי ואמרתי לו שאני לא נפרדת ממנו בגלל הסיבה הזאת, שאני נלחמת עלינו ולא מוכנה לוותר אך אין ספק שלאחר השיחה הזו המחשבה הזו עלתה לי לראש - הפחד של "מה יהיה איתי?" כי אני לעומתו כן צריכה את זה. התקופה הזו יוצרת מתחים וויכחוים מיותרים. הצורך שלו להבנה שלי גורמת לי להרגיש שאני נותנת מעצמי המון ואבל לא מקבלת כלום. אני מרגישה שצריך להתמקד בו ולתת לו את כל המרחב האישי שהוא זקוק לו (גם את זה הוא אמר לי - שיש אותי ואותו אבל אין אותנו לחוד) ואני גם מנסה מאוד לעשות את זה למרות שקשה לי, אבל כשאני טוענת טענה על משהו שמפריע לי הוא מתעצבן, לא מבין ונוצר ריב. אני לא מצליחה לחשוב אפילו על לחיות בלעדיו, ולא רק מכוחו של הרגל אלא גם כי אני באמת אוהבת אותו.אני לא יודעת מה לעשות. האם לסבול את ההתנהגות והתקופה ולנסות להעביר אותה בשביל האהבה? איך אני יודעת שזו רק תקופה קצרה שתעבור? אני אשמח לשמוע דעות וטיפים.. כי ממש קשה לי לעבור את התקופה הזו. למרות שאני יודעת שאין לה שום קשר אלי, זה משפיע עלי מאוד.

מיכל יקרה,
עושה רושם שהוא דווקא בחור טוב ואחראי, ומנסה לעמת אותך עם המציאות. ואין ספק שהמציאות עם כסף וקריירה נראית אחרת לגמרי מאשר המציאות בלעידיהם. מכאן, שהוא מסתכל מסביב, ומבין שבהשוואה לאחרים הוא עדיין נער. הוא גם מסתכל עליך, ומבין שהוא לא יכול לתת לך את מה שאת רוצה שיהיה לך כבר בזמן הקרוב.הוא לא השיג את החלומות שלו, ויש לו כאלה, ואת רוצה לרתום אותו לחלום שלך, כאשר באמת מימושו יהיה לא פשוט – כי אין לכם כסף, כי עדיין אין לו מקצוע, ובתנאים הללו, אם תתחילו מוקדם (להתחתן ולהביא ילדים), הלחץ עליו (וגם עליך) יהיה גדול. הוא מבין את זה, כך נראה לי ממכתבך, ומנסה להסביר לך שאהבה זה לא הכל. אולי הוא יותר ריאלי ממך, מיכל. אהבה זה לא הכל. כי לחץ יכול לגרום בקלות לשחיקה שלה, ואז תישארו עם הלחץ (ילדים, תחילת המסלול המקצועי במקרה הטוב), ובלי האהבה. על רקע המציאות, נוצר ביניכם ניגוד עניינים.אלא אם מוכנה לדחות את החלום שלך בשביל החלום שלו, ולתת בו אמון שהוא יהיה איתך לאחר הגשמתו. את יכולה לנסות לדבר איתו גם על האפשרות הזו. לנסות להגשים את החלום שלו ביחד, ולקבל את זה בהשלמה מלאה. אם את יכולה. על פחות מהשלמה מלאה ושמחה, התסכול שלך יחלחל ליחסים שלכם.