אוננות של בעל: מה זה אומר?
לולו
לא יודעת מה לעשות
⌄
אנחנו נשואים כחודש,וסה"כ 3 שנים ביחד מתוכם גרנו ביחד כשנתיים. יש ביננו הפרש גילאים של 9שנים .בהתחלה היחסים האינטימים היו בסדר גמור. ואיך שעברנו לגור ביחד זה התחיל להיתדרדר. אנחנו אוהבים אחת את השני , ואני רוצה להיות איתו (אינטימית) אבל הוא - כאילו "מתנזר ממני" , לא מבין את הרמזים שלי , הגיע לזהשרק אני"מתחילה איתו" והוא נראה בכלל לא מעוניין בסקס, מחפש כל מיני תרוצים- "רוצה לאכול", יש לו עבודה לעשות, יש לו כדורגל בטלויזיה. ועוד לאחרונה גיליתי דבר שממש פגע בי כל כך שאני לא מפסיקה לחשוב על זה (גיליתי שבעלי, סליחה על המילים, מאונן), אני מרגישה פגועה, כאילו שאני לא מושלמת בשבילו, שאני לא מספק אותו, או שאנחנו נשואים 100 שנה ולא בא לו עלי. ועוד דבר - הוא לא רוצה ילד עד שלא תהיה לנו דירה משלנו, מה הקשר ? הרבה אנשים עם ילד ועדיין בלי דירה. אני לא בת 20 שכל החיים לפניה. אני לא יודעת מה לעשות, איך לדבר איתו על כל הבעיות האלו שמציקות לי ? אני לא רוצה לאבד אותו. ומפחדת לפגוע בו אם אתחיל לדבר על זה? מה לעשות? עזרתך בבקשה!!!!!
ד"ר אורן חסון
ניתוק רגשי בתחילת הנישואים
⌄
לולו יקרה,
העובדה שבעלך מאונן היא טבעית לגמרי. להפך, אולי. זה צריך להרגיע אותך שהוא מיני, ושיש לו צרכים מיניים. לפעמים בני זוג, גברים ונשים, גם מקיימים יחסי מין וגם מאוננים בין לבין. הסיבה שכן צריכה להיות, אולי, אות אזהרה, היא העובדה שהוא כנראה לא מרגיש איתך מספיק בנוח. אני לא בטוח שזה עניין של משיכה. אוננות נותנת פורקן מיני ללא צורך בפאן רגשי. עושה רושם שהוא שומר מרחק כרגע מרגשותיו כלפייך, ולא ברור אם הן הצטננו, או משום שהוא התחרפן. יכול להיות שגם דחיית הרצון לילד מעידה על קושי שנתגלה אצלו עם הזוגיות, כלומר, שהוא עדיין לא מוכן להתחייבות לעתיד הרחוק. העניין הוא שזה נמשך כבר שנתיים (מאז שעברתם לגור ביחד), ולא ברור לי מה חלקו של כל אחד מכם בעניין. האם אתם רבים על חלוקת תפקידים, האם הוא מרגיש ביקורת שלך, מרומזת או לא מרומזת, כלפיו, או אולי הוא אינו מרוצה מההתנהלות שלך בבית, ולכן קשה לו להרגיש מחוייב.אני יודע שזה נשמע מצחיק לומר שהוא אינו מרגיש מחוייב כאשר התחתנתם רק לפני כחודש, אבל יכול להיות שהוא נכנס למסלול שהוא מרגיש שקשה לו לצאת ממנו. יכול להיות שהוא מבולבל, כי הוא מרגיש קצת כפוי בתוך המסגרת הזו, אבל גם לא החליט שזה לא מתאים לו. יכול להיות שמפחידה אותו הסופיות של התהליך, גם אם הוא כן מרגיש, באותה עת, שהוא כן אוהב אותך. אלה הם דברים שצריך לברר בעדינות רבה, ולא בתביעה, ולא בדרישה לאהבה. אני ממליץ על יעוץ זוגי שיעשה זאת בעדינות וברגישות, עם מינימום חשיפה של טענות, אלא יותר בהבנה של רצונות וצרכים אישיים ומשותפים, של פחדים, ושל רגשות.אני חושש שהוא ירגיש מאויים כאשר תגידי לו שאת רוצה ייעוץ, כי הוא יבין שהוא יצטרך לדבר על מה שהוא מרגיש. אולי יקל עליו אם תגידי לו שאפשר לבקש מהיועץ שחלק גדול מהתהליך יהיה עם כל אחד מכם לחוד. לפי מה שסיפרת, כך אני הייתי משתדל לנהוג אתכם.