נוקשות ורתיעה בזוגיות

שלום רב,
אני ינסה להתחיל מנקודה מסויימת.אני בת 27 נשואה טרייה כשנתיים וחצי+ילד מקסים בן שנה וחצי. אני אוהבת את בעלי בטירוף ואת הנסיך הקטן שלנו.אני במקור הייתי מהדרום ובעלי מהמרכז, לאחר שהכרנו הגעתי למסקנה שאני זאת שחייבת לעבור למרכז כי יש לו עבודה במקצוע שלו +קביעות. גם ידעתי בתוכי שהוא לא ירצה לעבור לאזור שלי.פה במרכז יש לי רק את בעלי ואת המשפחה שלו. חשוב לי לומר שאחד הסיבות שאני מהתחלה הרגשתי טוב באזור חדש ולא היה לי קשה לעבור זה מכיוון שאני מרגישה שהמשפחה שלו הם כמו המשפחה שלי, תומכים, עוזרים ומאוד אוהבים אותי.לאחר תקופה מאוד קצרה של נישואים אני הרגשתי שבעלי השתנה בהכול. כל מה שהכרתי בו פשוט נעלם. יכול להיות שבגלל שהוא מופנם רגשית ולא אוהב להראות את רגשותיו ואני להפך שונה ממנו, או שלא ראיתי את כל זה לפני הנישואים.אני אוהבת להראות אהבה, חום=רגשות.אני לא זוכרת שישבנו ודיברנו על איך עבר היום שלנו, מה קרה לנו, מה למדנו היום, איך היה בעבודה- כל נושא שמחבר בין 2 הנפשות.לפעמים אני מתחילה ומנסה לפתח שיחה אך הוא פשוט לא משתף פעולה וממציא לי משהו או לפעמים אומר לי אין לי כוח לשמוע. אני בחורה מאוד מבינה וסבלנית אך את זה אני לא מבינה, לא יכולה להבין ולא רוצה להבין כי בעצם הבן אדם הכי קרוב אליי הוא הכי רחוק ממני.ולאחר מכן מה שקורה אחר כך שאני רוב הזמן מרגישה לבד כי המשפחה שלי והחברים שאיתם גדלתי הם לא כאן וכל מה שאני עוברת במהלך היום אין לי את מי לשתף עם מי לשוחח ואת אמא שלו אני לא יכולה לשתף כי בכל זאת זה בנה.כל דבר שאני ובעלי עושים בסופו של דבר מגיעים לאיזה ויכוח על שטות: הוא עשה לי הפתעה ליום הולדת - חופשה באילת 5 ימים וכל השבוע הוציא לי את המיץ.את ככה! למה את לא עושה את זה ? למה את לובשת את זה? אל תתאפרי! שאני אומרת לו שזה מה שאני אוהבת וזה מה שאני רוצה לעשות כדי להרגיש טוב הוא לא מבין הוא מתווכח איתי, ואני לא מבינה למה.איזה שד נכנס בו???כל החיים לפני שהכרתי אותו הייתי בחורה שאוהבת חיים ויודעת מה אני אוהבת לעשות, מה עושה לי טוב,אהבתי חוכמה, ספרים, שירה, הייתי עוזרת לאנשים להבין את עצמם אבל איתו אני לא מצליחה כלום הוא תמיד מנסה לשנות אותי ואני כבר לא מכירה את עצמי.נשיקה אני חושבת משאז שאנחנו נשואים שנתיים וחצי לא קיבלתי ממנו ושאני מנסה הוא טוען שזה גורם לו לצמרמורת ומטריף אותו,ואם כבר הייתה נשיקה זה רק כי אני עושה כל מיני טריקים, התוצאה היא אוליי 4 פעמים בשנה האחרונה התנשקנו נשיקה צרפתית, קשה לי לקבל את זה!!!! זה לא מתחבר לי טוב.אפילו ליבוש!!! לא מהבחינה של צניעות או משהו כזה. אבל הוא זה שבוחר לי איך להתלבש! כל פעם לפני כל אירוע זה הופך לסיוט. אני לא מעיזה לקנות כלום בלעדיו כי אני יודעת שאחר כך הוא יהרוס לי את כל המצב רוח. ושאני הולכת איתו פשוט אנחנו מתווכחים על שטויות אני אומרת תבחר לי ואני יקנה הוא אומר לי תקני מה שאת רוצה אבל אני לא יכולה לקנות מה שאני רוצה כי אחר כך הוא יהיה חייב לפגוע בי. אז בסוף קונים משהו שכמובן הוא אוהב או שלא קונים כלום.אפילו בקניות של אוכל אתמול אל תקני את זה. לקחתי סבון נוזלי לגוף והוא אומר לי "את מה זה חסכונית, למה את לא משתמשת בסבון מוצק" ואני עניתי לו: שאני וויתרתי על המון דברים בטיפוח שלי אבל יש דברים שאני לא מוותרת.ניסיתי מספר פעמים לשוחח איתו על כך ולנהל שיחה רצינית ושננסה להבין ולהקשיב אחד לשני אך תמיד זה נגמר בבכי מהצד שלי ותוך כדי השיחה הוא רק פוגע בי במילים ואנחנו לא מגיעים לשום פתרון או הבנה.חשוב להסביר שהוא הכי לא קמצן שבעולם, הוא יקנה ויעשה הכול אך עם המילים או המעשים יהרוסו את הכול!אני חושבת שהדברים היחידים שמחברים בנינו הם הבן שלנו.אם זה טלפנית או פנים מול פנים: איך הוא? הוא אכל? הוצאת אותו מהגן? אתם בבית? הכול בסדר?זהו אני לא יודעת מה לעשות, יש עוד כל כך הרבה דבריםשאני יכולה לתת דוגמא...אך אין לזה סוף.מה שאני בטוחה שאני לא רואה גירושים - לא עכשיו ולא בעתיד, בתוכי אני יודעת שאנחנו לא נתגרש ולפעמים אני מדמיינת את זה ורק המילה הכל כך מפחידה הזאת פשוט מרעידה את כולי שאני אומרת לעולם לא! אוליי כי שנינו באים מעולם של עדה קצת שמרנית שככה גדלנו וזה מה שראינו גם על ההורים שלנו.אני לא יודעת איך תוכל לעזור לי אבל אני יודעת שאני חייבת עזרה! לא הלכתי היום לעבודה כי הייתי חייבת להיות לבד ורציתי ללכת למישהו לשוחח איתו אך בסוף הגעתי אלייך.תודה מראש.

מירב יקרה,
את מתארת בן זוג קשה ומרוחק. אבל אולי גם עם קשיים אחרים – העובדה שהוא מסרב לנשק אותך יכולה לרמז אולי לא על העובדה שהוא לא אוהב אותך, אלא על כך שיש לו אולי רתיעה אסתטית מנוזלי גוף – מה שנובע לעיתים קרובות מהפרעת התנהגות טורדנית כפייתית (OCD), ובדרך כלל בענייני ניקיון והיגיינה (לכל אחד מאיתנו יש את זה בדרגה טבעית מסויימת, אבל זה הופך להיות הפרעה, בדרגה קלה או חמורה, כאשר זה מפריע לחיים תקינים). אם זה כך, אופייני שבתחילת הקשר זה מורגש פחות, כי הריגוש רב יותר, וזה מורגש יותר בהמשך, לאחר שהריגוש הראשוני דועך. זה יכול להשליך גם על נוקשות בדברים אחרים.אני מציע שתלכו ליעוץ זוגי. כפי שאת מתארת זאת, הנוקשות שלו בדעותיו וביחסו אליך חזקה מכדי שתוכלי להתמודד איתה לבדך. את זקוקה לכך שיעריך אותך יותר או שיהיה נפחד פחות כדי שיהיה מוכן להקשיב לך, ואת זה לא הישגת עד כה.

אני מאוד מודה לך על תגובתך.לגבי הנשיקות זה מאוד נכון, אני יודעת שזה לא נובע מזה שבעלי לא אוהב אותי אך עכשיו הבנתי לעומק את מקור הבעיה.אני מאוד רוצה ללכת לטיפול זוגי, ותאמת אשמח להגיע אלייך.רציתי להתייעץ איתך:איך אני פונה לבעלי ומסבירה לו עד כמה זה חשוב ועד כמה זה יעזור לנו בחיים האישיים, להגיע לייעוץ זוגי?ואם תוכל לפרט כמה מפגשים זה ? או שזה תלוי בנו? ומה העלות?או טלפונית לשוחח איתך, אני ישמח.תודה מראש.

מרב יקרה,
את מוזמנת ליצור איתי קשר טלפוני - 077-7007477 או 050-6000083.הטלפונים, אגב, רשומים גם באתר שלי, שהקישור עליו נמצא בתחתית החתימה. במידה שלא קבלת תשובה, השאירי הודעה ואחזור אליך בהקדם.