תנודות בזוגיות: התמודדות עם ספקות

שלום
יש לי היסטוריה ארוכה של אי החלטיות לגבי יחסים רומנטיים. תמיד יחסים כאלו היו עבורי יותר עול מאשר הנאה, כי כל הזמן הייתי סובלת משאלות כגון האם אני באמת אוהבת, האם יש התאמה, ביקורתית לגבי בן הזוג בטירוף וכו'.איכשהו הצלחתי להתחתן (בתמיכה נמרצת של טיפול פסיכולוגי). בתחילה הייתי מאד ככה גם לאחר הנישואין וזה היה קשה, אבל עם הזמן בסך הכל הדברים נהיים יותר ויותר טובים ורגועים. אני פחות "מוטרפת" מספקות ושאלות ויכולה לחיות סה"כ חיים טובים עם בן הזוג שלי.אבל מדי פעם, פעם בכמה שבועות נגיד, זה כן תוקף אותי- למשל סביב שיחה עם ידיד שנראה לי כאילו הוא הרבה יותר זורם וכיפי מבעלי והייתי נהנית איתו יותר בחיים. או סביב זוג שעורר את קנאתי איכשהו. או סביב בדיחה גרועה של בעלי או ביקורת שמישהו העביר עליו. ואז זה שוב נורא קשה ומתסכל ואני מרגישה ספקות וייסורים.. אני לא עושה עם זה הרבה וזה כל הזמן בירידות ועליות.. כאמור אבל הרבה יותר טוב מפעם.האם נשמע שהדבר הכי טוב לעשות זה לקבל את זה שזה חלק ממני? ולא להתרגש? אני מודעת לשיפור הגדול, אבל לפעמים עדיין מוטרפת ממחשבות על מה היה יכול להיות לי ואיך היה יכול להיות טוב יותר אם הייתי עם... (כל פעם מישהו אחר).תודה

נטליה יקרה,
ראי, תנודות מעלה ומטה, ומחשבות אם מה שיש הוא טוב או מספיק טוב, או רע או מספיק רע, הם דבר טבעי. עד כמה לוקחים זאת ברצינות, ועד כמה מחשבות כאלו מטרידות ומפריעות לחיות את מה שיש, תלוי במה שיש מחד, אבל גם באישיות וביכולת להניח לזה כשזה לא נורא מאידך, ואנשים שונים זה מזה ביכולות שלהם לחיות עם ספק. אם את יודעת שזה משמעותי אצלך יותר מאשר מה שמקובל, כפי שזה נראה כך לפי מכתבך, אז כנראה שנכון יותר לקבל את זה שזה חלק ממך, ושצריך לדעת שלא להקשיב לקולות הפנימיים הללו שזורקים אותך מהיציבות שיש לך.וממילא, אחרי הכל גם אם את רואה מישהו שמוצא חן בעינייך בקשר שטחי, את לא באמת יודעת איך יכולה להיות זוגיות איתו במצבי לחץ ובשיגרה, ועוד ועוד בעיות שאת לא יכולה לדעת אם ייווצרו בהמשך. אם את יכולה להתמודד עם הספקות הללו בעצמך, עשי זאת, ואם את צריכה לחזור לטיפול, עשי זאת ולו מדי פעם, כחיזוק.