התלבטות זוגית: מה עושים?

לאורן בוקר טוביצאתי עם בן זוג במשך שנה הכל היה בסדר עד שהחליט להיפרד לאחר שכעס שחיטטתי בפלאפון.במשך שנה כמעט אנחנו לא ביחד אבל שמרנו על קשר.מאז הוא עבר למקום אחר ולא הייתי אצלו אבל הוא בא אליי מדי פעם.לפני כמה ימים הוא אמר שהוא חושב על לחזור ומכיוון שאני מאוד אוהבת אותו והיה לנו טוב ביחד שמחתי.הוא אמר שנגור ביחד .מאז כמה ימים עברו והוא לא חזר לדבר על החזרה שלנו .רציתי לשאול האם כדאי להעלות את הנושא או לחכות ולראות לאן הדברים מתפתחים.אני מבולבלת .אודה לך על תשובתך

מירב יקרה,
הוא אמר לך שהוא חושב על לחזור ואני מבין שהסכמת, ועכשיו הוא בוחן אותה שוב עם עצמו, לאחר שהוא כבר יודע שאת רוצה. זו אפשרות אחת. או שהוא בוחן עם עצמו איך ליישם את זה, ולא משתף אותך. זו אפשרות אחרת.אם לא תעלי את זה, ויחלוף עוד חודש כשהיחסים ביניכם נשארים טובים כשהיו, זה אומר שהוא אכן בהתלבטות, או בהיסוסים כלשהם. ומה באשר לעוד שבועיים? לעוד שבוע? כמה לחכות כדי לדעת? - הרבה תלוי ביכולת שלך לחכות. ביכולת שלך לא להיות צינית או סרקסטית או חרדה או כועסת בזמן הזה, כי זה ישפיע על היחסים ביניכם. אם את רואה שזה הופך להיות לך קשה להכלה, עדיף לדבר מאשר לתת לדברים לצאת באופן לא נכון. תני לעצמך מועד ברור של כמה ימים, מה שיעזור לך להכיל את זה עד אז, ואז לשאול - דיברנו על האפשרות לגור ביחד. מתי אתה יכול? ושימי לב שיש כאן לא "אם", ו"האם אתה רוצה?" - משהו שהוא כבר נתן עליו תשובה, אלא "מתי?"! אם את רוצה שזה יקרה, הניחי שאת האמירה שלו הוא כבר אמר, ושרק נשאר לעשות את זה.שאלה שאני שואל את עצמי היא בחירת הכותרת שלך "פרידה", ולא "חזרה". למה בעצם?

לד"ר אורן חסון בוקר טובקודם כל רציתי להגיד תודה על התשובה..חשבתי על זה והחלטתי לחכות עוד כמה ימים.לגבי זה שרשמתי פרידה ולא חזרה זה בגלל שאני עדיין לא כל כך בטוחה שהוא רוצה לחזור אליי.הוא נמצא אצל משפחתו.אף פעם לא הציע לי לבוא אליו.בחג לא התקשר והוא פשוט נעלם מדי פעם.יתכן אפילו שיש לו מישהו זה נראה לי לפי ההתנהלות שלו.אם אני שולחת לו הודעה הוא לא מגיב וזה לא קורה הרבה.אף פעם הוא לא מתקשר אליי שהוא נמצא ליד המשפחה.בשיחה האחרונה שהיתה לנו הוא אמר שבמשפחה לא מקבלים את זה כל כך טוב שהוא רוצה לעזוב וששאלתי אותו אם יש לו מישהי הוא הכחיש .יתכן שהיתה לו מחשבה כזו והוא התחרט אבל אני מרגישה שהוא לא יכול לזרוק לי איזו הצהרה שהיא משמעותית בשבילי כי אני חושבת שהוא יודע כמה אני אוהבת אותו ואז פשוט לא לדבר על זה יותר.מצד אחד הוא אומר שאני בשבילו הכל מצד שני הוא לא מראה את זה.אני חושבת שבאמת אם הוא היה רוצה הוא כבר היה איתי.מבולבלת מאוד מהעניין אך כפי שאמרת אני גם מפחדת להלחיץ אותו אבל אני שואלת את עצמי מה איתי?מה אם הרגשות שלי?הוא לא אמור להתחשב בהםתודה

מירב יקרה,
את כותבת: "אני חושבת שבאמת אם הוא היה רוצה הוא כבר היה איתי." נכון. אלא שאני לא יכול לדעת מה מפריע לו. אבל בעיקרון, את צודקת.את כותבת: "מבולבלת מאוד מהעניין אך כפי שאמרת אני גם מפחדת להלחיץ אותו אבל אני שואלת את עצמי מה איתי?מה אם הרגשות שלי?הוא לא אמור להתחשב בהם?" התשובה היא: כן, אם את יקרה לו וחשובה לו, בודאי שהוא אמור להתחשב בהם. ולכן, או שהוא לא יודע ולא מבין, או שהוא לא רוצה. וגם זו אינפורמציה. מה שמחזיר אותנו לתשובתי הקודמת: אם את רוצה לוודא שאת לא מפספסת משהו שאולי קורה לו והוא לא מספר לך, המתיני עוד קצת. ולו רק כדי להיות בטוחה שלא היית נמהרת מדי. אבל ברור לך שככל שחולף הזמן והמצב נשאר דומה, ברור יותר שאת לא נמהרת מדי. מקסימום, בשלב מסויים, רגע לפני הויתור, שאלי אותו באופן גלוי. אם את רוצה תשובה גלויה ככל האפשר ("ככל האפשר" כי אולי לא תקבלי תשובה גלויה לגמרי), נסי לעשות זאת שלא מתוך כעס, אלא מתוך נסיון להבין, ואולי אפילו מתוך צער או כאב. כדי שלא לעורר התנגדות. אבל יתכן שלא תוכלי לעשות הרבה יותר מזה.