משחקי שליטה בזוגיות

למה אני יושבת פה ובוכה? למה?אנחנו נשואים שנה ואני בתחילתו של הריון.בעלי בד"כ עוזר, מתחשב מפנק ואוהב. בתחילת נישואינו ובשמונת החודשים בהם היינו חברים היינו יוצאים לבלות הרבה, פעמיים בשבוע ולפעמים יותר.תמיד ציינתי בפני בעלי שמעבר לזה שאנחנו יוצאים ביחד הוא יכול לצאת מיגי פעם עם חבריו לבד וכן גם אני. עמדתו של בעלי הייתה שנשים יכולות לצאת לבדן בלי הבעלים לכל מקום פרט למועדונים ופאבים שזה לא מקום מתאים לאשה נשואה שתסתובב בלי בעלה.ואני טענתי שאם הדבר הוא הדדי וכמו שאשה לא יוצאת לבד ככה גם הגבר לא יוצא לבד אז זה מקובל עלי ואם לא אז לא. בעלי טען שאם זו עמדתי הוא מעדיף לוותר על הפריווילגיה של לצאת עם חברים כדי שאני לא יצא עם חברות (מדובר רק על מועדונים).לפני כחצי שנה פתחנו עסק שאילצ אותנו להוריד במינון היציאות עד להפסקתן בכלל. קשה לשנינו אבל אפשרי.אני בשבוע עשירי להריוני, סובל מבחילות הקאות והרגשה כללית רעה מה שלא מאפשר לי יציה למקומות כמו מועדונים ופאבים אך לצערי בעלי בדיוק עכשיו נזכר בצורך שלו להתפרק אחרי חצי שנה שלא יצאנו בגלל ההשקעה בעסק הוא נזכר שהוא חייב לצאת.הוא טוען שהוא מאד רוצה שני יבוא איתו כי אין יותר כיף מלצאת איתי אבל אני חייבת להיזהר כי אני בשלבים הקריטיים של ההריון ולכן אני חייבת להישאר בבית.יתרה מזאת הוא לא מוכן לשמוע בשום אופן על האופציה שני יצא עם חברה לבית קפה פאב בזמן שהוא מבלה עם חבריו במועדון.וכן הוא לא מוכן לוותר על היציאה עם חבריו לצאת איתי למקום עדין יותר שמתאין למצבי.האם זה הגיוני שבעל יוצא בלי אשתו? ולא מאפשר לה לעשות את אותו הדבר?אגב כל חבריו מתנהגים בדיוק כך...אשמח לתשובה מהירה כי אני כבר משתגעת

אתי יקרה,
מה שאתם עושים עכשיו, ואולי יותר הוא מאשר את, זה משחקים של שליטה. פיזית, כרגע לו יש יותר כוח. את חלשה יותר. השאלה היא אם את באמת רוצה להכנס למאבק, כי הוא יפגע בזוגיות שלכם. אם זה מציק לך עד כדי סיכון היחסים ממילא, אז אולי רצוי שתלכו ליעוץ זוגי. אם לא, נסי למצוא שלום בנפשך עם העניין הזה. אולי תצליחי, דווקא בנועם, לשפר את האוירה ביניכם.