משחקי כוח בזוגיות: מה לעשות?

בעלי נוהג לעיתים להרים טלפון מעבודתו ולהתעניין, אך לא לעיתים קרובות. אתמול ביקש ממני דבר מה שאסדר/אקנה בעיר, לאחר מכן כשהגעתי לביתי, הוא הרים אלי טלפון ועוד בקושי פתחתי את הפה הוא אמר בקול תקיף: "דברי קצר", גם כך אני מדברת 3-4 משפטים בפלאפון איתו כי גם אני לא רוצה להפריע לו בעבודה, האם זה נחשב להרבה? משפטו פגע בי קשות. כשחזר מעבודתו שאלתי אותו אם לעובדות שלו ולעובדים הוא גם אומר להם דברי/דבר קצר, הוא שתק. הוא אמר שהוא מעדיף לשמוע אותי כשחוזר מעבודתו ולא אוהב להרבות בשיחה בפלאפון והוא יודע היטב שאני לא מרבה בדיבר בפלאפון. קרה בעבר, שכתבתי לו באיימל מילים שמחממות את הלב, מילות אהבה אליו-, כתגובה אמר לי שאין לו זמן לקרוא איימלים (אך אני יודעת שהוא מתכתב לעיתים עם כל מיני חברים תוך כדי עבודתו, הוא בעצמו אמר לי בעבר). לכן, כתבתי לו היום איימל לעבודה : שאני נשבעת לו, שעד יום מותי לא אתקשר אליו לפלאפון רק אם הדבר דחוף ביותר שלא ניתן לחכות עד הערב (עד בואו מהעבודה), כי הוא הבהיר לי שלא אוהב לדבר בפלאפון אז אני רוצה לרצות אותו (לא אותי... כי אני חם ואוהב).וגם אם הוא יתקשר אלי, אני אדבר איתו הכי קצר שבעולם. בכן ולא. שילמד לקח. ואני עומדת על כך. והוספתי, שבעל שאוהב מאד את אשתו, מתוך 7-8 שעות עבודה מוצא את ה"זמן" להרים אליה טלפון הביתה/לעבודה, לגלות התעניינות ולומר רק מספר משפטים, זה גם דרך חיזור, להראות שאני בראש לו, שאני קיימת. הוא בעצמו אמר לי פעם שהוא לא תמיד לחוץ, והוא לא עושה בכוונה שלא תמיד מתקשר אלי רק לפעמים. ד"ר חסון! אני לא דורשת ממנו שירים אלי יום יום טלפון, אך לא יתכן שעל ההתחלה יגיד לי בטון תקיף: "דברי קצר", אם הוא הרים אלי ושאל אז ברור שהוא אמור לצפות לתשובה, לא כן?, אז אם באותו רגע היה לחוץ בעבודה, שלא ירים אלי. בשביל להענישו ולשחק ראש קטן, אני החלטתי עד סוף נישואי - לא להתקשר אליו, רק למקרים דחופים, וגם לא לכתוב לו יותר לעיתים איימל שהיה מחמם כל לב של בעל נורמלי. הוא רחוק ביותר מלהיות אדם חברי, חם ורומנטיקאי כלפי. אני אחרי כל כך הרבה שנים קשה לי פרק את נישואי, מה גם לא הייתי מסוגלת לחיות לבד. מלבד זה הוא אבא טוב, ויודע לדאוג לי, אך לא לנפשי, הוא לא מספק את הצרכים הבסיסיים שלי.מי שמתקרב אלי- אני מתקרבת אליו כפל כפליים, מי שמתרחק ממני - אני מתרחקת ממנו כפל כפליים. הלב נצבט לי שאני רואה בבית שהוא מרבה בדיבור עם חברים שלו במקום העבודה הקודם. בבית, הוא כן מקשיב לי, אך לעיתים אני מרגישה כאילו עושה לי טובה שמקשיב. בקיצור: ברגע שאני רואה אותו מדבר עם אחרים/ות- זה כמו לקחת סכין ולתקוע לי בלב. אם היה מרבה איתי בדיבור לא הייתי מקנאה שמדבר עם אחרים. סליחה אם גרמתי לך טרחה באריכות מכתבי, אני סקרנית לקרוא מה תגיב לי האם התנהגתי בסדר בהחלטה שלי (למרות שאני שלמה עם זה...)???

את כותבת וכל מילה יותר נכונה מהשניה גם לגביי..אני מתקשרת לבעלי לעבודה רק אם באמת קרה משהו... וגם אז אין לו זמן/חשק לדבר איתי..וכן הוא חוזר הבייתה ולא מפסיק לזיין ת'סכל לחברים שלו..סליחה על הבוטות אבל אני פשוט כ"כ שונאת שמדברים בטל' על שטויות ולדעתי טל' זה להעביר מסר בלבד..בכל אופן אני מזדהה איתך ..

כוכבה יקרה,
את לא מקבלת מספיק תשומת לב מהאיש שלך, ולכן את מענישה אותך ואותו כאחד. אם את חושבת שככה תצליחי לחנך אותו, ושהוא ישנה את דרכו כתוצאה מכך, יופי. מצד שני, יכול להיות שהוא מוריד ראש, ולמרות שזה מפריע לו, מחכה עד שהסערה תחלוף. מה שבטוח שאם זה יימשך כך, זה יפריע לך יותר מאשר לו. את נלחמת איתו במגרש שלו, ואני לא בטוח ששם מנצחים. ייתכן שהנצחון היה מגיע לך, גם אם חלקית, דווקא במגרש שלך: כשאת נחמדה אליו, שולחת לו מכתבים ומסרונים (sms), הוא לומד שזה טוב לו, גם אם לא תמיד הוא מגיב, ויהיה לו קל יותר ללמוד ממך ולהחזיר לך. לא בחודש הראשון, ואולי גם לא בחצי שנה הראשונה. אם את אוהבת אותו ורואה את עתידך איתו, כדאי שתפסיקי עם משחקי הכוח, כי עושה רושם שאת מפסידה בהם.

ד"ר חסון, שלום רב. תראה , אני כל הזמן עד לאחרונה הייתי: מחזרת, מחמיאה, מפתיעה בכל מיני דרכים רומנטים, כותבת לו איימל לעבודה שלו, כל הזמן מנגנים שבזוגיות חייבים לחזר עוד עוד, אך לא יתכן וזה מאד מאד פוגע שאתה רואה שהצד השני יבש, שזה חד כוון.לא מחזיר באותו מטבע, כמה אפשר לרדוף אחרי אדם ולתת לו מסר שאני אוהבת, האם אני עשוייה מבטון? , אני זועקת לתשומת לב, לפידבק, ואין לו את זה. אני מרגישה כאילו אני מחזרת אחרי בובה, רובוט שמהלך על שניים. האם זה לא נורמלי או טבעי שארגיש כאילו נועצים בי סכינים בלב כשאני רואה את בעלי מדבר עם אחרים/ות. ומה אני? אין לי רגשות???, האם זה פלא ששומעים וקוראים שנשים בוגדות בגברים, או ההיפך: האם זה פלא שגברים בוגדים בנשים?, אולי באמת, בגידה היא פיתרון לנפש של האדם? . אתה יודע שעכב כך, התחלתי להשקיע את כל כולי כולל, מראה חיצוני כי אני מקבלת תשומת לב מירבית מאחרים? מאחרות? ולא מבעלי?. האם זה בסדר?. ואני אכן מצליחה לקבל תשומת לב מגברים ומנשים גם יחד.לכן, הפסקתי להשקיע בבעלי: אין יותר איימלים של מילות אהבה, אין יותר נשיקות שהוא חוזר מעבודתו, הפסקתי להחמיא לו, הפסקתי להתקשר אליו לפלפון רק למקרים דחופים אתקשר,, אני חושבת שזה מתחיל לעבוד לטובתי, אני מרגישה זאת. פתאום, הוא אתמול שלח לי איימל לעבודה, פתאום יותר מדבר אלי, פתאום משתף אותי במה שקרה לו בעבודה, אז כנראה לפעמים כדאי להעניש את הגבר למרות שאתה צודק זה גם מעניש את עצמי, כי אני טיפוס חם מאד, אך אם הוא ימשיך כך סימן שניצחתי במלחמה, אז עכשיו אני כבר לא יודעת, אולי בעלי אוהב נשים קשוחות וקרות ואז הוא רודף אחריהן? האם אני צריכה להשתנות, או אולי יש לו על המצפון ואז הוא מנסה לכרכר סביבי, אני כבר לא יודעת איך להתנהג איתו, אם אני יותר מידי טובה- אין לי פידבק, להיות קרה וקשוחה- פתאום הוא מתעורר ומתחיל לתת לי תשומת לב. מה עלי לעשות להמשיך להענישו ובכך אקבל תשומת לב?

כוכבה יקרה,
נדמה לי שעניתי לך במכתבי הראשון גם על זה. קראי אותו שוב. אם זה עובד לך, אז זה עובד. אלא שגם את משלמת מחיר, כי לא כך את רוצה זוגיות. על זה נאמר באנגלית:You damn if you do, and you damn if you don't. את צריכה לבחור ברעה אחת מבין שתיים, וזה באמת לא פשוט. אבל אם תזכרי שתמיד יש לך האלטרנטיבה של להיות לבד, ושאם איתו, בכל אחת משתי הדרכים יהיה לך רע יותר מלהיות לבד, אז אל תהיי איתו. אבל עד שתשתכנעי שזה המצב, שווה לך לעשות הכל כדי שתרגישי טוב יותר בזוגיות שלך.