משברים בזוגיות: נקודת מבט חדשה

בוקר טוב,
אני וחבר שלי בני 30. יחד יוצאים כבר שנתיים.
כל הזמן הזה ידי היתה על העליונה הכוונה שהוא תמיד אהב יותר ורצה ועשה יותר.
היה משבר קשה לפניי חודש, הבן אדם התהפך עליי בגלל משברים שעברנו בזמן הזה ופתאום פגוע ברמות על. אמר לי שרצה להרגיש שאיכפת לי וחיכה שאחזר אחריו כדי להרגיש חשוב ומשמעותי.
אני תחילה ניסיתי לדבר איתו והוא היה שונה לי עד שלא לאט התרחקתי ממנו מהיחס עבררתי קושי נפשי רציני כי בכל הזמן הזה הוא לא היה הוא ונפגשנו פעם אחת.
אמר שניקח זמן לחשוב....עבר שבוע מאז אמירתו
אני כאבתי, בכיתי, ואיכשהו 50 אחוז מחוץ לקשר, התחלתי עם עצמי תהליך פרידה.
הכאב שלי הוא שהמשבר ריחק בנינו כך שלא היה שום מקום לטיפול זוגי או להתגבר יחד....
ריחוק נפשי פיזי
עכשיו רוצה להיפגש, לדבר
לא בא לי הוא מזכיר לי תרע שהיה לי
למדתי לחיות בלעדיו
ההתנהלות לקויה לדעתי , אז נפגע....ככה חודש שלם להיות איש אחר? להרוס הכל
כל הבסיס בנינו נהרס

את כותבת ש"לא היה שום מקום לטיפול זוגי או להתגבר יחד", כי התייאשת מהר ואני חושב את ההיפך. אני לא מכיר אותו, אני מכיר קצת אותך על סמך מכתבך. את רואה את הקשר ואת היחסים מנקודת מבט של עמדות כוח ושליטה. קודם, את היית זו ששלטה בעניין, ו"ידך היתה על העליונה כי הוא אהב אותך יותר משאת אהבת אותו", ואת לא מתמודדת עם המצב ההפוך, שבו, לכאורה לפחות, או בעינייך לפחות, הוא "אוהב אותך פחות". או לפחות, רוצה אותך פחות, אולי כי הוא נפגע, אולי כי הוא גילה שיש דברים בך שקשה לו לחיות איתם בקשר זוגי, ואולי – וזו הנקודה החשובה למחשבה – כי הוא מרגיש שאת פגיעה מאד, ושחשוב לך מאד, אולי כדי שלא להיפגע, "לשלוט בזוגיות" ולראות סימנים ש"הוא רוצה אותך יותר", וגם – לא להראות סימנים של "חולשה", כלומר, סימנים שאת אוהבת אותו. אולי כדי שלא יחזיק מעצמו יותר מדי, אולי כדי שלא יחשוב שכאשר לפעמים יש חילוקי דעות ביניכם אז דעתו היא זו שתקבע, וכדומה.אני מעלה את זה כאפשרות סבירה לפי מה שכתבת. יתכן מאד שסביב זה היו המשברים ביניכם. אולי כי לא נתת לו מקום, כי את צריכה להרגיש שהוא מוותר לך בכל. זה יכול לעבוד עם גבר שבאמת מרגיש שהוא נחות ממך. גם זה לא תמיד בטוח. זה לא יעבוד לך עם גבר שיש לו סיבה להרגיש טוב עם עצמו, כי הוא ראוי. ואז נשאלת השאלה – א. מיהו בן הזוג הראוי לך? ב. האם את יכולה ללמוד להיות פגיעה פחות ומוותרת יותר מבלי להרגיש פחיתות כבוד, עלבון, או חרדה שמא את יוצאת משליטה, ודברים יפסיקו להתנהל על פי דרכך? או "רק" אל פי דרכך?בטיפול הייתם מדברים על זה. כרגע, אני יודע רק להתרשם ממה שכתבת, ואני לא יכול לדייק לגמרי. אני רק מספר לך את ההתרשמות שלי, ועל מה את צריכה לתת את הדעת.וגם – שאת 50% מחוץ לקשר עכשיו, וכפי שאני מבין בגלל שהוא רצה זמן לחשוב וזה הפתיע אותך, ושאת מכינה את עצמך ללבד, ושלא בא לך לדבר איתו, וגם את מתלוננת על כך שהוא כבר איש אחר? – אולי גם הוא פגוע, אולי גם לא רואה אותך מוותרת והולכת לקראתו, ומכין את עצמו ללבד שלו, ולכן זקוק גם הוא להיות לבד ולא לדבר איתך. יתכן מאד ששניכם באותו המקום, בערך או בדיוק.יתכן שאת כן צריכה ליזום ולדבר איתו. יתכן שאת היא זו שצריכה לתת לו תקווה לכך שאולי גם את יכולה לשנות משהו בעצמך שיתאים לו יותר, ואולי יכולה להיות כזו שנלחמת פחות. יתכן גם שאת יכולה לעשות את זה, ובתנאי שתחשבי שהוא שווה את השינוי הזה בך, ושגם לו יש צרכים חשובים.אולי כדאי שתראי את שתי האופציות הבאות:טיפול זוגי לזוגות צעירים(למה ומתי שווה לזוגות צעירים להגיע לטיפול)התאמה זוגית(או:לשרוד את תחילת הזוגיות, שהיא גשר צר מאד)ייעוץ טלפוני חד פעמי(לקבל תשובות מדוייקת יותר)