משבר זוגי: שליטה, כבוד ומאבק כוח

אשה שטן , איך יש לך הכח להגיד דבר שכזה " לא תראה את הילד שלך לעולם " וזה בטרם נולד , למה ?! כי אני תפסתי אותך מעשנת בסתר בחודש ה-8 למה ?! כי שיקרת לי במשך תקופה ארוכה למה?! כי המחשבה של לראות אותך מעשנת לקראת סוף הריונך שובר אותי מבפנים .... טיפשה זה הילד שאת כלכך אוהבת ?? חשבתי עד אתמול שאוליי לאחר שבוע של שתיקה תביני שכל רצוני זה שלא תעשני בזמן ההריון אבל את במקום להביע איפוק לקחת את הרכב לקחת את המפתחות של הבית לקחת את רכושי וזאת כנקמה על דאגתי ...............כנקמה על זה שלא חסר לך כלום מעולם , על זה שכבדתי אותך יותר מאשר עצמי, על זה שנימוסים וכבוד לנגד עיני תמיד ..... שתיקתי נשמה מתפרשת לרוב כלא נכונה אך דיי הגיעו המיים עד נפש .....גם לי מאט כבוד .... רוצה לנוח עייף ורק בן 30היום אנחנו נמצאים בתהליך פרידה אחרי שנה של נשואים בעוד היא בחודש ה-8 להריונה , המחשבה לא לראות את הילד שלי בטרם נולד גומרת אותי מבפנים .חשבתי .... אני קשוח , אני מנכ"ל כל חיי , אני עצמאי ורב ניסיון ..........אני כלום בלי לראות אותך בני הקט ...... אישה שטן מה עוללת ?יש עצה כיצב להתמודד עם בורות ? טיפשות ? הפנמה ? הדחקה ?

אני קוראת את דברייך וזה כ"כ עצוב..אז דבר ראשון היא לא יכולה למנוע מימך לראות את בנך..וזה חוקי.ודבר שני..כשהיא תלד הכל יראה לה שונה ומ"אישה שטן" היא תהפוך לאמא רכה ועדינה...תחשוב חיובי..בהצלחה

מסכימה עם נויה

תודה .....אבל לא לבלות אם הדבר היקר
לך במשך כל יום מידי יום זה לא כמו מפגש של סוף שבוע ..... לדעת שילדך הולך וגדל בבית לא שלו ? למות רק מלחשוב על זה ... אני יודע איזה חינוך יקבל... אני יודע מי יהיה האבא שלו איך ינהג כלפיו ,בימים טרופים אילו שבכל פינה במדינת ישראל אונסים גוזלים גונבים שחיתות עד בלי די אפשר להיות רגועים ,,, אני לא יודע איך ..... לראשונה בחיי אני מבין משמעות אבא מהי בטרם הייתי אבא.

אני כ"כ מבינה לליבך..אין כמו לראות את הילד שלך בוקר בוקר ולבלות איתו את שארית היום וכו'...אבל לכל הדילמות שלך יש כנראה תשובות אצל בת הזוג שלך שכרגע היא מלאה בהורמונים וברשות מעורבים...היא מודעת לכך שילד צריך את אבא ליד אמא..היא תתפכח אתה תראה..אתם פרודים??

קראתי שוב את מה שכתבת בהתחלה והבנתי שאתם אכן פרודים...אז מה שנשאר זה לדבר לליבה לדבר ולפתוח הכל..תהיה עדין ורך כמו שלא הייתי אליה בחיים..תגיד לה שאתה רוצה לתת לילד אהבה של אבא..דבר איתה!!!

תודה ..

בזמן כזה .. אתה חייב לנסות להרגע כי אני לא מאמינה שלא תראה את הילד שלך שיוולד בקרוב..... תעשו פסק זמן ותנסו להרגע ואני בטוחה שהכל יסתדר..אם תחשוב חיובי ותקווה לטוב הדברים יסתדרו מעצמם , אל תפעיל יותר מידי לחץ כי לפעמים אשה בזמן ההריון עוברים עליה דברים שאתה לא יכול להבין אותם וזה נובע משינויים הורמונליים שחלים בגוף שלה..מאחלת לכם בהצלחה מכל הלב

המקרה שלך הו א ההפך מהסיפור שלי , אני בת 29 גרושה ואמא לילד בן 8 , ילד מדהים ומקסים שממלא את חיי.נאלצתי להתגרש בחודש השלישי להריוני , ובשונה ממך הגרוש שלי לא מתעניין בילד לא בזמן ההריון, לא נכח בלידה , לא בברית וראה אותו בפעם הראשונה בגיל שנתיים .. אני יכולה לספור בכף ידי את מספר הפעמים שראה אותו , הוא לא מתקשר בימי הולדת , לא שואל לשלומו , גם כשהילד עלה לכיתה א' הוא לא היה שם.אני מגדלת את הילד לבד ונלחמת בשיניים שלא יחסר לו כלום ..וכשאני קוראת את הדברים שלך ורואה עד כמה אתה דואג לילד שטרם נולד וחושב הלאה לעתיד איך יראו החיים שלו , איך הוא יגדל , איזה חינוך הוא יקבל זה עושה לי טוב לקרוא את זה וזה גם צובט בלב לחשוב איך האבא של הילד שלי כמעט ולא מכיר בו.

עצוב לומר אך אם היא משתמשת בילד כקלף מיקוח עוד לפני שנולד כך יהיה גם בהמשך. לא שווה לך לשרוף את חייך . אני מדברת מנסיון . נסיון של הוריי. אמי השתמשה בנו כמיקוח עוד משהיינו תינוקת .איימה על אבי שלא יראה אותנו או שאם הוא לא יעשה משהו שהיא רוצה איימה עליו שתשאיר אותנו ברחוב ולא תטפל בנו ועוד דברים מטורפים כאלה. אבי סבל איתה 25 שנה ובסוף התגרשו שהוא היה בן 60 והיא עוד נלחמה לקבל מהפנסיה שלו בקיצור the sooner the better אתה חייב לעזוב ולנסות להשתקם לתקן את זה בלהקים משפחה עם אישה נורמלית.דבר נוסף , היום נוטים לתת משמורת כמעט אוטומטית לאם אך יש גם יוצא מהכלל. יש עמותות של גברים גרושים שנלחמים בזה מנסיונם הכואב. הנה דוגמה למשל לעמותה שיכולה לעזור לך:http://www.hakolhagavri.org/שיהיה לך בהצלחה,

יקירי קודם כול מחמם את הלב לשמוע שעדיין יש גברים כמוך ישר כוח ודבר שני כשאישה בהריון יש לה הורמונים אני למשל לא יכולתי לסבול את בעלי ואת הריח שלו ובמשך כל ההריון ישנו בחדרים נפרדים אז אל תתדאג תדבר איתה תשלח לה פרחים ושוקולדים ותהיה שם בשבילה הריון זה לא קל במיוחד לעבור אותו לבד ותתמוך בה אולי היא היתה צריכה את הסיגריה בשביל לפרוק לחצים זה לא קל להפסיק בבת אחת ואולי תעשה חושבים למה היא משקרת ומסתירה דברים ואם חס וחלילה תגיעו לפרדה אתם יכולים" להתחלק " במשמרות של הילד אל תיקח את זה קשה תמיד תסתכל קדימה בהצלחה מכול הלב אורטל...:-)

תודה בנות ... לא כולם שטן אחרי הכל :-)רוצה לומר כי כל עצותכן התקבלו בברכה ,נויה וגלית היקרות הפנמתי את אשר אמרתן ,וככה נהגתי, אתמול יצאתי מוקדם מהעבודה הגעתי הבייתה וחיכיתי לאישתי , כאשר הגיע ביקשתי אותה לשבת ולדבר , אקצר ואמר כי לבסוף השלמנו ואפילו ישנו יחד בלילה , אני הסכמתי שתעשן עד שלושה סיגריות כל יום והיא פשוט תמשיך לעשן 3 סיגריות ביום . אני ויתרתי על החשוב מכל עבור אפשרות לטפל ביקר מכל הכי קרוב . האם זה שווא את זה ?! אני לא יודע .אבל יקרות שלי , לזה כולם קוראים"שלום בית "הוא ויתר על בריאות ילדו בשביל לטפל בילדו , קצת מוזר , לא ! תודה בכל אופן ........

תודה

מצטער לי לשמע וממש כואב , אני רק מאחל לך שילדך יסב לך אושר ונחת . כגבר קשה לי להאמין שנפשו נחה עליו , בטוח אני כי הוא מתייסר מידי יום מידי שעה מידי רגע בגלל זה אחרת אינו בן אנוש הפרא אדם .

בהצלחה בהמשך...תפנק אותה תחמיא לה..ותצליח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

המפתח !! ואני מאמינה שהכל יסתדר..

הבעיה עם אישה כמו שלך זה שהסיכום איתה לא יציב. היום הכל טוב ויפה 3 סיגריות ומחר יהיה מה שיהיה...במקומך לא הייתי נח עדיין על זרי הדפנה

מסכים עם רונן. קוראות מוסף "לאישה" חושבות שהן פתרו בעיה.... הא הא הא הא.שלום בית לשעתיים. כולם שמחים ומאושרים.

העניין הוא שלגבר תמיד יש איזשהי ציפייה ונכונות שהכל יסתדר אבל ככל שיקדים להבין שאין סיכוי שזה יקרה כן יטב לו . עם כל הקושי שבזה ככל שזה ימשך יותר זמן כך הוא יסבול יותר

לא לחינם הוא לא התייחס להודעה שנותנת לו כלים יותר פרקטים להתמודד עם העניין והיתייחס רק להצעות שנתנו לו להתרפס בפני האישה. אם היה מדובר ביחסים תקינים אני מאמין שיש לוותר אבל לפי מה שהוא כותב ממש לא נראה.חבל על הזמן . בטח יפנו אותם לייעוץ אבל חבל לו הזמן

תודה ,העיקר
להפנים , העיקר לוותר , העיקר לבלוע צפרדעים , היום אנחנו אומנם מדברים ומצליחים להסתכל אחד על השנייה , כן אפילו מילות אהבה עפים באויר .... אבל גם תמונה של אישה מעשנת לנגד עיניי תמיד גם תמונה של עובר בתוך ערפל משגע אותי , כאחד שרואה את החיים בשני צבעים בלבד שחור ולבן יודע אני כי "לעשן שלוש סגריות ביום זה בדיחה הרי " אבל זאת מטרתה של עשיית שלום בתוך המשפחה ........ השאלה העיקרית לוותר על הכל או להשלים עם דברים שנוגדים את ההיגיון שלי , אני יודע כשלעצמי שאני קיצוני מאוד בדעות ובמחשבות , אני גם יודע לוותר ולשכוח מהר מאוד לא שומר טינה , היו בפורום חברים שבקולם נשמע ההבלגה עם המעשה היו כאלה שחשבו שזה הגרוע מכל .אני יכול להעיד שכרגע אנחנו אומנם יחד , ומבחינתי אני סותם ובולע הכל , מאמץ את השטות של הורמונים ואישה בהריון ועוברים שינויים של מתח חרדות וכו וכו , כמו שידידי אמר קוראות לאישה חושבות שקראו בתנ"ך ( כמובן שההתייחסות היא לאישתי בלבד ) , אבל האם זה נכון לעשות האם נכון להישאר אם מישהי שפוגעת בעצמה פוגעת בילדי ...... לא יודע .... לא יודע ......

עופר היקר ,
אתה צודק ..... אני כמוך יודע שזה לא הפתרון אני יודע שגם יעוץ לא ייתן פתרון , אם לא תיהיה שלם עם עצמך אם לא תיהיה וודאי שהכל תחת שליטה ( כמו בעסק ) עדיף לעצור עכשיו מאשר לפשוט את הרגל .

אוטוטו יקר,
הכאב שלך ברור, אבל: אתה עושה רושם אובססיבי וחם מזג ושתלטן. אז היא אמרה לך שלא תראה יותר את הילד, ואתה מיד מגיב כאן ב"אשה שטן". הגזמה קיצונית. של שניכם. בודאי שתראה את הילד, כי אנחנו במדינת חוק. לא כל יום, לא כל היום, אבל אני חושב שההצהרה שלך "למות מלחשוב על זה שהילד יגדל בבית לא שלו" וש"בימים טרופים אלה שבכל פינה במדינת ישראל אונסים גוזלים גונבים שחיתות..." היא או מוקצנת לצרכים רטוריים (לשלוט דרך יצירת רגשי אשם), או מגיעה מתוך חרדתיות מוגזמת ואובססיבית. כולנו חיים במדינה הזו, ויש רבים בינינו שהם אופטימיים וחיים בה טוב. אם אתה מחפש סיבות לדאגה – תמיד תוכל למצוא, ובכל מקום שהוא, וגם אם אתה תהיה עם הילד שלך ואימו גם יחד.ועוד: כתבת "לזה כולם קוראים"שלום בית "הוא ויתר על בריאות ילדו בשביל לטפל בילדו , קצת מוזר , לא !" והרי לא ויתרת עלבריאותובמאומה. בין אם היית הולך לקראתה ובין אם הייתם נשארים מנותקים, היא היתה מעשנת. לא ויתרת על בריאותו, ויתרת עלכבודך, כדי להשאר איתה ועם הילד שיהיה. וחשוב שתבין שחלק גדול מהמאבק שלך הוא מאבק על כבודך, ועל הצורך שלך לשלוט במה שקורה.אין לי ספק שבת הזוג שלך לא צריכה לעשן. אלא שהרושם שלי הוא שאתם נכנסים שניכם למאבק של יוקרה ושליטה, ושניכם, וגם הילד שלכם מפסידים. אתה רק מחזק זאת בסיכום שלך: " אם לא תיהיה שלם עם עצמך אם לא תיהיה וודאי שהכל תחת שליטה ( כמו בעסק ) עדיף לעצור עכשיו מאשר לפשוט את הרגל ."זוגיות היא לא כמו עסק. זוגיות היא שותפות כלכלית, שותפות הורית ושותפות רגשית. כשאתה מגיב בעוצמות שאתה מגיב, לא פלא שאתה גורם לה להתנגדות. אני יודע שלא יעזור לי לומר לך שאתה צריך לדבר אחרת, להיות קשוב גם לצרכים שלה, ולנסות לשנות את דעתה, מדי פעם, דרך הקבלה שלה, כי קבלה שלה תוליך גם לקבלה שלך על-ידה (זה שאתה לא מאמין בזה הוא חלק מהבעיה, של חוסר האמון שביניכם). אבל אתה מלווה כל נתינה שלך במרמור ובכרסום פנימי, בהצטברות של טינה וכעסים, ואני חושש שעד שלא תלמד לשנות משהו בגישה שלך, זו זוגיות שלא תחזיק זמן רב מעמד. אני מניח שגם לה יש מה לשנות בדינמיקה כלפיך, אבל בינתיים בעיקר למדתי אותך, ואני יכול רק לומר לך את דעתי באשר לאופן שבו אתה מתנהל.אגב, קל לראות את המשיכה שיש לטוטליות שלך, לפי התגובות כאן בפורום. טוטליות משכרת. אבל כל עוד היא מרחוק, או בתחילת הקשר. כשהיא קרובה ונמשכת לאורך זמן, היא כובלת, מאיימת ומרחיקה.

ד"ר חסון היקר ,
, דבריך פגעו כמו סכינים בליבי .... כל מילה אמת ולא חולק לרגע על דבריך , אבקש רק לומר שהקיצוניות שלי נובעת מתקופה ארוכה של ניסיון ופשרות , אני קיצוני בכל וזה נכון .... החיים אומנם לא עסק אבל טוב שיתנהלו כמו עסק ( ככה דעתי בכל אופן ) .תודה על תשובתך .יניב

מממממממממ אני קורה את הדברים הנ"ל שאני כתבתי ( אוטוטו אבא )ואני קצת מממממ איך להגיד שונה בדעותיי , אבל רוצה לעדכן כי לבסוף אני ואישתי חיים יחד , קצת הגזמתי בתגובותי זה נכון , אבל התעקשות שלי יצרה זוגיות טובה יותרמשום שלבסוף דיברנו וליבנו את הדברים , הבנו יחד שכעסים / פרידה / התעקשות / וקונפליטים מיותרים כפי שניסח זאת ד"ר אורן חסון לא יועילו לנו ובראש לא יעזרו למאור חיי בני היקר אהוב ליבי ( אני יודע שזו אובססיה לילד שלי ) אבל זה בני וחייו ועתידו חשובים לי יותר מכל . קצת מרגש אותי לקרא את תגובתי מלפני 3 שנים " אוטוטו "תודה לכל מי שהגיב זה חיזק