משבר זוגי: מה עושים?

היי, אני בת 35 נשואה כ5 שנים ויש לנו ילדה בת 3.בעלי ואני יחד בסה"כ 6 שנים יחד, ולמעשה מתחילת הקשר נקלענו לבעיית תקשורת חמורה ביותר. זכורים לי דברים קטנים שרבנו עליהם, ולרוב לא הושגה הסכמה אלא אם כן התפשרנו מתוך שקט תעשייתי. בעלי הוא אדם גאה מאוד, עבר המון בילדותו ולדעתי הוא חסום איפשהו ריגשית הוא מופנם וביישן והמון פעמים שרציתי לדבר על הבעיה הוא היה פותר אותי כלאחר יד. מעבר לשיגרה היומיומית בעלי פתאום לפני חצי שנה בערך החליט שהוא חוזר למעין שגרת רווקות, התחיל ללכת עם חברים (שאני לא אוהבת), התחיל לצאת בצורה אינטנסיבית ואני נשארתי בבית כי תחומי העניין גם לא מי יודע משותפים, כשהיו שואלים אותי אז נו, מה את אוהבת, לא ידעתי מה להשיב, את התשובה אני יודעת היום עקב פירוד בינו לביני שנמשך כבר 3 שבועות, היה פיצוץ אדיר בבית שההורים שלי התערבו והיה ריב מכוער מאוד שהגיע עד לאלימות פיזית, אבא שלי סטר לו, ואמר לו תהיה בן אדם. הסצנה הייתה נראית כלקוחה מסרט סוריאליסטי ואני איפשהו בין להפריד ובין להבין מה קרה בדיוק פשוט ברחתי מהבית והלכתי לחפש את הכלבה שנעלמה לה. ביום אחרי המקרה ניגשתי לבית משפט לענייני משפחה והוצאתי צו הרחקה במעמד צד 1 וקיבלתי צו הגנה ל4 ימים עד שיוחלט אחרת במעמד 2 הצדדים. אז הצו בוטל אחרי שפקדנו את לשכת הרווחה בעיר ושם על פי המלצות עובדת הסוציאלית הוחלט כי הצו יתבטל, והוסדר הסדר ראייה לילדה פעמיים בשבוע ל4 שעות כל פעם.כשבוע אחרי המקרה התחלתי לשחזר אירועים, אם לפני כל הבלאגן חשבתי שאני פיה טובה התבדתי, הבנתי שגם אני טעיתי לא פעם ואולי היום אני מכה על חטא ונושאת בתוצאה. מובנת לי העובדה שהוא פגוע מאוד והוא בכלל כמעט לא מעוניין בשיח איתי, כי כל שיח מתחיל ונגמר ב"בוא הבייתה", נלך לטיפול זוגי, נעשה דברים אחרת, הוא פשוט אינו מאמין ואומר לי, תני לי לחזור מתוך בחירה ולא מתוך לחץ, אך במהלך היום אני נשברת פעמיים שלוש ומתקשרת ומייבבת בבכי שיחזור וכל פעם השיחה כואבת מהשנייה כי הוא לא רוצה לחזור. אז בעצם שאלתי היא האם לדעתך יש בכלל דרך ואופציה לחזור? האם באמת הזמן עושה את שלו? אם לא אתקשר זה ישיג פעולה הפוכה? אני אוהבת אותו!

מימיקה יקרה,
העניינים ביניכם הקצינו באופן מהותי, ושניכם פגועים. הוא בינתיים לא מוכן לסלוח, שזה אומר שהוא לא בוטח בך. ואולי גם לא רוצה לבטוח בך, או לחזור. את זה אני לא יכול לדעת. מצד שני, הוא גם לא סוגר אותך. הוא רק אומר "עוד לא", ומשאיר את הסדק שבדלת פתוח. אני לא יודע מה יהיה. אני רק מפציר בכם לשמור על הילדה, שזה אומר שהיא תוכל לסמוך על שניכם, ולדעת שיש לה שני הורים שאוהבים אותה, ואשר הם סומכים גם זה על זה. אם היא תראה שאת לא סומכת עליו, או להפך, העולם שלה יהיה מעורער. שמרו לה על עולם בטוח.ולגבייך, העולם שלך כרגע לא בטוח, כי את לא יודעת מה יקרה. נסי לבנות קודם כל את העולם שלך סביב עצמך, ולהרגיש טוב יותר עם עצמך. כדי שאם הוא (או גבר אחר שתמצאי עם הזמן) יצטרף אליו מאוחר יותר, הוא יצטרף לאדם טוב ויציב. וזה חשוב קודם כל לך, כדי לייצב את עולמך הרגשי. אם את לא מצליחה לבד, לכי ליעוץ פרטני מקצועי לעבוד על זה.