משבר זוגי: מה נכון ומה לא?

שלום.
.אני נשואה כבר 4 שנים..סטודנטית..אין לי ילדים עדיין...ואני מרגישה שאני במשבר קטן..שבעלי לא יודע עליו..אני אוהבת את בעלי והוא אוהב אותי הבעיה שלי שאני אף פעם לא מסופקת אני תמיד מסתכלת על מה שאין לי..חשוב לי מאוד הכסף כי מבחינתי זה ביטחון וחשוב לי להרגיש ביטחון ,המצב הכלכלי שלנו בסדר,אך למרות זאת אני "מתעניינת" בבחורים עשירים..אני לא בוגדת..או כשקצת לא טוב לי אני בורחת במחשבות שלי ומתחילה לדמיין חיים אחרים..אני לא אעזוב את בעלי אני אוהבת אותו אבל הניתוק הזה מרחיק אותי ממנו ,וזה מה שהוא מרגיש לפעמים..הרבה דברים לא עושים לי טוב לאחרונה ואני לא יודעת איך לעבור את זה,מרגישה תקועה ומשועממת ..אפילו מרגישה שהכימיה והאהבה עם בעלי לאט לאט נעלמים לי..מקווה שאתה מבין אותי..ושתאכל לייעץ לי

לילי יקרה,
קשה לי לדעת מה נכון ומה לא נכון בהצהרות שלך. את אומרת שאת אוהבת אותו, אבל אני לא יודע... כשאת חושבת על אחרים, את לא רואה עתיד בטוח איתו, או אולי את לא רואה עתיד בטוח ביכולת הזוגית שלך. כך או כך, את לא ממש מסוגלת כרגע להתמסר אליו עם החלטה מליאה. ומכאן שאני חושב שאת יותר רוצה להיות מאוהבת בו, מאשר החלטית בעניין הזה. ואולי נכון יותר מה שכתבת בסוף: שהכימיה והאהבה שלך עם בעלך לאט לאט נעלמים לך. אני לא יודע למה, ואולי את לא מספרת לעצמך למה, ואולי גם לא למה את כועסת עליו. אולי את בעיקר מאוכזבת, וזה מה שמרחיק אותך.כדאי שתלכי לטיפול לבדך, או לייעוץ זוגי. אלה הם דברים שאת צריכה וחייבת לברר עם עצמך, ולפתוח ערוץ שיחה ברור יותר עם עצמך. אני מעריך, ויתכן שאני טועה, שאת רוצה להיות מאוהבת בו, כי כך נכון. אבל גם את לא במקום שבו את באמת מרגישה את האהבה הזו, ואת מרגישה רע עם זה שאת לא במקום שאת אמורה להיות. ואת מרגישה רע עם עצמך אולי גם בגלל הסיבות שבגללן את מאוכזבת ממנו, שהן נראות, לכאורה לפחות, ארציות מאד, חומריות מאד, ואת אמורה להיות טובה יותר מזה. אז אולי את מאוכזבת מעצמך ומההתפכחות מהרומנטיקה שאת חושבת שצריכה להיות לך. אלה הם דברים שאת צריכה לבדוק עם עצמך, ואולי כדאי שתיעזרי בייעוץ מקצועי.