משבר זוגי: לשקם תחושת ערך עצמי

שלום,
אני עם בעלי מגיל 20, כבר 15 שנה. נשואים עם ילדים קטנים. החיים שלי היו מושלמים.אני בחורה מטופחת ויפה. לאורך השנים היו כאלו שניסו להתחיל איתי- אך אף פעם לא שיתפתי פעולה.לפני חצי שנה התחיל איתי בחור שהכרתי במסגרת העבודה. איננו עובדים יחד יום יום אך מתראים מפעם לפעם במסגרת עבודתי.אנחנו מכירים כבר למעלה משנה, ותמיד היו מבטים ומשיכה- גם מצדי וגם מצדו. ראיתי את זה כפלרטוט לא מזיק.ואז התחילו הודעות ממנו.גם הוא נשוי עם ילדים קטנים ואשתו אפילו בהיריון.שיתפתי פעולה עם ההודעות ופתחנו ברומן סוער שנמשך עד עכשיו. הוא היה מאוהב בי לחלוטין ואני נסחפתי.אלא שעם הזמן משהו השתנה. תדירות ההודעות פחתה, הרגשתי שלאחרונה הוא לא כמו שהיה. תמיד אני שואלת אותו אם הוא רוצה להמשיך והוא אומר שכן בביטחון מלא, ואז נעלם לעוד יום או יומיים.הפגיעה בבני הזוג היא נוראית וקשה. מה שעשיתי נוגד כל עיקרון וכל ערך שאי פעם היה לי בחיים. אני מתייסרת. אבל עם זאת- מאוהבת בגבר האחר עד מעל הראש. הדבר משפיע עליי ומוריד את התפקוד היומיומי שלי בעבודה, בבית, עם הילדים ועם בעלי. הכול הכול השתנה. אני חושבת עליו בלי הפסקה. מתה לחתוך ממנו אבל לא מסוגלת וכל פעם יוצרת קשר מחדש. אני לא יודעת אם זה היה דועך אם לא הייתי יוצרת קשר. הייתי רוצה לשכוח את החודשים האחרונים, כאילו כלום לא קרה. בפעם האחרונה שניסיתי ליצור קשר הוא התעלם מההודעות שלי. לא הגיב כלל. בא לי למות מבושה. טיפת כבוד אחרונה שנשארה לי איננה.אני במצוקה נפשית קשה. רוצה לבכות כל הזמן ובכלל לא בא לי לקום מהמיטה בבוקר.איך מרימים את הראש וממשיכים הלאה, או יותר נכון חוזרים אחורה לנישואין מאושרים?

את יקרה,
אני מנסה לקרוא לא רק את העובדות (הכרתי מישהו, חיזר אחרי, התאהב בי, לאחר זמן שיתפתי פעולה, לאחר רומן הוא החליט באופן חד צדדי להעלם, אני במצוקה נפשית קשה), אלא גם את מה שקצת כתבת, כדי לעזור לך להבין את טיבה המצוקה הנפשית שלך. אחת הסיבות היא החסר, כלומר, משהו שהיה, וריגש, ומישהו שהפך להיות קרוב, והוא חסר לך ביומיום, כמשהו לחשוב עליו, שמעסיק אותך, ושהפך לך את החיים לחיים יותר, או לפחות שכך הרגשת (כי זה לא מחוייב להיות חי "יותר" - כי אולי היית יכולה להחיות אותם גם בתוך המשפחה, כמעט באותה מידה, לו היית פנויה לכך). ובנוסף לחלל הזה שנוצר, כאשר כל הרגשות הללו כבר, לכאורה, לא יכולים להיות קיימים, כרגע לפחות, עלתה ביתר שאת תחושת הבושה והעלבון שלך, מעצם העובדה שנגררת לכל זה, והשאלה המאד חשובה שאת שואלת את עצמך: האם זו אני? - לא כך דמיינתי את עצמי. כלומר, תחושת הערך העצמי שלך, בהתאם לערכים שלך, ספגה פגיעה קשה. כרגע, את מתנהגת כאילו את מיואשת מעצמך, מתאבלת על הערך העצמי שלך שהיה לך בעינייך וכבר לא קיים, ולא יודעת איך לחיות מחדש בלעדיו. ונדמה לי שאת מבינה בעצמך שהדבר הראשון שאת צריכה לעשות הוא לבנות ולשקם את תחושת הערך העצמי שלך, אלא שאת לא יודעת איך אפשר בכלל. אולי לכן ניסית שוב ושוב לחדש את הקשר איתו - כדי להשיג משהו מתחושת הערך העצמי דרכו, אולי מתוך תחושה ש"משהו" שווה יותר מ"כלום". אלא שגם זה (כלומר הוא) נעלם, ולכן תחושת ההשפלה הפכה להיות חזקה עוד יותר, כי אפילו את זה אין לך.מכאן גם התשובה שלי, כי הדרך הנכונה היא בכל זאת לשקם את תחושת הערך העצמי שלך. נכון שמימד אחד ממנו נפגע קשות (ואת יכולה להגדיר את המימד הזה בעצמך, במילים שאולי תרגישי שיתאימו הכי טוב), אבל יש לך ערך חשוב בעיני הסביבה גם בדברים אחרים. יש לך ערך עבור הילדים שלך, יש לך ערך גם עבור בעלך (גם אם כרגע את חושבת שחלק גדול מזה זה זיוף), יש לך ערך עבור בני משפחה אחרים, ויש לך ערך במימדים רבים אחרים, חלקם חשובים יותר בעינייך וחלקם פחות, כמו יכולת אינטלקטואלית, הומור, מוסר עבודה, תרומה לסובבים אותך, ועוד ועוד - חלקם דברים שבהם את מרגישה מצליחה יותר ואחרים שאת מרגישה מצליחה פחות או שפחות מעניינים אותך. ובעיקר - כשאת במיטבך, יש לך ערך רב בתרומה שלך לעצמך, ביכולת שלך לשמוח, ליהנות, לאהוב. אלה הם דברים שנפגעו, ושאת צריכה לשקם, וזה לוקח זמן. עושים זאת בהדרגה, אבל באחריות. יש לך על מה לפצות אחרים, כי יש לך רגשי אשם? - עשי זאת בהדרגה. חזרי לתפקד במסגרת המשפחה, והתחילי לראות אחרים מחדש, ואת ההנאות שיש להם, ואת הנאתם הפשוטה והיומיומית ממה שאת יכולה לתת להם. את לא אמורה לתת שום דבר בגדול, ומה שאת יכולה זה לעשות הכל בהדרגה, וכל יום לסכם את הדברים הטובים שעשית, לעצמך ולאחרים, ולבנות את הערך העצמי שלך מחדש.את מבינה, כך אני מניח, שאפשר להיעזר גם בטיפול, אבל רציתי שתדעי מה הכיוון הכללי, שבסופו תחזור לך שמחת החיים שלך, כי היא גם מקור חשוב מאין כמוהו לתחושת הערך שלך. אין ספק שהוא נפגע, אבל את יכולה לשקם את רובו, ולחזור להיות מי שאת רוצה להיות עבור האחרים שחשובים לך.