משבר בזוגיות: מה מחזיק אותך?

לצוות שלום רבהבעיה שלי היא כדלקמן: אני ובעלי נשואים כבר 4 שנים +ילדה, התחתנו מתוך אהבה גורפת אשר לא נעצרה לו לשניה. מאז שהתחתנו התחילו הבעיות שלנו הריבים נוצרים מתוך שטויות ומתגלגלים עד מלים גסות שהוא אומר לי וכל זה נתמך ע"י אמא שלו אשר התחילה לפטפט באוזן שלו מאז, וככה אני שמעתי באוזן שלי דברים רעים שאמרה עליי מהיום הראשון כי אני גונבת אותו ממנה והוא אוכל רק איתי ולא איתה והמון דברים ובכי ככה שכאילו הוא עזב אותה. ואז עברנו למקום קרוב למקום העבודה שלנו ואז היא התחילה שוב שאני לא טובה ואני עכשיו גנבתי אותו באמת והוא שכח אותה והיא בוכה לו בטלפון וכל מיני טענות הוא שמע ממנה ומתפרץ בפנים שלי על כל מילה שאני אומרת, הגעתי למצב שאני כבר שונאת אותו ולא יכולה לראות אותו יותר ולא לשמוע ממנו. כל יומיים עושה בעיה ואני מפייסת אותו ואז הוא מתנצל אך חוזר בעוד יומיים בצורה חריפה יותר ואומר שאני הרסתי את חייו, במקום הזה, אני חייבת להגיד כי מהיום הראשון שהכרנו הזרמתי לו כספים וציקים על מנת לסדר בית וגם ההורים שלי עזרו בהכל בסכומים גבוהים מאוד, בעוד הוריו לא עזרו בשקל אחד ולא האחים שלו, יותר מזה אחיו הגדול הרס אותו לגמרי בגיל צעיר כי לקח ממנו כ 200 אלף שח ולא החזיר, היום הם בסדר גמור, ושילמתי לו כ 120 אלף שח עבור לימודיו, היום הוא טוען כי אני רעה ואני לא יכול לסבול אני מרגישה שאני על סף פיצוץ אדיר.לא איכפת לו ממני עם כל מה שעשיתי למענו ולא איכפת לו מהילדה מה שמעסיק אותו רק משפחתו שלא תמכה בנו אפילו אז שילדתי לא הייתה תמיכה בכלל.אנא עזרו ליאני הולכת להתגרשנמאס לי

נירית יקרה,
בין אם אני מניח שהתמונה שהיצגת היא חד-צדדית בדרגה כזו או אחרת, ובין אם היא נכונה במלואה, ובין אם אם היא נכונה חלקית ויש בצידה גם דברים טובים, הזוגיות שלכם היום מפוררת, ומנקודת מבטך היא גם נצלנית (הוא מנצל אותך). מצד שני, את כותבת גם שאהבה הגורפת שלכם לא נעצרה ולו לשנייה. ולכן, משהו לא כל כך מסתדר לי. האם המשפט הזה, המנוגד לכל יתר הדברים שכתבת, בא רק להסביר מדוע את שם מלכתחילה, והוא כבר לגמרי לא נכון? ואולי נכון יותר שהחלק הזה, של האהבה הגורפת, הולך ומצטמצם, וחלקים אחרים, שהם גורפים אתכם למקומות אחרים, הולכים ומתרחבים על חשבון האהבה? – כי כך זה נראה, שזה מה שאת רוצה לומר. ואם כל מה שכתבת נכון, ואין גם חצי אחר נסתר ואפל שלא סיפרת עליו (עוד ענייני כספים הפוכים, למשל), אז עושה רושם שתעשי הרבה טוב לעצמך אם תצאי משם לפני העמקת הבור, ויפה שעה אחת קודם.אלא שיש משהו שמחזיק אותך שם בכל זאת, ואני לא יודע מהו. באמת אני לא יודע, לפי מה שכתבת, כי לא נתת כל רמז למשהו טוב. את מודיעה שאת רוצה להתגרש, אבל מבקשת שיחזיקו אותך. לכן, אולי בכל זאת יש משהו טוב, ואם לא סיפרת אותו, אולי רצית הזדהות עם הצד שלך, יותר מאשר פתרון אמיתי. לכן, בגלל שיש כנראה דבר כזה (משהו טוב), הייתי מציע לך לפני כן שתלכו לייעוץ זוגי, כדי לראות אם אפשר ליישר איכשהו את ההדורים. ואם לא, חוסר האמון שלך בו, בין אם הוא מוצדק ובין אם לאו, הוא ברמה כזו שהנישואים רק מזיקים לך, ויזיקו לך יותר בעתיד.

ד"ר חסון נכבדלא הסתרתי כמעט כלוםאך בפירוש אני אומרת לך כי בעלי לא קבל תמיכה מהוריו בשום כלום, כיום הוא מרגיש אשם ומקבל עצבים על כלום כי הוא מרוחק מהם, לא חושב על העתיד שלנו ביחד ועל הקריירה שלו הוא רק חושב על אביו ואמו בין אם ימותו בלי שיראה אותם באותו יום הרי בכל שבוע אנחנו מבקרים אצלהם כמעט יומיים שלמים, הוא אמר לי בפירוש כי בכוונתו לחזור לשם גם אם לא מוצא עבודה העיקר להישאר איתם כי הוא מרגיש אשם ולא יכול להסתדר עם המחשבות הללו.בכל מה שאמרתי לעיל אני ובתו בכלל לא לקח בחשבון כי ההתקדמות שלנו היא יעד .תמיד חושב עליהם איך לפייס אותם איך לשמח אותם אף פעם לא חשב עליי ועל הבת שלנו, מעניין אותי כי בגילו הוא שורד מחשבות כאלו כי אין מה לקשר בין שני הדברים לבקר אצלהם ולקדם את המשפחה לעתיד טוב יותר.לסיום אני חייבת להגיד כי אני מבית מבוסס ברמה גבוהה חייתי כל הזמן בנורמה מסוימת והם אנשים במצב סוציואקונומי????לא מי יודע מהבהתחלה כאשר חשבתי עליו וספר לי על משפחתו שלא תומכת רגש אותי לגמרי ואמרתי לעצמי במידה ואתמוך בו הוא יהיה לי אחלה בעל כי אני בטוחה שיעריך את מאמציי כדי לחזק את בטחונו העצמי ולקדם את השכלתו.ברגע אחד הוא שכח ממני וחי עם האשמות מתמידות אשר אמו היקרה משננת לתוך האוזן שלו ומזה אני בטוחה הרי פעם שמעתי באוזן שלי מה שהיא אמרה לו, כי אני גנבתי אותו ממנה?מאוד קשה ליבאמת לפני החתונה הרגשתי שאני אמותבלעדיו, כיום כמעט ונעלמו לי כל הרגשות בגלל שהוא לא דואג לי כל כך.ואני כל הזמן מנסה לבקר אצל משפחתו ולקנות להם המתנות הכי יקרות ולצחוק איתם לדבר וכל מיני דברים ככה שלא ירגיש שאני באמת גרמתי רע לנפשו אך הכל לשווא לא מרגיש בי רק באמוהמחשבה על הגירושים לא עוזבת אותי ולפני כשבוע אמר לי מה דעתך שנפרד עניתי לו בסדר אין בעיה מה שתחליט! יום אחד לאחר מכן הוא חיבק אותי ואמר כי הוא מת עליי כששאלתי למה הוא עושה לי רע בלב אמר לי כי הוא עייף בפנים ואמר תשכחי מזה???אין לי מושג מה טוב ומה רע אני בדילמה נוראית הכי חשוב לי לא לפגוע בבת שלי ולפעמים אני אומרת לעצמי כי מגיע לי הרי הוא הבחירה שלי מרצון ולא נכפה עליי אני מאשימה את עצמי יום ולילה ובמידה ויקרה משהו אני לא אסלח לעצמי על מה שעשיתי לבת שלי.ומה עוד, הוא רוצה עוד ילדים וגם בזה מאשים אותי , כי בנפשי אני חושבת למה להביא עוד ילדים אני לא רוצה שיסבלו פרידה בין אם תקרה.