הסתרות בזוגיות: כלל אצבע?

בוקר טוב,הסוגיה שרציתי לשאול לגביה היא כזו...אני וחבר שלי כבר 3 שנים ביחד וגרים יחד,מאז שעברנו לגור ביחד הרגשתי שהוא מנסה כל הזמן להציב גבולות ולוודא שאני לא "שולטת"עליו,אני הבנתי שזה עניין טרטורילי או סטיגמה שקיימת אצל בנים שאחרי שעוברים לגור ביחד או מתחתנים אז האישה קובעת הכל או משהו בסגנון...יש לציין שעד כמה שידוע לי אני ממש לא זו שקובעת או מנסה לשלוט בו או בהחלטותיו.בנוסף הוא תמיד מאוד חרד לפרטיות שלו לעומתי שאני מאוד פתוחה ולא מסתירה כלום.הדבר שמפריע לי שלפעמים יש דברים שהוא לא מספר לי וכשאני מגלה זה מעליב שהוא לא סיפר.אומנם הוא אף פעם לא משקר אבל גם מתחמק מלספר.(אני מודה שאני קצת קנאית ובטח הוא מפחד לשתף כדי שאני לא יתעצבן סתם ואני יודעת שלרוב לא בצדק).מה שהכי מפריע לי זה לדוגמא פגישות שלו אחד על אחד עם ידידה שאני ממש לא חושבת שיש שם משהו רומנטי או רצון למשהו (פגישות מאוד לא תכופות)אבל עצם העובדה שהוא מסתיר זאת....במקרה הזה בדיוק התעצבנו אחד על השני אז כביכול למה שיספר אנחנו היינו בריב אבל אני רואה בזה כתירוץ...או שיש לו שיחה מאוחר בלילה פתאום אז הוא לא יספר...במקרים כאלה לפעמים הסקרנות שלי גוברת ואני מציצה מי התקשר וזה תמיד חבר שלו בקשר לעבודה או לימודים אבל השאלה כמה מותר לי להתעקש על שיתוף בנינו וכמה חשוב לתת לו את הפרטיות והחופש לחיים משל עצמו.המון המון תודה

כרמית יקרה,
לפעמים, בן זוג שאין לו בעיה של פתיחות, מפתח בעיה כזו ומסתיר עובדות כאשר בת זוגו עושה סיפור מכל עניין חברתי שבעיניו הוא נורמלי וסביר, וללא כל כוונות מיוחדות שהיא מייחסת לו (את יכולה גם להפוך את המינים, כי זה קורה גם הפוך). ולכן, לא פעם השאלה היא מה הסובב ומה המסובב, ולזה אין לי תשובה במקרה שלך, מבלי להכיר את הפרטים.ברור לי שבמצב הנוכחי שלכם, הסתרות שלו רק מגבירות את הפחדים והחששות שלך, ואת בודקת יותר, נפגעת חזק יותר וכועסת יותר, והוא, כתוצאה, מסתיר דברים שהם פחות משמעותיים משהסתיר קודם, וכשאת מגלה את מתפוצצת שוב, וזה מעגל שהולך ומתגבר, או עלול להתגבר.שיווי המשקל ביניכם כרגע בנושא זה אינו טוב. הוא, מסיבותיו שלו, צריך יותר פרטיות ממה שאת מסוגלת לאפשר לו, מסיבותייך שלך. את מחפשת 'כלל אצבע', מה שמקובל ומותר לכולם, כדי להקטין את הפחדים שלך, וכדי שלא תרגישי פראיירית כשאת רוצה יותר אינפורמציה, או כדי לדעת היכן לעצור. אין כלל אצבע, כי כל שני אנשים הם בעלי אישיות שונה, ועם צרכים אחרים, ומכאן שכל זוגיות היא אחרת. אתם צריכים לבנות את כללי האצבע שלכם בגלוי, בשיחות, ובפתיחות לגבי הפחדים שלכם, אבל גם לגבי המעצורים שלכם (למשל, המעצור שאת צריכה לשים לעצמך, ולהתמודד עם החרדות שלך). זה לא קל לבד.אם את חוששת שזה מידרדר ללא שליטה, מוטב להגיע לייעוץ זוגי לפני שיידרדר עוד יותר.