משבר בזוגיות: מה הסיבה האמיתית?

שלום רב,
אני נשואה מזה 9 שנים + 3 ילדים.בעלי אדם מקסים, אך אני מרגישה חוסר התאמה גדול ביננו.אני מחפשת לידי אדם חכם, חזק יותר וגברי יותר ממה שהוא.הדבר גורם לי לחוסר חשק כללי בקשר ועוד יותר במערכת הזוגית והמינית ביננו.אנחנו מעולם לא רבים ביננו, הוא תמיד מוותר לי ומוכן לעשות הכל למעני, אך אף פעם הוא לא מצליח להבין אותי (אלא רק אחרי הסברים מתישים ומייגעים..), לא יודע לתמוך בי, ואף פעם לא יוזם לכיוון שאני רוצה, השיחות ביננו משעממות אותי.כמו כן יש לציין שהמיניות ביננו מעולם לא היתה מידי פורחת ולוהטת, למרות שבהתחלה היה לה את הקסם של "החדש".היינו ביעוץ במשך שנה וחצי, אך לא יצא מזה דבר. היועץ רצה שנמשיך בסדרת הפגישות, אך כיוון הטיפול שלו לא מצא חן בעיני.אין לי כח ללכת ליעוץ נוסף כרגע ואולי בכלל לא וגם אין לי כח להשקיע בבית או בכל מה שקשור אליו.במקביל בגלל חוסר הסיפוק שהרגשתי בבית, התחלתי לפזול החוצה ובזמן האחרון היה לי ידיד קרוב מחוץ למערכת הנישואין, שכרגע מפאת כל מיני אילוצים נפרדנו. דבר שכשלעצמו מאד מתסכל אותי ועוד יותר מקשה עלי להיקשר לבית.כעת אני לא יודעת מה להחליט.מצד אחד יש לי המון שלווה והרגשת ביטחון וקביעות במערכת הנוכחית,אך מצד שני אני לא מרגישה בקשר הזה שום ענין. אני לא מצליחה להרגיש שאני חיה עם "גבר", לא מצליחה להתחבר אליו.אני חוששת שאם אמשיך לחיות איתו, לא אסתפק בקשר שלנו ואצור קשרים נוספים מחוץ למערכת (דבר שלא מקובל עליו.)אודה לעצה.

מיכל יקרה,
מכך שהייתם ביעוץ במשך שנה וחצי (מתי זה נסתיים?), פרושו של דבר שהבעיה שלך אינה חדשה. לא ברור לי גם אם "במקביל", פרושו של דבר שבמקביל ליעוץ פיתחת את הקשר הרגשי הנוסף שלך, שהוא כמובן כמעט "מכת מוות" ליעוץ. גם עושה לי רושם שלא הצלחת לפתח אמון מספיק ביועץ הזוגי שלכם כדי להיות מסוגלת לראות לפחות הבנה, אם לא התקדמות בצרכים שלך.מכאן גם שאלה: האם את חושבת שאת יכולה בכלל לשנות את גישתך? האם בן זוגך יכול לעשות משהו כדי שתרצי אותו יותר, חוץ מאשר להיות מה שהוא לא? ואולי בכלל זה באמת, אכן, יותר בראש שלך, ואת יודעת את זה, ולכן את שואלת כאן את השאלה – איך אני מצליחה להשתנות? האם זה אפשרי?את נשואה לא מעט זמן, יש לכם שלושה ילדים משותפים – שני דברים שמעידים על כוונות להמשיך ולהיות ביחד, ושהמערכת הזו היתה לך פעם טובה יותר, גם אם לא מושלמת. מה עוד השתנה אצלך ובשנתיים האחרונות (ואולי יותר) הביא אותך לחיפוש אלטרנטיבות זוגיות?אני לא בטוח שאת גלויה מספיק עם עצמך, או לפחות לא כאן, בהתכתבות איתי, ואולי גם ביעוץ הזוגי שהיה לכם, ולכן גם את מתקשה להגיע לפתרון. אולי את לא אוהבת את הסיבה שבגללה זה קורה לך, ולכן את גונזת אותה בתוכך. מבלי שתתחילי להוציא אותה איכשהו, לעצמך קודם כל, להבין שגם הסיבה הזו היא את, לטוב ולרע, לקבל אותה ולחפש דרך להגיע לשלמות עם עצמך, קודם כל, תישארי ללא פתרון.

ראשית אני מודה לך על התגובה המהירה.היעוץ שלנו הסתיים לפני כחודש וחצי. הסוף שלו היה די מר, ובעצם היה מבוסס בעקר על משבר אמון ביני לבין המטפל שעשה כמה צעדים , שלא על דעתי, עם מידע אישי עלי שהיה בידו. (כשבצעדים אלו הוא הרס הרבה למרות שכוונותיו , מסתבר, היו טובות)את תחילת חיי הנישואים שלנו התחלנו כשהיינו צעירים מאד. עוד לא הכרתי את העולם, הייתי אז תמימה ונלהבת, כ"כ רציתי להתחתן, שברגע שזה התאפשר לא חשבתי פעמיים ועשיתי את הצעד הפזיז הזה, שעליו אני מתחרטת עד לרגע זה.מהתחלה לא הייתי מסופקת מחיי הנישואים שלנו אך בהתאם לאופיי האופטימי האמנתי שהנה צ'יק צ'ק ונהיה יותר טוב.תמיד חיבבתי את בעלי, אך מעולם לא הרגשתי כלפיו אהבה.לפני כמה שנים התחברנו לאינטרנט,בהתחלה עוד התנגדתי לכל קשר חיצוני, אך עם הזמן , כשהכל היה כ"כ זמין ומזמין מחד, וחסר סיפוק בבית מאידך, זה פשוט קרה. וכן זה קרה דוקא תוך כדי היעוץ.לפני קצת למעלה משנה (בתחילת היעוץ) נוצר הקשר הראשון שלי. בהכוונתו של היועץ עזבתי את הקשר, תוך כדי כך שהוא מבטיח לי שמדובר רק על "לקחת קצת אויר" ואוטוטו בבית אקבל את כל מה שאני צריכה.לאחר שנה של יעוץ , שכבר סבלנותי לא היתה כבתחילה + הכרות עם הידיד המקסים שלי, לא עמדתי בזה, ופיתחתי קשר חדש.הבנתי מהתשובה שהחסרתי הרבה ולא מספיק פרטתי, אז הנה כמה קווי אופי שאולי יתנו איזו שהיא תמונה על ההתאמה או על אי ההתאמה ביננו.בעלי הוא אדם קצת קריר וסגור רגשית, כך שגם אם אהב אותי, מעולם לא ידע להביע זאת, כך שפעמים רבות הרגשתי שהוא אינו רוצה בי ואף דוחה אותי לאחור. לעומת זאת אני טיפוס הרבה יותר סוער וחם, פתוח וזורם.בעלי הוא הטיפוס העדין, הוותרן והטוב, בזמן שאני מחפשת את הטיפוס החזק והגברי.אני מחפשת הרבה הבנה מצד בעלי, בזמן שבשבילו אני זו החזקה, וכשלא - הוא פשוט מתבלבל.בעלי הוא בעל חשיבה איטית ושקולה בעוד אני בעלת חשיבה מהירה , חדה ושנונה.האם הנתונים ההפוכים האלה יכולים להתאים אי פעם?האם זה בראש שלי? אם כן האם אני יכולה לשנות את הראש שלי?אם יש צורך בעוד שאלות אשמח לענות.תודה מראשמיכל

מיכל יקרה,
בעצם, מה שאת אומרת לי, בין השורות, הוא שלא רק שיש לך סיבות, אלא שיש לך גם התנגדות להמשך הנישואים שלך. לכן גם לא התחברת לטיפול כבר בתחילתו, וכבר אז התחלת לחשוב על אפשרויות אחרות. בתנאים הללו, של ההתנגדות שלך מחד, ושל התקוות למשהו אחר וטוב יותר מאידך (אחת הסיבות העקריות להתנגדות), קשה לי לראות איך היית יכולה "לשנות את הראש שלך". עושה רושם שאת צריכה נימוקים חזקים מאד כדי להשתכנע אחרת, ובעיקר להשתכנע "שתקבלי בבית את כל מה שאת צריכה", ואת זה לא קיבלת. אני לא יודע גם אם זה הדבר הנכון, כי כנראה שלא תקבלי בבית אתכלמה שאת צריכה. תקבלי רק חלק. בעזרת טיפול נכון (שבו תלכי לקראת בן זוגך, ולא נגדו) אולי תקבלי יותר, אבל בשום אופן לא אתכלמה שאת צריכה.כפי שאת מרגישה היום, ובעיקר לאחר ההתנגדות הממושכת שלך, שמקבעת את התחושות השליליות שלך כלפיו, יהיה לך קשה אולי לקבל את זה. מצד שני, ואולי לכן את מתלבטת, את לא בטוחה לגמרי לגמרי שבחוץ תקבלי יותר. והסיכויים הם אכן שגם אם תתחילי לחפש מחדש, תקבלי רק חלק ממה שאת צריכה. ואולי חלקים אחרים, על חשבון דברים שכבר יש לך. פרק ב' הוא לא קל, כי את מגיעה עם ילדים, והם יהפכו מהר מאד להיות המשתנה החשוב ביותר במשוואה שלך. אולי אז יחסר לך הטיפוס העדין, הוותרן והטוב, שיידע לקבל אותם.אני יודע שאני לא איש בשורה בשבילך. במצב של חוסר ודאות כזה, שבו את נמצאת, גם אין פתרון ודאי. ואולי חשובה מכך לא פחות היא הידיעה שלפחות עשית את כל מה שאת יכולה כדי להגיע לאושר. לפעמים גם זה משהו.