משא ומתן על אורח חיים בזוגיות

שלום רב,
אני בחור חילוני היוצא מזה כשנה עם בחורה דתיה,ובשנה הזו התאהבנו קשות האחד בשני.אני מאוד רוצה לקחת את הקשר הזה הלאה מכיוון שאני רואה בבחורה הזו מיצוי של טוהר,שלמות,אמת,וכל הערכים שאותם אני הייתי מחפש בכל בחורה אחרת-חילונית או דתיה.יש לציין שאינני חילוני גמור,אני מאמין בה´,שומר כשרות,ומשתדל להיות אדם טוב...הבעיה היא שבשנה האחרונה היו לבחורה הזו המון ספקות לגביי אך ורק מבחינת הדת.היא אומרת לי שאני האהבה הכי גדולה שקרתה לה בחיים,וכך גם אני מרגיש...אני מוכן להקריב המון דברים על מנת להיות איתה כמו שמירת שבת,טוהר המשפחה,חינוך דתי וכו´...עם זאת היא יודעת שלא אהיה דתי אך למרות זאת היינו בקשר בשנה האחרונה ובחודשיים האחרונים אף נהיינו חברים,אך לפני כמה ימים היא פתאום מעין "ננעלה" והחליטה שאנו לא נוכל להיות ביחד בגלל קטע הדת...היא טוענת שהיא "ניסתה" כביכול איתי,אך אין זה נכון מכיוון שלא ניהלנו בחודשיים האלו שום אורח חיים שונה כגון : שבת אצלה או משהו כזה-פרט להגדרה שהגדרנו את עצמנו- "חברים".אני אוהב אותה המון ורואה בה כאישתי לעתיד ואני מאמין שאהבה גוברת על הכל ואם מדברים על אמונה,אז לא סתם ה´ שלח אותי אליה ואותה אליי...לכן אני אשמח לדעת מה אני והיא יכולים לעשות או עם מי להתייעץ על מנת לגרום לזה להצליח.טעות ענקית שעשינו שהלכנו לבקשתה,לרב,שהיא לא שמעה עליו לפני כן ואמר לנו "שהוא רואה שאנחנו זיווג,וכתוב שיהיו לנו ילדים צדיקים וכו´".שנינו יודעים שלשום אדם אסור לחזות עתיד ובפרט לא לרב,ולכן עוד היה לנו ויכוח על זה וזה מה שנראה לי ששבר אותה...בשבועיים האחרונים מעדנו מעט והתכתבנו בSMS ומההודעות וממני,מליבי אני מבין שהיא אוהבת אותי מאוד,מתגעגעת ורוצה אותי אך לא יכולה עדיין.....אמרתי לה שאעשה הכל כדי להוכיח לה שהאהבה זה הדבר הכי חשוב ועליו מושתתת כל זוגיות ולא על הדת !כמו כן,אמרתי לה שאלחם עליה ולא אוותר כי אני יודע שהיא האישה של חיי ואנו כן יכולים לבנות בית מדהים עם ילדים מדהימים וכי הפער שהיר חושבת שיש למעשה אינו כה גדול וכי במקום ליצור חומות ביננו אנו ניצור גשרים.....מה עליי לעשות ?????תודה,מאוהב

מאוהב יקר,
אני תמיד חושש למתן תשובה במכתבים מסוג זה, משום שאני מקבל בהם תמונה של צד אחד (שלך), קצת אובססיבי בעניין הקשר, מה שאולי נכון כשאתה מרגיש מאוהב, אבל לא נכון כאשר היא כבר החליטה סופית שהקשר הזה לא מתאים לה. ואת זה אני לא יכול לדעת.מה שקרה לכם הוא כנראה שניהלתם משא ומתן על אופי החיים שתחיו ביחד. אתה עשית זאת מאהבה, אגב, כי לולא היה לך חשוב ממנה, היית מוותר לה לכאורה, ועוזב אותה כשנוח לך מאוחר יותר. אבל אתה כבר רואה את עתידכם ביחד, ולכן נאבק על החופש שלך באורח החיים העתידי שלכם, כבר עכשיו. אלא שקביעת התקדימים וההחלטות עם החופש שאתה רוצה בהם, כנראה שגרמו לך לא לוותר בקלות על חלק מהדברים הקשורים לאורח חיים דתי. אמרת שיש הרבה דברים שאתה מוכן להקריב, ואני לא בטוח אם היא לא היא הרגישה שהיא צריכה לעבוד קשה כדי להגיע לכך שתגיד את זה. אם זה המצב, היא מבינה מהיחסים אתך שכל דבר נוסף יהיה כרוך במאבק, שהיא אולי תתעייף ממנו. ואולי לא זו הזוגיות שהיא מאחלת לעצמה, של זוגיות במאבק מתמיד על ערכים ואורח חיים. אפילו אם היא באמת אוהבת אותך. אם היא ריאלית, היא אולי מבינה שזה לא טוב לה. מה עוד שאתה גם אומר שהיא יודעת שלא תהיה דתי. וכשהיא אומרת שהיא "ניסתה" אתך, היא מתכוונת לכל אותם ויכוחים שניהלתם.לכן, מאחר שאיני יודע יותר, אני יכול לומר שיכול להיות שהדבר היחיד שאולי יתאים לה, הוא ויתור טוטלי שלך על אורח חייך. אבל אני לא בטוח שתהיה מאושר בחיים שכאלה. יכול להיות שאחר-כך אולי תרגיש כבול, שתרגיש פגוע שהיא זו ששולטת בך, ושהכעסים שיצטברו אצלך יתנקמו ביחסים הזוגיים שלכם. ואולי החברה שלך חכמה מספיק כדי לראות גם את זה, ומעדיפה לוותר מראש.אתם יכולים ללמוד את כל הדברים האלה בתהליך של יעוץ זוגי, אם תרצו להגיע לשם. יכול להיות שתוכלו להבין טוב יותר את הצרכים שלכם, ואם תהיה מוכן לקבל את דעתה, התהליך הזה יקל עליך לעשות זאת נכון, מבלי לשמור לה טינה. אבל כדאי שתצא מתוך ההנחה שיכול להיות שהתהליך יסתיים מאד מהר בהבנה שבעצם היא כבר לא רוצה, ושהגיע הזמן להשלים עם זה. וכבר היו אצלי כמה זוגות שזה היה המצב, כלומר, שעזרתי להם להשלים עם תהליך הפרידה, כאשר צד אחד עדיין לא השלים איתו.