משא ומתן בזוגיות: רגש מול הגיון

אורן שלום,אני נשואה+2 מזה 15 שנה, לאחרונה ניהלתי רומן ריגשי ומיני מחוץ לנישואים עם גבר מהעבודהבמשך חצי שנה.בעלי חשף את הרומן באמצעות הבלש ונפגע בצורה שלא ניתנת לתיאור.... כרגע החלטנו לשקם את הנישואים וללכת לייעוץ זוגי. יש לציין שמאז שהתגלתה הפרשייה אני ניתקתי קשרעם המאהב ונשאר קשר רק בעינייני עבודה. יש לי תפקיד בכיר בעבודה , אני עובדת במקום הנ"ל יותר מ - 17 שנה ולעבודה יש תפקיד מאוד משמעותי בחיי,זו עבודהשכיף לי להתעורר בבוקר אליה ואני מאוד מצליחה בה.בעלי הודיע לי שהוא לא מוכן שאני אמשיך לעבוד שם ואם זה יקרה הוא ירצה להתגרש.אני ממש אובדת עצות, מצד אחד קשה לי לוותר על העבודה ומצד שני אני לא רוצהלוותר על המשפחה ועליו, מה עושים?

נועה יקרה,
ברור מדוע אינך מעוניינת לוותר על העבודה. מאידך, ברור גם מדוע בעלך מעוניין שתוותרי עליה. מצד אחד בעלך מרגיש מאויים, כי את ממשיכה להפגש על בסיס קבוע עם הגבר שאיתו בגדת בו, ומצד שני, הוא מחפש סימנים ברורים לכך שהוא חשוב לך. אם תוותרי למענו על העבודה, הוא יידע שהוא חשוב לך. אלא שאם תעשי זאת, זה עדיין לא מבטיח לך שהוא יתרצה, ושהחיים המשותפים שלכם יהיו תקינים וטובים, גם אם לא נפלאים. ולכן הדילמה שלך. יכול להיות שלו היית בטוחה שעם ניתוק שלך ממקום העבודה שלך ייפתח דף חדש וטוב בבית, אולי היית עושה זאת, אלא להחליף מקום עבודה בטוח ונוח באפשרות שאולי, מתישהו, בהמשך הדרך, החיים המשפחתיים שלך ישתפרו, קשה לך.היית יכולה, לכאורה, לעשות משא ומתן עם בעלך: חיים טובים בבית, בתמורה לויתור על מקום העבודה. אלא שהוא לא יכול לנפק את הרגשות המתאימים כרצונו. פרט לכך, הוא גם לא ירגיש שזה נכון לו לוותר לך באפיקים שבהם הוא לא היה בסדר קודם. כי הרי עכשיו הוא בעמדת יתרון, כשאת האשמה וכשהוא בעמדה מוסרית טובה וצודקת. אז מהעמדה הצודקת והמוסרית הזו להתחיל בוויתורים?אם העמדה שלו נחרצת בעניין מקום העבודה שלך, ואם את חושבת שיש סיכוי סביר לקיים חיי משפחה טובים ושכאלה שאת באמת רוצה בהם, אז אולי כדאי לבנות משא ומתן דרך היועץ שלך. בעלך אמנם לא יכול להתחייב להרגיש את מה שהרגיש ביחס אלייך פעם, ולהפסיק לחשוד בך, ולהפסיק לכעוס עלייך, אבל הוא יכול להתחייב להבטים המעשיים של זוגיות נכונה, שזה אומר שיתוף מעשי בענייני הבית והילדים, שיחות, בילוי ויציאות משותפות, וכל הדברים שהיו חסרים לך קודם. אבל זה יעבוד בתנאי שתדגישי, ובעזרת היועץ שלכם, את המחיר הכבד שאת מפסידה בניתוק ממקום העבודה. ולכן, גם את הצורך שלך בבטחונות כלשהם שדברים ישתנו גם בבית, לרוחך.אם הדברים יתקבלו על דעתך, אולי תוכלי להרגיש בנוח יותר עם עצמך, כשאת מוותרת על מקום העבודה. ואם מה שאת מקבלת מראש לא יספק אותך, תצטרכי אולי להעביר את הכדור אליו, שיחליט אם מתאים לו להשאר איתך כאשר את אינך מוכנה לוותר על העבודה שלך. אולי הוא יהיה מוכן לקבל תמורות אחרות. ואת מבינה שכל מה שאני מתאר הוא תהליך של משא ומתן ביניכם על מצב של שיווי משקל חדש, ועל אופי החיים שלכם מכאן והלאה. בעצם, בכך אתם דנים, כאשר אתם מונעים על-ידי שילוב של רגשות, שהם לפעמים מיטלטלים באופן בלתי צפוי, וכנראה, בימים אלה, בעיקר אצלו, לבין ההגיון. אי הודאות נקבע לפי חוסר הצְפִיוּת של הרגש, שאתם לוקחים כנראה בחשבון באופן שהוא לא מודע או שהוא מודע באופן חלקי. אם הסך הכל לא יתאים לך, תצטרכי בסופו של דבר לבחור איזו חבילה תתאים לך יותר – עבודה או בית, כאשר ברור שגם אם תפרדו, תהיי בחוסר ודאות אישי, אבל מסוג אחר.עזרתי לך? אולי. ואולי הבנת הזרמים התת-קרקעיים רק נתנה לך כיווני מחשבה, ולפעמים גם זה משהו.

תודה רבה לך על התשובה העמוקה והמפורטת...יש לציין שאין לי כבר רגשות כלפי המאהב ואני נותנת את כל כולי לשיקום הנישואין.בעלי עדיין שולל כל אפשרות שאמשיך לעבוד שם. לעבודה הזאת יש חלק גדול בחייובאישיות שלי, אני בתפקיד דיי בכיר(סמנכ"לית )שלקח לי המון שנים להתפתח ולהגיעלהשגים גדולים.הוא מתקשה להבין שאם אפסיק לעבוד , סביר להניח שאהיה במשבר גדול...רציתי לברר האם נתקלת במצבים דומים לשלית והאם כל בגידה במקום העבודהסופה עזיבת העבודה כמחיר שקום הנישואים,או שיש גם אופציות אחרות?ואיך ניתן להחזיר לבעלי את האמון???אשמח לשמוע ממך...

נועה יקרה,
הבהרת הפעם שבעצם עזיבת מקום העבודה אינה אופציה עבורך. האם זה אומר שאם דרישת בן זוגך לעזיבת מקום העבודה נשארת בעינה, תוותרי על הזוגיות?את מבינה שאתם כרגע במשא ומתן על תנאי הזוגיות שלכם. נסי להשתמש במתווך שלכם (היועץ הזוגי) כדי לשכנע אותו לוותר, ונסי לפצות אותו (את בן זוגך, לא את היועץ) בדרכים אחרות. בעיקר נסי להצביע על דרכים משכנעות שיוכלו להראות לו עד כמה את מחוייבת לו, עד כמה את רוצה להיות איתו, ועד כמה את מוכנה לוותר על החופש שלך בעבודה ובשעות חופשיות שלך, כדי שיבין שאין לך כוונה לבגוד בו שוב. זה טיבו של משא ומתן, ועל כך אתם דנים: על יצירת איזונים מחדש בזוגיות שלכם, ובכלל זה שליטה זה בזו, שכוללת, בין היתר, את שלילת היכולת שלך ליצור קשר זוגי אחר. עזיבת העבודה היא אפשרות אחת כזו, ואם היא לא אופציה, תצטרכי לחפש דרכים חלופיות לשכנע אותו.ואת יודעת שהאלטרנטיבה לאותן דרכים חלופיות, אם תרגישי שהן לא מתאימות לך, יכולה להיות המצב שבו תישארי עם עבודה וללא בן זוג.ואגב כל אלה, לא סיפרת גם עד כמה את אוהבת את בעלך, מה שאני מבין שגם קשה יותר להעריך כששניכם בסערת רגשות, כאבים וכעסים.

ד"ר אורן היקר,
תודה רבה על התשובה.שאלת לגבי אהבתי לבעלי, אז אני מאוד אוהבת אותו למרות שהוא לא בטוח בזה אחרי הבגידה.הוא ממשיך להתעקש על עזיבת העבודה .הוא טוען שהעבודה יותר חשובה ממנו ואם אני לארוצה לעזוב אז הוא מקיש מכך שאני לא מספיקרוצה אותו ואת שקום הנישואין.זו עובדה לא נכונה, אני מאמינה שאוכל להמשיךלעבוד באותו מקום ולא להיות בקשר רגשי עם אותו אדם ומקביל לשקם את חיי המשפחה בצורההטובה ביותר.כיצד אוכל לשכנע את בעלי על כך?האם לדעתך בעלי צודק שזה בלתי אפשרי שאמשיך לעבוד באותו מקום עם האדם שאיתו בגדתי ובמקביל לשקם את הנישואין?האם נתקלת במקרה דומה ?אנא עזור לי.

נועה יקרה,
לא ראיתי את ההודעה שלך קודם, מאחר שהיא מצויה בדף פנימי.ראי, תקדימים כאלה כבר היו, אלא שלצערי הם לא יסייעו בידך שכן כל מקרה לגופו כי כל זוג במצב זה רגיש מאד למשתנים כל כך זעירים, שממילא אי אפשר להקיש ממקרה אחד על אחר. כתבתי לך שאת צריכה להיוועץ ביועץ הזוגי שלכם שיתווך ביניכם. הוא גם אמור להכיר את פרטי המקרה, הוא גם מכיר את שניכם, והוא גם, אני מקווה, נהנה מאמונם של שניכם. לפיכך בודאי שלא אוכל לעשות יותר. קראי שוב את התשובה הקודמת שלי, כי, לצערי הרב, יותר ממנה, במסגרת הזו, לא אוכל לסייע לך.