מריבות סביב גידול ילד: מה עושים?

שלום,
אשמח לעזרתך....אנחנו זוג צעיר אמצע שנות ה 30 נשואים 5 שנים בערך +ילד אחד בן שנתיים וחצימאז הלידה ( שכלל גם תקופה קשה של דיכאון אחריי לידה) אנחנו כל הזמן רבים ומתווכחים ובעיקר על הילדהדעות שלנו כל הזמן מתנגשות ובעלי מרגיש כל הזמן שאין לו זכות להביע את דעתו בבית הוא אבא מדהים ומאד פעיל בבית ועם הילד אבל עדיין אנחנו כל הזמן בחילוקי דעות לגביי הגידוללפני הלידה אף פעם לא היינו רביםוזה הגיע למצב קשה ומעייףאנחנו אוהבים מאד ורוצים להיות ביחד אף איך מתמודדים איך ריבים כל הזמן ודעות שונות לגביי גידול ילדים? בעלי לא רוצה ללכת לטיפולאשמח לעזרהתודה רבה רבה

דניאלה יקרה,
מצער אותי מאד שהגעתם לזה, ועוד סביב הילד. מצד שני - התופעה הזו, של מריבות הנוגעות לגידול ילדים, ובעיקר לילד הראשון, היא תופעה נפוצה, ובעיקר בעידן המודרני שבו האבא תופס מקום חשוב בגידול הילד. מצד אחד, חשוב מאד להבין שכמעט ללא יוצא מ הכלל, בבית סביר, מריבות בעניין הילד מזיקות לו יותר, נפשית, מאשר לו הייתם הולכים אך ורק בדרכו של האבא או אך ורק בדרכה של האמא. אז למה בכל זאת הורים עושים זאת? - התשובה היא שבהכרח זה או בגלל עניינים של אגו, או בגלל עניינים של חרדות - וחרדות זה לשלומו של הילד, לגדילתו הנכונה, ולבנייתו הנפשית - כל אותם דברים שניזוקים יותר, כאשר אתם רבים.רצוי מאד שתלכו לטיפול זוגי, כי איכשהו, בין אם בגלל החרדות לשלומו של הילד או מפני כך שהוא יאהב אחד מכם יותר מאשר את האחר, ובין אם זה בשל עניינים של אגו וחשש מאיבוד המקום לא רק בהורות אלא גם בזוגיות (כלומר, לאבד הערכה וכבוד של הצד השני, או "שליטה" בתהליכים של קבלת החלטות - גם אלה שאינם קשורים לילד) - מה שנפגע קשה זה היכולת שלכם להתמודד עם אי הסכמה על דברים חשובים, שבדרך כלל גולש אחר-כך גם לפגיעה ביכולת להתמודד עם אי הסכמה על דברים שאינם חשובים. מה שנפגע - זה היכולת שלכם ליצור תקשורת מכבדת וסבלנית. אם אתם יכולים לבנות את זה מחדש בעצמכם - נפלא. זה משהו מאד חשוב לילד שלכם ולכם, וגם להערכה העצמית ולאושר האישי ולשלווה שלכם. ואני יודע שאת יודעת את זה. אם אתם יכולים לומר לעצמכם - זו תקשורת. אני צריך/כה להקשיב - בואו נעשה את זהביחדכמשימה חשובה, נוכל גם לשמור את האהבה שלנו לאורך זמן, ונפסיק לכרסם בה. אם אתם מתקשים לעשות זאת לבד, כדאי בכל זאת לעשות משהו בעניין הזה, שזה אומר - עזרה חיצונית. נסי להראות לבעלך את המכתב הזה, ונסו אולי בכל זאת לעשות זאת לבד, כל עוד לא התייאשתם. אם זה קשה מדי, אני ממליץ בכל לב לקבל עזרה מקצועית, כי היא תחלוף מתישהו, אבל אתם תישארו.ובמקרה שהוא מסרב בכל תוקף בכל זאת, התחילי בטיפול לבדך. גם אז תוכלי ליצור אווירה כזו שיהיו בה לא רק ויתורים, אלא גם ויתורים הדדיים ויכולת שיחה טובה יותר - ממש כפי שאם הוא יילך לבדו, גם הוא יוכל לעשות זאת. יתכן שבהמשך הוא יחליט להצטרף גם, ולו רק כדי להסביר את עמדתו, וכדי להסביר את מה שהוא חושב שאת אולי לא תסבירי, כי את לא אובייקטיבית.