מריבות וקנאה בזוגיות: מה עושים?

הי, אני בת 31. אני גרה עם חבר שלי (בן 29) כבר שלוש שנים, אך סה"כ אנחנו יחד כשש שנים עם פרידה באמצע של כמעט חצי שנה.קצת לספר רקע: אנחנו במערכת יחסים מאוד אוהבת ואנחנו מכבדים אחד את השני ולאחר שנים של קשר למדנו לדבר אחד עם השני על כל מה שמפריע.כשעברנו לגור יחד זה היה לאחר הפרידה של החצי שנה.. חזרנו להיות יחד וישר עברנו לגור יחד. הוא עוד היה בקשר עם איזה מישהי שהוא יצא איתה בתקופה זו, ראיתי כמה הודעות שלא היו במקום שלה והוא כתב לה חזרה..היה איזשהו פיצוץ בינינו והוא הבין ומחק אותה ופה זה נגמר. העניין שמאז אני לא סומכת עליו ב100% ואני מרגישה צורך מדי פעם לשאול אותו עם מי הוא מתכתב והיתי פעם מסתכלת לו בהודעות. אך לאחר שכאילו "תפס" אותי שאני מסתכלת לו בהודעות. הגענו להבנה שאם אני או הוא מרגישי צורך ניתן אחרי שהודענו לשני להסתכל בהודעות.בזמן האחרון הוא חזר להיות בקשר עם האקסית לו, היא היתה חברה שלו בתקופת סוף תיכון (לפני 10 שנים). הוא אמר לי שהוא ממש לא מחשיב אותה כאקסית, ושהם מדברים מדי פעם.. אני ביקשתי לראות הודעות שלו איתה. פעם אחת הוא מחק את כל ההסטוריית הודעות, בטענה שהוא לא היה צריך הסטוריה מיותרת של הודעות מיותרות..ביקשתי ממנו לא למחוק יותר ושזה נראה חשוד מאוד. היא כותבת לו מדי פעם על סתם נושאים ונושאי בחורים ושהיא עצובה ולא טוב לה..זה מהות השיחות שלה איתו. ומדי פעם היא כאילו שואלת אותו עליי, ממש סתם כאילו לשלומי..ובהודעה האחרונה שקראתי כתבה לו "תהנו לכם חתיכי" פה אני כבר ביקשתי ממנו להתקשר אליה ולבקש שתפסיק לקרוא לו בשמות כאלו ושזה ממש לא מקובל. הוא עשה זאת והיא אמרה שהיא מבינה, ושגם לה זה היה מפריע. הוא הציע לה שאולי תפגוש אותי, והיא אמרה שהיא מעדיפה שלו כי אני כבר שפטתי אותה, והיא לא רוצה להיות במצב מולי...חבר שלי לא רוצה לנתק קשר ואמר שהכל בראש שלי ושעובדה שהיא היתה חברה שלו לפני 10 שנים, הוא ממש לא חושב עליה ככה וגם היא לא אותו.. אבל עדיין הוא לא מוכן לוותר על הקשר הזה..אני ממש מנסה שלא יפריע לי אבל זה כן..רציתי לדעת באמת האם יש בזה רע או אין בזה רע שהם בקשר? וגם בכלל האם בריא לזוגות לאפשר לראות את ההודעות אחד של השני? האם זה קשר בריא כשבן זוג מבקש לראות את ההודעות? אני חושבת שזה לגיטימי ושרק ככה ניתן לנהל יחסים תקינים בזמנים האינטרנטיים האלו.אשמח לעצה.תודה!

אליקס יקרה,
השאלה האם זה רע או לא, תלויה בסופו של דבר בתוצאה. התוצאה המיידית היא שלך זה מפריע, ואתם רבים על זה. האם המריבות היו מפסיקות והכל היה בסדר, ואפילו בטוח, אם היית מפסיקה לקנא ולחשוש? - אולי. אני לא יכול לדעת. הוא אומר לך שכן, ואת תמיד תישארי לא לגמרי בטוחה עד הסוף שזה באמת כך. האם המריבות היו מפסיקות והכל היה בסדר, ואפילו בטוח, אם הוא היה מספיק את הקשר? אולי. את אומרת שכן, הוא היה מרגיש נכנע, ואולי קצת חנוק, ואולי קצת ממורמר, ואולי גם מואשם שלא בצדק על דברים שאין לו בהם שום כוונה שאינה ראויה.יוצא מכך שפעמים רבות, האמת היא אי שם באמצע, ותלויה ביכולות ובצרכים הנפשיים של שני הצדדים. פשוט? - בדרך כלל לא כל כך. כאשר בני הזוג נוטים יותר לתת אמון וחרות זה לזה, וכאשר שניהם גם מרגישים בטוחים בקשר ורוצים אותו, אז זה גם בריא. אבל זה לא תמיד כך. אבל אני שומע את החרדות שלך עולות אפילו מהביטוי שבו סיימת את מכתבך, ה"זמנים האינרנטיים האלה". זה מפחיד, וזה מאיים, וזה עוד יותר כך למי שחרד, ואולי אפילו עוד יותר למי שגם התנסה בעבר בשבירת אמון של הצד השני.אני יודע שלא נתתי לך פתרון. אתם צריכים למצוא אותו ביחד, זה עם זו. הצהרת שופט קו לא תעזור לכם במקרה הזה. דברו עוד ביניכם. אני בטוח שלא תסכימו עד הסוף, אבל אם תלמדו לקבל גם את זה, תהיו זוג טוב וחזק.