מריבות וחוסר אמון בזוגיות

שלום,
בעלי ואני נשואים אוטוטו שנתיים. מאז ומתמיד היו בינינו פערים לגבי ההתנהגות במשפחות שלנו, לי מוזרה ההתנהלות אצלו ולו מוזר ומוגזמת ההתנהלות אצלי. עכשיו יש לנו תינוק בן כמה חודשים והפערים גדלים.. כל דבר שההורים שלי עושים/אומרים, גם אם התכוונו לטוב, הוא מפרש כהשתלטות וחדירה לפרטיות שלנו, שום דבר לא נעלם מעיניו והוא לא ממש יודע לשכוח, בכל מריבה תמיד יצוצו עוד דוגאות מלפני. הוא טוען שזה נובע כי לי יש תגובה לכל דבר שאצלו עושים, לדבריו, גם אם אני לא אומרת הוא יודע בדיוק מה עובר לי בראש ומה אני חושבת על המקרה ושכולם הולכים לידי על ביצים. ברור שיש לי מה להגיד, אבל אני הרבה פעמים לא אומרת, הוא אומר הכול ובד"כ בכעס על המשפחה שלי, עד כדי כך שאני מעדיפה להתרחק מהם וחושבת על כל מפגש מראש. אני לרוב מנסה להגיד את מה שיש לי בעדינות כי הוא נעלב מאוד מהר ומתכנס בעצמו, אבל זה אף פעם לא עובר בשלום וכשהוא מדבר אני מרגיש שאני חייבת להתייחס ומיד לרוץ להורים שלי להגיד מה לא לעשות כי זה מפריע לו.. אבל הוא לא רואה את זה.. כל הזמן אומר שיש לי בעיה עם המשפחה שלו ושאני לא רואה כלום שקורה במשפחה שלי.. ככה כל פעם מחדש יש לנו מריבה............ יש פתרון????תודה!

אולגה יקרה,
פתרון לבד הוא לא קל. העובדה כפי שהיא נראית כרגע היא שכל מה שניסית או ניסיתם רק החריף את הפער ביניכם, ואת הטינה והכעסים שלו כלפי בני משפחתך. כתוצאה מכך, גם את מרגישה פחות ופחות טוב בזוגיות הזו, ומתקשה להיות ולהרגיש חופשיה ובטוחה בה. הקושי העיקרי הוא בתקשורת שביניכם. הוא לא מצליח לשכנע אותך במה שמפריע לו (גם אם את מנסה לעזור לו), ואת לא מצליחה להראות לו את המשמעות של העובדה שאת נלחצת ממנו. התוצאה היא מאבקים ומריבות. יש דרכים לשפר את התקשורת הזו ביניכם, אבל הן לא פשוטות, ותמיכה מקצועית עם צד נוסף שיתווך ביניכם יסייע לכם מאד. אני ממליץ לכם מאד עלייעוץ זוגי. זה חשוב.