משבר בנישואין: מה לעשות?

שלום
איש יקר.....אני בת 29, נשואה שנתיים ללא ילדים ומנהלת רומן עם הבוס שלי(בן 40) כשבעה חודשים.אנחנו אוהבים בטירוף, היתה תקופה מדהימה של אס.אמ.אס, שיחות ומפגשים, היה מדהים.עכשיו יש טיפה דעיכה, כנראה שאי אפשר לשמר את הריגושים זמן רב, יחד עם הדעיכה אני מרגישה רגשות מצפון אדירות כלפי בעלי שהוא מדהים ואין לי מושג מדוע אני עושה לו את זה ואני נורא מפחדת שהוא יגלה. בנוסף אני רוצה להיכנס להריון מבעלי.הבעיה שנראה לי שאני "מכורה" למאהב שלי, רק המחשבה שזה ייגמר גורמת לי לבזבזים של דמעות. אם פתאום הוא יותר רשמי בהודעת טקסט או לא אומר לי שהוא אוהב אותי, אני פשוט לא עומדת בזה.אני נורא אוהבת אותו אבל כואב לי שהריגושים נעלמו ואם הם נעלמו אז למה אני צריכה את זה??? אני לא יכולה להישאר רק עם העובדה שאנחנו אוהבים (אגב, הוא לגמרי יכול)אני לא יכולה לסיים ולא ממש יכולה להישאר ככה, מה לעשות???

מאיה יקרה,
עושה רושם שהסיבה היחידה שבגללה את נשואה היא שאת פוחדת לאבד את הסטאטוס, ושאת רוצה ילדים מגבר ש"מתאים להגדרה של בעל טוב". זה בסדר, אבל כדאי שתשימי לעצמך את הדברים על השולחן. את לא מאוהבת בבעלך, את חושקת בטרוף בבוס שלך (ובכוונה שיניתי את המינוח), ואת מכורה לריגושים שהיחסים האסורים הללו מספקים לך (ושוב שימי לב לשינוי הניסוח). אין ספק שזהו מתכון לשבר, כזה או אחר, ובכל מקרה של הלב שלך. ואז את שואלת אותי: איך אני יכולה לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה? מה לעשות?מאיה, תקופת הניסים נסתיימה. ונדמה לי שרצית לראות את זה כתוב, במודגש, כי את הרי יודעת את זה גם בלעדי.כשאוכלים את הלב, נפגעים וזה כואב. הנישואים שלך כבר נפגעו, גם אם את לא מודה בזה, וגם אם את עדיין לא יודעת את זה. הם לעולם לא יהיו לך נישואים מאושרים. אולי נישואים בסדר, אולי אפילו "טובים", אבל לא מאושרים. אולי רק בעוד שנים רבות, כאשר הרומן יישכח, ותהיי מרוצה מהמשפחה שיש לך, מבית החדש שקניתם, מהטיולים לחו"ל ביחד. אולי. הנישואים שלך אולי התחילו מאושרים, אבל היום, כשאת משווה את הנישואים שלך לרומן שאת מנהלת היום, לעולם תראי אותם פחות מזה, ולעולם תעשי את ההשוואה. ולעולם תזכרי שלא עמדת במחוייבות שלך לבן זוגך, ולעולם תראי את עצמך ככזו שלא עמדה במחוייבות הזו. זה מחיר. ואם יום אחד בן זוגך יבגוד בך, לעולם תזכרי שאין לך זכות מוסרית לבוא אליו בטענות (וכך נכון גם לגבי הבוס שלך, אגב, שלא אמרת אם הוא נשוי). וגם זה מחיר. זכותך לנהל רומן, מאיה. חיים רק פעם אחת, וכך בחרת לנהל את חייך, ואני לא מתכוון לשפוט אותך. אני רק מנסה לומר לך את מה שאת יודעת, שהעוגה, לעולם לא תהיה שלמה. מתישהו תצטרכי לבחור, וככל שתאחרי, כך המחיר הנפשי שאת משלמת עכשיו, לעצמך ובבריאות של הזוגיות שלך, ילך ויגדל. גם אבדן מקום העבודה, ברגע שתחליטי לסיים, הוא מחיר, או של סיום הנישואים, אם תחליטי שלא לסיים את הרומן והוא יתגלה, הוא מחיר. וגם הידיעה שכל זה הוא בחירה שלך.

שוב שלום, איש יקר
אני חייבת להודות לך מקרב הלב על תשובתךאתמול סיימנו את הרומן, היה קשה אבל אני מרגישה "שנולדתי מחדש"תודה תודה תודהזה המון בזכותך, נתת לי הרבה כחאין לי מספיק מילים כדי להודות.......

מאיה יקרה,
אם את שלמה עם ההחלטה שלך, סימן שעשית את הדבר הנכון.