מקום עצמי: תחושת חוסר ביטחון

ד"ר אורן שלום,אני נשואה 16 לשנה ויש לנו תאומות בנות 9 שמאוד קשורות לאבא שלהם.בעלי סובל ממת ולחצים ולקוח תרופות. הוא כל הזמן עייף ואין לא כוח לכלום. חיי מין לא קיים אצלנו כמה שנים. אני לא מעונינת בסקס איתו וגם הוא לא מעונין. הוא אומר שאין לא כוח והוא כל הזמן עייף. הבעיה בזמן האחרון שהוא נעלם מהבית ויושן במקום אחר. בהתחלה חשבתי שיש לו רומן ואחר כך הבנתי שהוא רק הולך לחבר לנוח. זה קורה לפחות פעם - פעמיים בשבוע ואפליו בשישי שבת. הבנות מבקלות את המצב כי הן אוהובות אותו אבל אני לוקחת את זה קשה. הוא אומר שהוא צריך את השקט שלו ובבית יש רק מריבות. האמת שלפעמים טוב לי שהוא לא בבית כי אנחנו רבים על גידול הילדים הרבה. בצד השני אני מרגישה בודדה שהוא לא בבית. בצד אחד אני רוצה לפרד ממנו ולמצוא גבר חדש ובצד השני אני רוצה להציל את היחיסים בנינו. לפעמיים הוא אומר שהוא אוהב אותי אבל אין קשר בינינו. אני יודעת שאם אני אתגרש הבנות ירצו לחיות עם אבא. אני בנתיים מחזיקה מעמד ונשארת בבית לטובת הבנות. אני לא רוצה להרוס אותן.. הן לא רוצות לראות אןתנן כזוג גרוש. אני הייתי איתו איצל טיפול זיגוי לפני כמה שנים וזה לא עזר ואני גם הלכתי לבד כי הוא לא רוצה לשתף פעולה. אני נורא מבולבלת מהמצב ונמאס לי להיות בודדה שהוא לא נמצא בבית. אני אוכלת את עצמי מביפנים.מה כדאי לי לעשות במצב הזה שאין שיטוף פעולה בקשר ליעוץ זוגי?תודה.

בתשבע יקרה,
מצבך אכן לא פשוט, ואני מבין, מבין השורות, שאת מאד לא בטוחה במקומך כאשה, אבל גם לא במקומך כאמא, שלא לדבר על מקומך כאשתו. לכי לטיפול אישי, ורצוי אצל מי שעובד גם ביעוץ זוגי, כך שהאופציה הזו של עבודה זוגית תהיה פתוחה, אבל גם כדי שמי שתעבדי איתו יידע לראות ולהבין גם דינמיקה זוגית, כדי לעזור לך למצוא דרך התנהלות מול בן זוגך. בתנאים הנוכחיים, את מאבדת סבלנות ובטחון, ומאד מתוסכלת, הן ברמה האישית והן ברמה הזוגית. זה לא מועיל להשיב אותו הביתה.