קשיים בנישואין: יעוץ אישי לפני זוגי

שלום
:) אנחנו זוג שנשויי כבר שנתיים וקצת . יש לנו תינוקת בת 9 חודשים. ולדעתי המצב מחמיר . אני מבינה ויודעת שקורים דברים לאחר לידה . העיניין שהכל התחיל עוד לפני . העיניין שבעלי לא מבין מה "אני רוצה" . אני מתעצבנת המון מרגישה חוסר סיפוק ממערכת היחסים שלנו . בהריון זה היה בכלל נורא . אני חייבת לציין שיש לי בעל נדיר מבחינת אבא ונאמנות אבל... יש תמיד אבל... ש המין שלנו ירד המון . הייתי משקיעה המון בנושא ושראיתי שהענות היא משעממת אותי . פשוט היוזמה שלי פחתה . אני אדם מאוד מיני המרגישה שיש לי דיכוי מיני ביחסים שלנו . אני יודעת ואומרת לעצמי בקול ל" למה את מקטרת כל כך" אבל כן אני עוזרת לו כאילו לקבל את זה שככה הולך להיות בחיים שלנו . אני בלחץ מאוד מההתנהלות הזו שלנו . אני מפחדת לצאת מהסיבה שאולי יום אחד אתפתה . אני אוהבת את בעלי . אבל כנראה שינויי זה לא אחד מהתכנונים שלו. בכל דרך שדיברנו אפילו היינו ביעוץ פעם 1 . שלדעתי לא ממש עזר במיוחד. בעלי אדם נורא שקט באופי שלו . מין כמן דג באקוריום משל עצמו. אני מרגישה שאני ממש צריכה פסק זמן. אבל מפחד מאוד. מהסיבה שאני יכולה למצוא את עצמי עושה דברים שאולי אתחרט אליהם. חסרה לי תחושת זוגיות. בעלי אדם חמים ואוהב. אבל כנראה שאולי לא מספיק . ריחוק הזה ... פשוט לא נעימה לי התחושה הזו. הוא יודע מה אני חושבת ומרגישה . והדבר שנאמר לי המון זמן . שהוא רוצה שנהיה יחד ונאהב. אבל בתחלס אין הרגשה של רצון ממש . הכל זה מודגש ... " צריך" להיות יחד. " צריך להשתפר" אפילו את עצמו הוא לא משכנע . וואי ... זה היה טוב להוציא :). קשה לי לחשוב על המשכיות יחד. ובטח שלא על עוד ילד מהפחד שיהיה גרוע יותר . אמרתי לבעלי את זה . ובטח זה לא ממש מעודד אותו לעשות משהו בנידון . אני עובדת עצות . אני אשמח לקבל תגובה . וגם משהו שאןלי גם בעלי יוכל לקרוא . אני רוצה שיראה ויבין לאן זה לוקח אותי . טוב חפרתי מספיק לילה טוב

שרוני יקרה,
האמת היא שלא בדיוק הבנתי אם המיניות הכבוייה באה מצידך, כתגובה על אי שביעות רצונך מהחיים הבנאליים, ומבן זוגך שהפסיק לרגש אותך, או ממנו. נדמה לי שזה מגיע ממך. יעוץ חד פעמי לא אמור לסייע לך. הוא לא יכול. אני מציע שתלכי ליעוץ זוגי לבדך לתקופת מה, כדי להבהיר לעצמך קודם כל טוב יותר את הקשיים שלך מבלי לשפוך הכל עליו, כאשר הדברים עדיין אינם בשלים אצלך, ולא ברורים עד הסוף. כרגע יש לך נטייה להכות את הכל על ראשו, כשהדברים לא ברורים גם לך עד הסוף, ובכך את מרחיקה ומכבה גם אותו, ומורידה את הבטחון שלו, מתוך צורך הפוך - מתוך הנסיון שלך לעורר אותו. זה כנראה לא עובד. הכניסי אותו לטיפול רק לאחר זמן מה, כאשר תדעי טוב יותר מה קורה לך, ומה את רוצה ממנו, מבלי לפגוע בו ומבלי להכניס לנישואים כעסים ואמירות שיישארו ביניכם לאורך זמן, ויפריעו לשינוי.מכאן, אגב, אני לא בטוח שהייתי מפנה אותו להתכתבות הזו, בגלל הדברים שכתבת. אני חושב שאת עדיין לא יודעת להגדיר לעצמך את הדברים, או חוששת להגדיר אותם בברור, וכנראה שניהם גם יחד נכונים. אני מבין שאת לא מוותרת עדיין על הנישואים שלך, וזה חשוב. התחילי ביעוץ מסודר, ומלסדר את הדברים אצלך בראש ללא פחד. כאשר הדברים מוגדרים טוב יותר, יותר קל לטפל בהם.