מעגל לא ברור - פורום זוגיות

בעלי קיבל הצעה מבחורה צעירה רווקה לקיים יחסי מין. הוא מכיר אותה במסגרת תחביב משותף שלהם.
הוא סיפר לי על כך, אבל לא ניתק איתה קשר. היא שולחת לו ברכה ליומולדת בוואטצאפ והם עדיין חברים בפייסבוק.
פרטי רקע - אנחנו בקשר כבר 20 שנה, נשואים 14 שנה, 4 ילדים.
מה דעתך?

סיגל יקרה,
אני לא יודע. את מבינה? זה סוג של מעגל כזה. אם את מקבלת את זה בברכה, ואם זה מתאים לך, אז הכל בסדר. למה שאגיד משהו אחר, אם אף אחד לא נפגע?מצד שני, אם זה פוגע בך, אם זה מערער את הביטחון שלך ואם את חוששת שהוא אולי יום אחד יממש את זה כאשר היחסים ביניכם יהיו קצת מתוחים, למשל, למרות ההצהרה הברורה שלו שהוא לא, וזה יוצר סוג של איום מרחף כדי שתהיי "בסדר", ולא נותן לך את החופש להיות את בקשר הזוגי שלכם, אז זה לא בסדר.כלומר, מסיבות ברורות, דעתי תלויה במה שזה עושה או לא עושה לך. ומכאן השאלה העיקרית שלי: למה דעתך צריכה להיות תלויה בדעתי? למה את לא בטוחה בה לבדך?אני מבין מכך שאת צריכה חיזוק, אני רק רוצה שתשאלי את עצמך למה את צריכה אותו? מה קרה שלא נותן לך את הכוח להחליט לעצמך מה נכון ומה לא נכון? או לפחות לומר את דעתך בקול צלול וברור?

העניין הוא אני לא בטוחה שזה באמת לא בסדר. כי אם הוא בטוח לגמרי שאין סיכוי בעולם שזה ימומש, אז אולי זה בסדר שהיא תישאר חברה בפייסבוק ושהיא תשלח לו הודעות בוואטצאפ?
כרגע, הוא נפגע מזה שאני לא בוטחת בו. מאוכזב ממני ומנתק איתי תקשורת בעקבות כך. מזלזל בי שיש לי מחשבות שוא ושעוד מעט אנתק אותו מעוד אנשים. טוען שאני קנאית וחשדנית, למרות שזו פעם ראשונה בכל שנותינו יחד שאני מעלה משהו כזה.
אני חושבת שאם מישהו היה מציע לי כזה דבר הייתי מנתקת איתו כל קשר ולו רק בשביל להבהיר כמה זה לא לגיטימי בעיני להציע משהו זה. אני לא מבינה איך הוא לא מבין איזה סיכון נוראי האישה הזו מהווה על הילדים שלנו.

סיגל יקרה,
את רק מחזקת את דברי - קולך בנושא הזה אינו צלול וברור. הרשי לי להסביר למה: הקול שבו את מדברת, אינו צלול וברור, כי אינו משקף את מה שאת באמת מרגישה. כלפי חוץ את משדרת שאת לא בטוחה. כלפי פנים. את שואלת "איך הוא לא מבין איזה סיכון נוראי האשה הזו מהווה על הילדים שלנו"? זה מה שאת מרגישה, וניסית לומר, וקיבלת התנגדות, ואז את מפסיקה לומר, אבל ממשיכה להרגיש.אני לא בטוח עד כמה הסכנה הזו ממשית. אני מבין את התחושה שלך, ואת האיום שאת מרגישה כאשר יש שם צל, או חרב מתהפכת, ובעלך לא מסיר אותם מעליך, כדי להגן עליך. אבל אני חושב שזה בדיוק העניין, ושם הקושי העיקרי - כי יותר מכל, נראה כאילו הוא מנהל נגדך סוג של מאבק כוחות, שיש לו סיבה אחרת, שמקורה בעניינים אחרים ביניכם . ועכשיו, בויכוח הנוכחי, לכאורה, את "ההיסטרית" ונטולת ההגיון (שלא לדבר על החלשה והנזקקת), ויותר מזה - זו שלא בוטחת בו, והוא ה"שקול" וה"יציב", וזה שאת אמורה לבטוח בו ולא עושה זאת, ולכן, לפי התפיסה שלו, שאת כבר שוקלת אם היא נכונה, זו את שלא בסדר. לכאורה. אולי בגלל זה הוא לא נותן מקום לחרדות שלך, ולא מנסה להרגיע אותך, כי הוא הופך להיות החזק והצודק, וכל זה אינו קשור כלל לאותה צעירה, אלא קודם כל ליחסים ביניכם.טיפוסי למאבקי כוח הוא שכל צד מנסה להביא לצידו טיעונים של אמת וצדק גלובליים (כאלה שנכונים "תמיד" ויש בצידם אמת מוסרית גבוהה). את מביאה מצידך את "הסיכון הנוראי על הילדים שלנו", והוא מביא מצידו את "איך, ובאיזו רשות את לא נותנת בי אמון?" ואז שניכם נתקעים בענפי עץ גבוה מדי, ולא יודעים לרדת ממנו.ואולי את צריכה לומר לו משהו כמו: "אתה צודק. אני נותנת בך אמון מלא. האמת היא שזה לא אתה, זה חוסר הביטחון שלי שגרם ללב שלי לפרפר לרגע, ורציתי שתחזק אותי ותחבק אותי ותראה לי באהבה ובמעשים שאני חשובה לך. זה היה לי מאד חשוב. אני בטוחה שאם המצב היה הפוך, ואיזה גבר חתיך ועשיר היה מציע לי לקיים איתו יחסים, ולא הייתי מנתקת איתו את היחסים, זה בודאי שלא היה מפריע לך, כי היית סומך עלי בכל מאת האחוזים. לצערי, אני לא חזקה כמוך, וחשובה לי התמיכה שלך." האם תוכלי לומר זאת ללא ציניות? - לא פשוט. כך או כך: חשוב שתאמיני במה שאת אומרת.