מעבר לזוגיות קבועה: אתגרים ופתרונות

בוקר טוב,לפני כמעט 3 חודשים נכרתי בחור מדהים,האופי שלו מקסים ואני מתחילה להתאהב בו.הבעיה ששנינו גרים רחוק מהשני ושנינו עמוסים בחיי עבודה וכו.שנינו בני 30.אני גרה בתל אביב והוא בחיפה.שנינו עובדים עד אזור 19:00 ולאחר מכן ממשיכים בחיינו לימודים,חוגים וכו...הענין שמכיון שהוא מאוד חשוב לי אני מנסה הכי לשלב ואף לוותר על דברים מסויימים כדי שנוכל להיות ביחד. לעיתים אנחנו רק יום אחד בשבוע נפגשים וזה קשה.אני בענין שלו והוא שלי. הענין שהוא לא מצליח להתמודד עם הכל ואני מרגישה כנטל.זאת שהוא צריך לפגוש. נפרדנו פעם אחת בגלל זה וחזרנו אחרי יום כי באמת זה היה נראה טיפשי.אבל המציאות היא כזו...שאנחנו ביחד פיזית זה הכי נכון וכיף אבל איך שאנו חוזרים לחיינו האישיים אני לא יודעת מתי אראה אותו שוב. זה קשה. אודה לעצתך יצד להתמודד.יש לציין שמתי שאני מעלה את הסוגיה בפניו,הוא מסתגר ואומר שזהמה שהוא יכול לתת לי כרגע.

ליאת יקרה,
המעבר בין תחילת זוגיות לזוגיות של קבע "לכל החיים" היא לא פעם גשר צר מאד. גם הפחדים והחששות, גם אי הודאות שבשלב זה גדולה יותר, הם לא פשוטים למעבר, והמרחק, מעצם העובדה שהוא מצמצם את הספונטניות ואת מספר המפגשים, רק מקשה על המעבר הזה עוד יותר. אבל זה לא אומר שזה לא אפשרי. זה אומר שצריך להתמודד יותר טוב עם החששות, ועם הסיכונים שאולי זה לא יצליח, ולהתמסר יותר ללא פחד מאכזבה בסיום. ולפעמים צריך אולי אפילו לתת יותר מהרגיל, ולדרוש פחות מהרגיל, כדי לעזור גם לו להתגבר על הקשיים והחששות שלו.

תודה על תשובתך!:)אך איך מתמודדים., איך אני עוזרת גם לו?.אני מרגישה שהוא הולך ומתרחק ממני.פחות הודעות,פחות טלפונים,פחות מפגשים .אני רואה עליו שזה לא רק המרחק שמשפיע אבל גם החשש של להכניס מישהי לחיים שלו .

ליאת יקרה,
אם את לא תצליחי, אף אחד לא יצליח. מצד שני, יתכן מאד שגם אם תעשי את כל מה שאפשר, זה לא יעבוד. זו הדילמה הברורה שלך. שאולי אפשר לקרוא לה "האם אני יכולה?", ואולי אפשר לקרוא לה: "מתי להתייאש?", השאלה האחת עוסקת במינון, והשניה בזמן. ואין לי תשובה, וכמובן שזה מתסכל ודי מייאש שהוא לא מראה מאמץ ורצון זהים לשלך. אבל מתישהו או שהוא ייתן לך תשובה (שלילית, או חיובית דרך יצירת מגמה חיובית יותר), או שאת תתני לעצמך תשובה.