מסרים כפולים בזוגיות: מה לעשות?

שלום רב,
אני וחבר שלי ביחד כבר כחמש שנים וגרים ביחד ארבע שנים. אנחנו בני 27 ואני כבר ממש רוצה להתחתן אך חבר שלי טוען שהוא עדיין לא מרגיש מוכן או בשל והוא לא יודע מתי זה יגיע. אני נורא מבולבלת כיצד זה הגיוני בקשר שכבר בהתחלה קפץ מדרגה למגורים משותפים. אני יודעת שהוא אוהב אותי אך חוששת מכך שאולי הוא לא שלם עם עצמו ולכן זה לא קורה. אני פוחדת שזה אכן נעשה בגלל ספק שהוא אפילו לא מודע אליו ושאני מבזבזת את זמני למרות שהקשר ביננו טוב ואוהב. ניסיתי להעלות את הנושא כמה וכמה פעמים מולו אך הוא טוען שאני מלחיצה אותו ושזה לא עוזר. אין לי מושג כבר מה לעשות. הוא יודע כמה זה חשוב לי ומביע כל הזמן את אהבתו אז מה הבעיה?

לירון יקרה,
הקושי העיקרי שלך הוא שאת מקבלת ממנו מסרים כפולים. מצד אחד הוא לא מוכן להתחייב לך, ומצד שני, הוא "מפצה" אותך על זה בכך שהוא כל הזמן מביע את אהבתו אלייך, כדי שלא תברחי לו. אז מה שאת לומדת מזה הוא שהוא לא רוצה שתשאירי אותו לבד עכשיו. מה שאת לא יודעת זה מה הוא ירצה בעוד שנתיים.אלא שכאן נכנסים גורמים נוספים, שלא כתבת עליהם. כי או שלא טרחת להסביר לי מדוע הוא רוצה להמתין ולא מרגיש מוכן, או שהוא לא טרח להסביר לך. אולי כדי שלא לפגוע בך, וכדי שלא לאבד אותך כבר עכשיו. אם את רוצה להיות בטוחה בו, ומוכנה לקחת את הצ'אנס (כי לגילוי מוקדם יש מחיר; מה שנאמר עכשיו, יהיה קשה להחזיר אותו, ולאמירה יש דינמיקה משל עצמה – היא יכולה להשפיע גם על העשייה), דברי איתו באופן גלוי יותר. אל תלחצי עליו חזק מדי. הסבירי לו שאת צריכה לדעת מה עובר לו בראש, כי זה לא הוגן כלפייך, ותני לו זמן לחזור אליך עם תשובות. שאלו לא תהיינה חפוזות מדי. תני לו להתבשל קצת (יומיים או שבועיים או משהו באמצע) עם עצמו לפני שהוא נותן לך תשובות (לא של כן או לא, אלא של הסברים על השיקולים שלו בעד ונגד), אבל תבקשי תשובות, כי הן מגיעות לך. הוא חייב לך לפחות הגעה להחלטות חיים שלך מתוך ידיעה של מה שקורה, ולא מתוך חוסר ידיעה.

ד"ר אורן חסון שוב שלום ותודה על תשובתך המהירה,הוא שולל את עניין החתונה כי הוא טוען שהוא מרגיש לא בשל ומוכן לזה אבל לדעתי הוא לא מודע בעצמו לסיבות האמיתיות. אני מאמינה שאם הוא נמצא איתי ביחד כ"כ הרבה זמן ואנחנו גרים ביחד יחסית מתחילת הקשר, עניין הבשלות לא משחק כאן תפקיד.תודה רבה על עצתך,לירון.

לירון יקרה,
המכתב שלך מצביע על שתי אפשרויות. או שאת לא סומכת עליו שהוא יודע מה שהוא מרגיש, וזה יכול להיות בעיה מבחינתו (כי את לא מעריכה מספיק את ההבנה שלו את עצמו), מה שאולי נכון ואולי לא, או שאת לא מוכנה לקבל אמת שהיא שונה מזו שאת רוצה שתהיה נכונה. אולי גם לכן את לא מקבלת את תגובתי, כי את מצפה למשהו שבהכרח תואם את מה שאת רוצה שיהיה. אני מציע לך לחשוב על שתי האפשרויות גם יחד, כדי שלא להיות מופתעת, ולקרוא שוב את תשובתי הקודמת אליך. כאפשרות, לא כמציאות.