מסרים כפולים בזוגיות: איך לזהות ולצאת?

שלום
אני בת 27 ויש לי בן זוג בן 29 אך אנו לא בדיוק זוג.היינו בני זוג בעבר הרחוק לפני שנתים וחצי.. וכשנפרדנו, לא בדיוק נפרדנו עד היום. אמנם כיום אנו לא חברים בדיוק, אך אנחנו בסוג של ניסיון להיות יחד.כמה וכמה פעמים בן זוגי בא ואמר שהוא מפחד ממערכת יחסים, הוא אף אמר שלהתחתן ולהתמסד זה הרס כרגע, זה כאילו נכנסת לקבר. שמעכשיו הכל יהיה קשה, שהחיים יהיו קשים ושמעכשיו זה ילדים זה לדאוג להם, להאכיל אותם ללכת איתם לכל מקום, ושהוא לא רוצה את זה עכשיו.הוא הוסיף שהוא לא רוצה אף בחורה אחרת ושאני צריכה לתת לו זמן לאט לאט ושכרגע טוב לו ככה ואין לדעת לאן יובילו הדברים.האם יתכן שכל זה למעשה משחק ואני איכשהו נשאבת לתוכו? שעוד מעט הוא פשוט יקום וילך?מצד 2... זה ככה כבר 3 שנים שהבחור לא עוזב אותי.לפעמים נראה ששנינו לא יכולים אחד בלעדי השני כי איכשהו תמיד אנחנו חוזרים לקשר. גם שיש נתק ושאני חושבת שהפעם זה סופי אז זה לא. הוא תמיד חוזר אליי. אציין שבעבר הרחוק בפרידתנו היה פיצוץ מאוד גדול שהבחור הזה השתגע וקינא לי מאוד וכך נפרדנו וההורים אף התערבו כי היה קצת סכנה מצידו. היום הענינים רגועים אך הוא דיי "מסתיר" את הקשר מהם כי כנראה מפחד מתגובתם אם ידעו שהוא עדיין בקשר עימי אז יכול להיות שהכל ביחד יוצר את כל הבאגן.הייתי מאוד רוצה לדעת מה פשר התנהגות שלו אדם בן 29 שנראת כה מגוחכת, אנחנו כבר לא ילדים למה זה קורה לו?זה נובע מפחד כלשהו כל השנים האלה שהוא איתי...?אני מאמינה שאם הוא לא היה מעוניין בי הוא לא היה נשאר. מאוד היתי רוצה להבין כי אני מצד 1 מרגישה שהוא רוצה ומשתדל ולפעמים זה ההפך.אציין שהוא עובד בעבודה קשה והעבודה אצלו זה מעל הכל ולפעמים הוא מזכיר לי שיש לו הרבה עבודה ושאני אבין ולא אריב איתו כשלפעמים הוא לא יכול להיפגש איתי. כי לפעמים קורה שאני רבה איתו כי הוא קצת מתרחק ממני או שהוא מעדיף את חברים שלו על פניי ולכןזה מצטבר אצלי..ואני שוב מרגישה רע בגללו כי אני חושבת שאולי הוא לא מעוניין בי ואז הכל מתפוצץ כתוצאה מהריחוק שלו אז בטח שאני אגיב בצורה כזאת. ולכן הוא מתרחק אחכ... אבל הוא לא נעלם לי לאף פעם לתקופות ארוכות.. שיש ריב גג כמה ימים להירגע. כך שהוא אמר שזה גם חלק ממערכת היחסים שקצת קשה לו להיכנס אליה.... אבל אני לא ממש מבינה, והיתי שמחה שתנסה לענות לי על שאלות.תודה חג שמח

דפנה יקרה,
את מגישה בתוך מלכודת של דבש דביקה. מצד אחד, את שם, והאמירות שלו שאינו יכול בלעדייך שומרות אותך איתו עם הרבה תקווה שאולי הוא ישתנה, אם הוא כל כך אוהב אותך, ומצד שני הוא אומר לך שהוא גם לא יכול איתך בתנאים שאת רוצה. מסרים כפולים הם הרסניים, מכיוון שהם משאירים אותך בחוסר ביטחון ובחוסר ידיעה לאן את הולכת. את מקווה לטוב, אבל את לא רואה מתי זה יגיע, כי הוא לא מתחייב לתת לך את הטוב שאת רוצה בזוגיות.האמת? לא לגמרי ברור לי אם הוא רק משתמש בפחדים שלו מנישואים כתרוץ להימנע ממחוייבות, ואולי כי הוא לא רואה בך את בת הזוג האולטימטיבית שלו וממתין בינתיים, או אם הוא באמת חושש מנישואים. גברים רבים עושים זאת, ופעמים רבות זה נראה לי לא יותר מתרוץ שימושי על בסיס אידיאולוגי. ואז גם כל סיבה למריבה, כאשר פעמים רבות המריבות נובעות בעיקר בשל חוסר היכולת או הרצון להתחייב, רק "מאששים את הפחדים שלו ממחוייבות" שהפעם זה גם ספציפי איתך. אלא שכאשר מגיעים אלי זוגות צעירים כאשר הגבר מרגיש כך, לא פעם יש לו סיבות אמיתיות לחששות שלו, שהוא צריך ללמוד להתמודד איתן. כך שקשה לתת לך תשובה חד משמעית לעניין הזה. כך או כך, חשוב לדעת ליצור תקשורת אמינה ופתוחה ביניכם. ובשלב מסויים, אם את מאמינה שהוא באמת לא יהיה מוכן להתחייב (ולהתגבר על המסרים הכפולים שהוא נותן לך), לאזור אומץ ולהחליט שזה לא בשבילך. זה אכן לא קל. וכפי שכתבתי כאן כבר פעם, גם טיפול בזוג שזה הקושי העיקרי שלו הוא טיפול לא פשוט. ראי בבקשה שיחה מן העבר שלי בנושא זה:מה לעשות כאשר הוא לא רוצה להתחייב?

תודה דר אורן ברשותך אני חייבת רק לספר לך משהו שקרה אתמול. וסליחה על האורך.מתחילת החג הכל טוב ויפה אנחנו איכשהו יחד וכן אני יודעת שזה זמני בגלל החוסר יציבות שלו. אבל המשכתי את זה. הוא אומר שנוח לו כרגע שהוא מעוניין להמשיך ככה ושהוא לא יודע מה יהיה בהמשך רק שבנתים הכל הולך בסדר ואנחנו שוב כמו זוג-מנסים.הבעיה ש.. אתמול הכל התפוצץ ונגמר.יש בפיסבוק אתר הכרויות-דייטבוק, ואני למעשה שם המון זמן אך אינני עושה שם כלום ולא מכירה גברים אחרים. האפליקציה זו פשוט פתוחה אצלי תמיד. אתמול גיליתי לצערי שהוא התחבר לשם והיה מחובר שם כבר כמה ימים אחדים.אמרתי לו שימחוק את עצמו משם ויותר מזה הצעתי ששנינו נמחוק את עצמנו משם כי אנחנו בכל זאת מנסים שוב להיות יחד אז מה יש לנו לחפש שם?הוא נתן לי תשובה לגמרי מטומטמת- "אני לא מוחק את עצמי שם את היית שם 3 שנים ואני לא עכשיו תורי" אמרתי לו אתה שם בשביל להכיר מישהי ואם זה יקרה אתה פשוט תעיף אותי נכון? הוא אמר שכנראה שזה מה שאני עושה..ושאני חסרת בטחון וגם אם תהיה לו מישהי אחרת אני לא יכולה לעשות עם זה כלום כי הוא אחראי למעשיו ולא אני. אמרתי לו שכל עוד אנחנו מנסים אני לא רוצה שהוא יהיה שם אבל הוא לא מחק את הכרטיס ויותר מזה, הוא אמר שהוא לא מדבר שם עם אף אחת, לדבריו הוא סתם נכנס לשם. אבל אני ניסיתי אותו , פתחתי כרטיס אחר עם תמונה של מישהי אחרת וניסיתי להתחיל איתו. האמת שהוא חשד שזאת אני.. הוא גם שאל אותי אם זאת אני כי הוא הרגיש שכן. אמרתי לו שלא. בקיצור, שלחתי לו הודעה משם אחרי יומיים, וברגע ששלחתי לו הודעה הוא פשוט זרם איתה וישר התקשר אליי וכנראה שבא להגיד לי על זה משהו או לצעוק ואני כבר לא יכלתי מרוב שלא הפסקתי לבכות, לא יכלתי להמשיך את השיחה וברגע שהוא התקשר התפרצתי עליו בבכי ואמרתי לו שהפעם זה סופי וזה גמור. שהוא פישל! מאוד התפרצתי אמרתילו שיצא לי מהחיים!באותו הרגע הבנאדם פשוט ניבל את הפה שלו ברמה קיצונית ואמר שאני חסרת ביטחון וסטוקרית. ושהוא לא רוצה עימי קשר ושהשפלתי את עצמי והפעם זה באמת נגמר.דר' האמת שאני מאתמול שבר כלי. אני כלל לא מתפקדת אני ככ פגועה, בכל הזמן הזה היינו יחד והכל היה בסדר אני התנצלתי האמת בלילה אצמול על ההתפרצות שלי אבל הוא לא מוכן יותר לדבר איתי ולקבל זאת ואני גם לא יכולה לנסות עם מישהו שנמצא בהכרויות זה משגע אותי כל עוד הוא איתי. מצד 2.. אני לא מצליחה לשחרר אותו כמה שאני זאת שהתפרצתי בתהחלה ואמרתי שאני ל רוצה יותר שום דבר איתו. לא הלכתי לעבודה היום, אני לא יודעת מה לעשות הלכתי לאיבוד. אני מנסה להירגע אני מאוד פגועה. סליחה על האורך.

שלום
דר משהו שרציתי להוסיף.זה נגמר לצמיתות ביום שישי. הוא טוען שאני אובססיבית ושהוא לא רוצה את זה יותר ושהוא רצה לעשות את זה ממזמן אבל הוא לא עשה כי הוא פחד שיהיה לי מאוד קשה. ככ בולשיט, הוא לא עזב כי היה לו נוח הוא מנסה להפיל עליי את זה. הוא אמר שהגיע הזמן לשים לזה סוף באמת כי זה נמשך יותר מידי שנים ושהוא לא יהיה איתי, הוא הוסיף שהוא לא רוצה להתחתן.דר, אני ממש מרגישה רע ואני רוצה לקחת כדורים לדכאון מצידי לכמה ימים שירגיעו אותי כי אני בחוסר תפקוד מוחלט עכשיו שזה נגמר.חברה המליצה לי על וואבן. אתה מכיר ומבין אולי? שמעתי על פרחי באך.. האמת שאני לא מבינה בזה בכלל ולא מכירה.מה שכן, אני מרגישה דכאון עמוק בכי שלא פוסק, ממש פרידה סופית ששברה ופגעה בי.תודה

דפנה יקרה,
ללא שום קשר לשאלה אם יש לו או אין לו בעיה עם התחייבות, את נתת לפגיעה שלך ללכת רחוק מדי, ואמרת דברים שלא באמת התכוונת אליהם. למה? אולי כי רצית לפגוע, ואולי, וזה סביר יותר, כי רצית לזעזע אותו כדי שייסוג מדבריו. העניין הוא שהרצון "לזעזע" בדרך כלל לא עובד כמו שצריך, בין אם כי הצד השני הופך להיות כעוס מדי והאגו שלו לא רק שלא מאפשר לו לסגת אלא גם שולח אותו "לזעזע" אותך בחזרה, אולי כי הוא מרגיש שהוא "חזק" יותר, או לפחות שהוא לא מוכן להיראות "חלש" יותר. ואולי כי הוא מאמין לך למה שאמרת, או רק רוצה להאמין לך למה שאמרת כי זה נותן לו תרוץ טוב להפיל את הכל עלייך.אז בודאי שאת פגועה, ובודאי שאת לוקחת את זה קשה, בין אם הוא התכוון לכל מילה שאמר (מה שמתחבר לך גם לכל מה שקרה קודם - חוסר הרצון שלו להתחייב וחוסר הביטחון שלך כתוצאה מכך), ובין אם לא התכוון לזה, ושניכם מחכים לראות מי יתקפל קודם.כך או כך, כפי שכבר כתבת לי במכתב הראשון שלך, הקשר שלכם אינו בריא ואינו יציב. לא ראית אותו מוכן להתחייב לך, והאפליקציות המיותרות שלכם היו רק חומר בעירה שלא היה צריך להישאר שם.יתכן מאד שזה נגמר, ואולי זה נכון כך. ממילא, עוד לפני הפיצוץ האחרון, היית יכולה לראות שזה לא הקשר הטוב, היציב והמחוייב של אהבה שרצית. כנראה שהיתה אהבה מצידך, ואולי אפילו מצידו - אבל או בשל פחדים שלו, או משום שהוא לא רצה מספיק או משום שהאגו שיחק משחק חזק מדי אצלו, אצלך או אצל שניכם, הקשר לא היה בוגר מספיק. כשאת ראית בזה קשר שיכול להמשיך הלאה, אין ספק שאת פגועה מאד, והאבל יוצר בך תחושות קשות. זה כואב, זה פוגע, ובבת אחת זה זרק אותך למציאות חדשה שבה את לבדך וצריכה "להתחיל מהתחלה" במקום רק לעשות עוד מאמץ קטן כדי להגיע אל השלווה והסיפוק שרצית.אלא שצריך לזכור שהשלווה והסיפוק האלה אינם מסתיימים בחתונה. במצבכם, גם אם הייתם מתחתנים בזמן הקרוב, הייתם נקלעים מהר מאד לקשיים אחרים. הקשר שלפני החתונה אמור להיות יציב וטוב כמו שיהיה הקשר שאחריה. ואם הוא לא כזה, אז אולי זו לא החתונה הנכונה, או לפחות זה אומר שאתם צריכים ללמוד לעשות זאת נכון. ואיך לומר? לפעמים, בדיוק בשביל זה אני כאן, ובדיוק בזה אני עוסק - לסייע לזוגות שמתקשים לחבר את הקשר שלהם כראוי, ולדלג מעל משוכות האגו, או מעל קשיים אחרים בתקשורת.תני לאבק לשקוע כמה ימים, נצלי את הזמן כדי להיות יותר עם משפחה וחברים אם אלה יודעים לתמוך בך ולהסיח את דעתך לעניינים אחרים, וראי מה קורה אז.

תודה רבה דר שהקדשת מזמנך. הפנמתי את מה שרשמת לי.. וכן אני מאוד מנסה ומשתדלת לצאת מהמצב המכוער שנקלעתי אליו. אני עוברת כעת תהליך של פרידה מיום שישי, מאוד טרי ואני מקווה שיהיה בסדר.אני רק אוסיף שלאחר כל מה שקרה, הוא יצר קשר ודיבר רגיל כאילו כלום לא קרה ואפילו לא התנצל. הוא סיפר שבערב הוא הולך למופע סטנד אפ עם ידידה. ואני התחלתי עם השאלות שלי על אותה ידידיה כי הם כמעט כל הזמן ביחד אז אמרתי לו שנראה לי שהם הולכים להיות ביחד ושאני לא מבינה מה הוא רוצה מהחיים שלי. הוספתי גם שהיום אין כזה דבר ידידים ובטוח משהו מתבשל פה. ואז הוא אמר שהוא לא נמשך אליה שהיא לא לטעמו ושגם אם הוא לא יהיה איתי,אז הוא לא יהיה איתה וגם מפני שהיא מעשנת מה שהוא בחיים לא יהיה עם משיהי כזאת. ובמהלך השיחה, אחרי כמה שניות הוא כזה שתק וחשב ופתאום הוא אמר לי "אני פשוט לא יכול עם האובססיה שלך ואת יודעת למה אני ואת לא מסתדרים ורבים?! כי את אובססיבית ואני לא רוצה אותך!! אם הייתי רוצה אותך היינו מסתדרים" ואני נשבע לך שעכשיו זה נגמר כאן ועכשיו תביני שאני איתך לא אהיה וזה נגמר, תמשיכי הלאה. היה לי רע לשמוע את זה.. אבל לא הייתה לי ברירה אלא פשוט לעזוב את זה.. כי כמו שאמרת- במילא הכל לא יציב מלתכחילה.נשאר לי רק להשלים עם זה ואני מאוד מקווה שאני אצא מזה מהר.היתי רוצה שהוא יהיה נורמלי ויציב .. כלהמשחקים האלה.. נמאסו עליי.חד משמעית הוא אמר לי שהוא לא רוצה.. מה נותר לי לעשות? כנראה שלוותר.

ולמה לעזאזל כל בוקר אני קמה בהרגשה ככ מגעילה, עם געגוע עז וחוסר חשק לכלום.. אני מתארת אותי כרגע בעבודה(עכיו אני לא עובדת לקחתי כמה ימי מחלה) ואני לא מסוגלת לעבוד.. אני יודעת שזה גרוע כל כך.. ואני מאוד מקווה שלא יהיה לי יותר גרוע.. ושאני לא אקרוס בבוא הזמן כי אז בכלל אני לא אתמודד עם זה כשיעבור הזמן והיו יותר געגועים.. מזה אני הכי מפחדת ממה שיהיה לי בעוד חודש או חודשיים. החיים קשים

דפנה יקרה,
את מתקשה לתפקד ביומיום כי המחשבות שלך טסות למקומות אחרים. טבעי שאת משחזרת דברים שהיו, דברים שאולי היית יכולה לעשות אחרת ואולי מעוררים בך חרטה, ודברים שאולי הוא היה יכול לעשות אחרת, שאולי גם מעוררים בך כעס, דברים טובים שהיו ודברים רעים שהיו, ועוד כהנה וכהנה. את מארגנת מחדש את עצמך ואת המחשבות שלך, וכך את מכינה את עצמך לעתיד, כי כרגע את נכנסת לשלב של אי בהירות, מצב חדש, סיום שאת בוחנת אותו, אולי, במבט נוסף כדי להשלים איתו בהדרגה, והתחלות חדשות ולא ברורות שלא בא לך להתחיל (כל עוד לא השלמת עם הסיום של מה שהיה), וכל זה לוקח זמן עד שהמחשבות ינחתו בהדרגה וימצאו את מקומן, והאבק ישקע.ואת צריכה להשלים לא רק עם הפרידה, אלא גם עם החרדות שלך מכך שתתקשי להתמודד עם זה בהמשך, וגם עם החששות שלך שאולי תחזרי על טעויות בהמשך, ולחיות עם החרדות שאולי זה יהיה גורלך בכל קשר שתהיי בו. אין מנוס ממחשבות כאלה, אבל צריד להתמודד איתן כדי להמשיך הלאה.