מסרים כפולים: מה לעשות?

ד"ר חסון שלום.
.יש לי קשר עם מישהו מאוד לא ברור..מצד אחד הוא אומר לי שהוא אוהב אותי נורא ובחיים לא הרגיש כך..ומצד שני כל הזמן עסוק בעבודה ובקושי מתראים..מצד אחד מתגעגע ואוהב..ומצד שני אם אני אומרת לו שנפגשתי עם מישהו ובמקום לקנא הוא מפרגן ואומר שזה לא אכפת לו ומוזר לו שלא אכפת לו.. אומר לי שנתחתן..ואז אחרי כמה זמן אומר שאי אפשר בגלל הפרש הגילאים ובגלל הבדלי דת..(אני מסורתית והוא אטאיסט והוא גדול ממני ב10 שנים)..כמעט תמיד אני זו שיוזמת את השיחות..וכשאנחנו נפגשים הוא רק מחבק אותי ממש חזק ומנשק אותי מלא ומראה לי במגע שלו שהוא אוהב..אבל המעשים שלו כנאמר,לא משדרים אותו דבר..האם הוא אוהב אותי בכלל? מה לעשות איתו? אני לא יודעת..

שואלת יקרה,
לא כתבת בת כמה את, וחבל. בכל מקרה, עושה רושם שהוא לא לוקח אותך ברצינות, ולכן הוא נותן לך מסרים כפולים. במקרה הזה, ובעיקר כאשר הוא מדבר גם על חתונה כבר בשלב הזה – תברחי. עושה רושם שהוא משחק משחקים, ואולי הוא מרשה לעצמו יותר בגלל הפערים שביניכם (גיל ואמונה). עם זאת, יתכן שהוא כן אוהב אותך ומאד מעוניין, אבל זה כל מה שהוא יודע לתת – וגם זה ממש לא סימן טוב. האם זו האהבה שאת רוצה?

אני בת 20. הוא 29 וקצת. נראה לי שזה כל מה שהוא יודע לתת מאחר והיו לו הרבה קשיים בעבר והוא לא התחתן עם אף אחת מהן.ובאופן כללי הוא תמיד אדם כזה שבורח ולא מתמודד עם המציאות כשהיא קשה.. יש סיכוי לשנות את זה?

קשיים=קשרים* וארוכי טווח

שואלת יקרה,
אני לא יודע מה היה לו בקשרים הקודמים שלו, וגם לא מדוע הם נסתיימו. זה לא בהכרח משקף את מה שהוא רוצה בקשר איתך. כרגע נראה שהוא עוד הרבה לפני בריחה של משהו משמעותי לו. עם כל הצער שלי, כרגע זה נראה כמשהו שאינו משמעותי לו. ואם זה כן, גם אז את בצרות. זה לא עושה רושם של משהו שיעבוד ללא עבודה ממושכת מאד, שלך או בעזרת טיפול. אלא שלקחת את זה על עצמך מבלי שאת באמת יודעת שהוא מעוניין ורציני, וכאשר כך או כך את יודעת שיש פערים משמעותיים ביניכם, זה סיכון רב. אבל את צעירה, ויתכן שאת מרגישה ששווה לך לנסות, כי יש לך זמן. מה שאני שואל את עצמי בכל זאת הוא מדוע את מרגישה שיהיה לך קשה למצוא מישהו מוצלח יותר ממנו, שיהיה גם זוגי יותר וגם יותר מתאים לך ולצרכים הרגשיים שלך?

הוא אומר שהוא מעוניין..אני באמת חושבת שהוא לא מספיק רציני בקשר אליי..אולי כי אני יותר מדי יוזמת בקשר שלנו..יש איזושהי דרך להפוך את המצב? שהוא ייקח את תפקיד זה שנלחם על הקשר במקומי? או שלפחות יראה יותר יוזמה ומאמץ ושחשוב לו הקשר?אני מרגישה שיהיה לי קשה למצוא מישהו יותר מוצלח ממנו..מאחר ועד עכשיו תמיד רצו אותי ואני לא רציתי..והיו לי שני חברים שהייתי די אפאטית לגביהם..והוא היחיד שהרצון ביננו הוא הדדי..ואולי לפי מה שאתה אומר אני רוצה אפילו הרבה יותר..יש לי איתו חיבור מצויין..אני לא צריכה לדבר כדי שיבין אותי..הוא מוציא ממני את המיטב וכל שנייה בחברתו אני מאושרת עד השמיים.. מה אפשר לעשות..?

אני אגיד לך מה..אני תמיד מנסה עוד ועוד דברים בכל תחום ואף פעם לא שלמה עם כלום..ותמיד מחפשת עוד ולא יודעת מה להחליט..ורוצה הכל מהכל..וזה בהכל..כשאני אוכלת אז נגיד בביס אחד אני משלבת גם טונה וגם חסה..ובביס השני אוכלת את החסה בלעיסות קטנות ואח|כ מהר בולעת הכל..כדי תמיד לבדוק את כל האופציות..גם בדברים האלה הקטנים הבאמת חשובים ומשקפים וגם בנושאים יותר גדולים..כשהיו לי חברים הרגשתי שאולי אני לא מוצאת איתם סיפוק ותמיד יכול לבוא מישהו יותר טוב ויותר מוצלח בזה או בזה..ויש כאלו שיגידו שזה שאני מנסה הכל נובע מהסיבה שאני באופיי לא החלטית או שאני מגניבה שאוהבת להתפרע ולנסות דברים..אבל זה פשוט נובע מחוסר הסיפוק הנפשי הזה..ויש לי רגעים של סיפוק ויש דקות או שעות שאני יכולה להרגיש בהן הכי טוב בעולם..אבל אף פעם אני לא מוצאת את הנינוחות הזאת בפנים..ותמיד מחפשת אותה..זה אולי נובע מאיזשהו מרכיב במבנה האישיותי שלי..או מדברים לא פשוטים שקורים לי בחיים..אבל זאת לא הנקודה..הנקודה היא שפעם ראשונה שבאמת הרגשתי שלוות נפש עם מישהו או עם משהו זה היה איתו..שהרגשתי מאה אחוז אני,שהוא מוצא ממני את הצדדים הכי טובים שלי ושאני לא מחפשת..לא נמצאת איתו ועובר לי בראש "וואי אולי יכל היה עכשיו להיות הרבה יותר כיף שם" לא כלום..פשוט נינוחות ואיזון של מאה אחוז איתו..וזה כל כך כלכך נדיר לי.אז אני לא רוצה לפספס את זה.ויכול להיות שלא חייתי מספיק כדי לגלות איזה תחביב או איזה מקצוע או איזה מישהו או משהו אחר שגם יגרום לי להרגיש אותה תחושת שלווה ונוחות..אבל בנתיים הוא היחיד שגורם לי לזהואני לא רוצה שייגמר לי מה שיש לי איתו ומוכנה לעשות הכל כדי להחלם על זה..

שואלת יקרה,
נדמה לי שבמשפט האחרון שלך, "אני לא רוצה שייגמר לי מה שיש לי איתו ומוכנה לעשות הכל כדי להילחם על זה" ענית לעצמך והגבת על תשובתי: "ששווה לך לנסות, כי יש לך זמן". בהצלחה.

תודה..אבל איך נלחמים על זה? האם כדאי להלחם על משהו שיכול להיות שאבוד מראש כי הוא בכלל לא רציני לגביי? אם כך הוא המצב..איך אפשר להפוך אותו לרציני יותר?