מסרים כפולים בזוגיות - מה עושים?

שלום
ד"'ר אורן חסון,אני אתחיל אולי קצת מהרקע ... אני סטודנטית לרפואה,בת 23, במרכז ארופה. אני גרה פה שנתיים ומאז שעזבתי את הארץ ואת החבר הקודם שלי לפני שנתיים וחצי היו לי רק כישלונות במערכות יחסים. לפני כשלושה חודשים הכרתי משהו בן 29 שכבר בשיחות הראשונות העברתי שאני לא מחפשת קשר חד פעמים ודי מאוכזבת מהעובדה שכולם רואים בי משום מה את האפשרות ליחסים לא מחייבים ושאני לא מעוניינת. הוא טען שזה בסדר ושהוא נפגע על ידי מישהי לפני 7 שנים ומאז לא ניהל שום מערכת יחסים משום סוג (כלומר רק להנאה פיזית). הצלחנו להבין אחד את השני מעולה והכל היה טוב הייתי בארץ והוא חיכה לי והיה מגיע אלי כל סופש, אומנם בחלק מהזמן עשינו משהו ביחד ובחלק השני הייתי חייבת ללמוד והוא עבד מהבית (בעצב גרפיקיי). לפני כשבוע נהלנו שיחה בהתכתבות והוא טען שהוא נגד אהבה ושמבחינתו זה כלוב זהב מה שנרא פגע בי היות וזה גם באה בתוספת לכך שבשבועיים האחונים הוא טען שאיתי הוא עוד עלול להפסיק להיות רגיל לאמצעי מניעה שהישתמש בהם קודם, היות ואנחנו השתמשנו באמצעים אחרים ... אימרות מהסוג הנה"ל נורא פגעו בי כי הרשתי שאולי הוא אומר את זה כי הוא מתכנן לחתוך כזכל העניין יצא החוצה והתפוצץ הוא פשוט אמר שהוא לא מוכן למערכת יחסים ושזה כניראה מוקדם מידי ושבחודש האחרון הוא מרגיש שצפוף לו והוא ניסגר בפני וקר אלי , והיות והוא לא יכול לתת לי את החום שאני מעניקה ואת כל תשומת הלב ושזה רק הולך ומחמיר ומרגיש לו כאילו הוא מתקרר ויתקרר בהמשך יש צורך לסיים את זה.בלילה לאחר מכן בכיתי בהסטרייה ולא ישנתי . בבוקר כמכוון הוא הופיע בביתי וחזר על הטקסט. היתקשרתי שוב ובכיתי והסברתי גם שלא להיות בטוח זה אולי לא כזה נורא כי גם אני לא תמיד בטוחה , הרי לא מדובר פה בחתונה מחר... אבל הוא התעקש .. יומיים לפני מבחן חשוב התכתבנו שוב כרגיל ואז היות והוא המשיך לפנות אליי בשמות חיבה וכתב בנימה רגילה , הרגשתי שאני חייבת לשאול, האם הוא בטוח בכך שהוא רוצה לסיים ... התשובה הייתי "כן" עם סליחות למנהן ואימרות על חוסר מוכנות.עברתי את היומיים האחרונים של הלמידה בעשיית הכל בשביל לעבורץ עברתי. אבל היום , יום אחרי המבחן אני לא מצליחה להתאושש מזה ... אני מתגעגת אליו אני לא מבינה איך משהו שהרגיש לי כל כך נכון נגמר פתאום ... למה כמעט בכל פגישה הוא היה מגיע עם מתנה קטנה, מלטף מחבק נותן את ההרגשה הכי טובה שיש, ובסוף נעלם מוויכוח מטומטם או שיחה שבכלל לא הייתי אמורה להתקיים . אני מרגישה רגשות אשמה אני מרגישה שאין לי יותר כוח להתחיל משהו חדש ושאני לעולם לא אמצה משהו שיהיה שווה את ההשקעה.חשוב לי לציין שמדובר בבן אדם שהוריו לא הצליחו לנהל מערכת יחסים טובה ביניהם ושהם נימצאים במרדף אחד אחרי השני ... הבחורה מלפני 7 שנים שפגע ... ואז אני אחרי כל כך הרבה זמןץ והוא ברח . מה עושים ?! אני רוצה מצד אחד להחזיר אותו ? מצד שני אני לא יודעת עם פרופיל של בן אדם כזה יש לי סוכוי בכלל ו לאן זה יוביל ? האם אני אשמה בכל זה... ואם כן איך מתמודדים עם זה ?!בתודה מראששנאפי

שכחתי עוד פרט קטן ... שלא אני הכרזתי על היותינו יחד.. ולא אני החלטתי על תאריך . במהלך מערכת יחסים זו הוא זה שקבע שאנחנו ביחד ואמר את זה בצורה הכי ישירה שיש

שנאפי יקרה,
קיבלת ממנו מסרים כפולים. מצד אחד הכרזת זוגיות, שעוררה בך תקווה, ומצד שני הבהרה שהיתה קיימת מלכתחילה, ושהוא רק הדגיש בהמשך, שהוא לא מוכן, או לפחות תרוץ מדוע הוא עלול להיות לא מוכן בהתחלה.אני לא חושב שיש כאן עניין של אשמה. הוא עסוק בעניינים שלו, הראש שלו לא פנוי לקשר, ולפחות לא מספיק כדי ליצור איתך קשר. זה לא אומר שבעוד חודש-חודשיים הוא לא ייצור קשר חדש, אבל זה בהחלט אומר שהוא לא מעוניין. אני מבין שהאכזבה רבה, אבל כפי שאת יכולה להבין – הוא לא מתאים לך. כי לא מתאים לך מי שלא רוצה או לא יכול לקיים איתך קשר זוגי. וגם אם היית רוצה שזה יהיה אחרת, לצערי ולצערך, נדמה לי שהמסר הזה שלו די ברור. וגם נדמה לי שאת יודעת את זה. המכתב שלך כתוב בשתי שפות: הכאב והאכזבה מחד, והידיעה שזה נסתיים מאידך. מכאן הבלבול שאת מרגישה ומבטאת.