מניפולציות בזוגיות: מה לעשות?

שלום
דר' חסוןאני גרושה עם ילדה גדולה סטודנטית שחיה איתי ועם בן זוגי הגרוש בבית שלי.בן זוגי אובססיבי על הילדים (בן 9.5 ו-8.5)שלו והואיל וגרושתו לא מעניקה להם חום ואהבה כמוהו הוא כל הזמן רוצה שיבואו אלינו ,אין לו הסדרי ראיה ומצידו כל יום לקחת אותם ,בשבתות ובחגים בלי להתחשב בי או בבתי או בזוגיות שלנו.הוא טוען שהם במקום הראשון ואני השני ,מקנא בבת שלי שגרה איתי ומתנה את עזרתו בקניית ציוד לבית אם אקבל אותם כמו ילדי.הוא עוזר במיסים ולעיתים רחוקות בקניות.אני מרגישה מניפולציה רגשית בזה שהוא טוען שאם אני לא מוכנה אז יגור לבד ויקח את ילדיו לדירה שכורה או יקנה להם בית ואני לא כלולה בתוכניות כי הוא לי יצטרך אותי אם אני לא משתפת איתו פעולה.כל שבת הם איתנו,עושים פעילויות מחוץ לבית, ואם השעה לא ממש מאוחרת הוא מצפה שאביא אותם לביתי ורק אח"כ יחזיר אותם הביתהנמאס לי מזה שהוא מאיים כל הזמן לעזוב וטוען שיהיה לו טוב אפילו אם יחזור להוריו ,שם גר לפני שעבר אלי.לא יודעת מה לעשותאוהבת אותו אבל מבינה שזו סחטנות רגשיתטוען שרוצה למסד את הקשר אבל אני רואה כאן אינטרס מאד גדול שלו למרות שהוא מאד אוהב ומכריז גם במשפחתי וגם במשפחתואובדת עצותתודה רבה

דניאל יקרה,
את צודקת. הוא עוסק הרבה במניפולציות, רגשיות או אחרות, או אם תרצי – בסחיטה. מה עוד שהוא נוהג איפה ואיפה: הילדים שלו במקום הראשון, מבחינתו, אבל הוא לא רוצה שהילדה שלך תהיה במקום ראשון אצלך. יותר מכל דבר אחר, זה נשמע לי כמו ניצול. ואת צודקת כשאת רואה אצלו מסר כפול (רוצה למסד, אבל מוכן כל רגע לעזוב, אם זה לא יהיה בתנאים שלו). את צריכה לדאוג גם לתנאים שלך, דניאל. את יודעת מה הקו האדום שלו, כי הוא אמר לך. בדקי מהם הגבולות שלך, שעליהם את לא מוכנה להתפשר, ודברי איתו עליהם. שלא יהיו מסרים כפולים. אחרי הכל, למשל, גם הבת שלך נחשבת, וצריכה להרגיש בבית. אם זה לא מתאים לו, קחי בחשבון שלא יתאימו לו גם דברים אחרים שתצטרכי עם הזמן, כאשר רצונו יהיה מנוגד.

תודה רבה על ההתייחסותהיום -יום שבת, כל היום הייתי איתו עם הילדים -משעה9 בבוקר (היינו במשחק כדורגל באשדוד שבו בנו שיחק בקבוצת הפועל פ"ת) ואח"כ נסענו לגעש וכשחזרנו הביתה בסביבות השעה 4 וחצי ציפיתי שיחזיר אותם לביתם אך הוא התעקש להביאם אלי עד 8 בערב.כך זה תמיד כאילו הוא חייב למשוך איתם עד השעות הקטנות- נמאס.....הוא מצפה שאעסיק את בתו, בנו תמיד במחשב והוא צופה בכדורגל =לא נשמע נורמלי לחלוטין.מרגישה שאין לי מנוחה ואין על מה לדבר על יציאות כי הוא גם כבר תשוש מכל היום ומהנסיעותהוא כל הזמן שואל אותי ליד הילדים אם זה לא כיף שהבית מלא ואם זה לא נתן לי שמחת חיים ואני לא יכולה לענות שאילו התחושות שלו ולא שלי.למרות שאני אוהבת אותם אני לא יכולה לסבול את הדביקות הזו.אני מרגישה שהוא הורס לנו את הזוגיות בזה שאף שבת אחת במשך שנה זו לא היינו לבד.הוא אמר לי שאו שאתרגל למצב כי למרות שבהסכם רשום שכל שבת שניה הוא צריך אז הוא רוצה כל שבת ואפילו שיבואו לישון שישי שבת למרות שלא רשום בהסכם- הוא רוצה לתת פתח לכך שגם ימי שישי יהיו איתנו- מה לעשות?לוותר על הקשר החונק הזה?הוא טוען שאני רואה את בתי כל יום למרות שהיא בכלל לא איתנו -היא בת 21 ויש לה עיסוקים משלה.הוא מקנא בנוכחות שלה וטוענת שאם הוא משתתף באוכל אז גם הילדים שלו צריכים לבוא לאכול ולהנותמתייחס כאילו אין להם אמא ורק לה מותר לנוח בשבתות או בחגים.אם היתה לו דירה משלו אולי לא היה אכפת לי אבל מדוע אני חייבת לסבול זאת בביתי- כל זה בגלל שהוא גר איתי?הוא טוען שזו עיסקת חבילה ואם הוא משתתף בהוצאות (למרות שאני מוציאה יותר) וטוען כל הזמן שהוא מוציא יותר מדי אז איך אני אמורה להגיב על הפינקסנות.כבר חצי שנה אמר שיקנה לי ציוד, ריהוט לבית אך השבוע טען שאם אקבל את התנאים שלו ,יעזור לי.הציעו לאחיינית שלו נישואים אז אמרתי לו שציפיתי שיגיד בקרוב אצלנו אז הוא התנפל ואמר שהוא עדיין בוחן אותי וכל מה שחשוב לי הוא חתונה אבל אני לא מוכנה לקחת אחריות על הילדים שלו- לו אמר לי מלכתחילה שהוא מחפש אמא לילדיו בביתי הייתי שוקלת אם בכלל להכנס לקשר הזה.כשאני רומזת על דירה משלו או אפילו לצאת בזמן האחרון הוא טוען שאין לו כסף ושואל אם אני רומזת שיצא כי אם כן יחזור להוריו והקשר יסתיים.כל הזמן הוא טוען שילדיו אוהבים אותי ולא רוצים לחזור הביתה לאמא שלהםכל זה כדי שארצה יותר ויותר בקרבתםמה אני אמורה לעשות?מרגישה שהוא בכלל לא מתחשב בי וכשאני אומרת שצריך איזון בחיים הוא טוען שיש לי בעיהושוב תודה

דניאל יקרה,
כתבת לי עוד ממה שכתבת במכתב הקודם. אותו הדבר, עם יותר פרטים. אני מחזיר אותך לתגובתי הקודמת, כי לא הוספת שום דבר נוסף. קראי אותה בתשומת לב. ואם צריך, שוב ושוב.

תודה רבהאני מבינה שלי יש קושי לחתוך את מערכת היחסים שהיא לא שיוויוניתכאשר אמר לי אתמול שכנראה שאנחנו לו מתאימים הוא התכוון שאני לא עומדת בתנאים שלו.מוזר- הוא יודע להגיד שהוא אוהב ולעולם לא יוותר עלי,שאני אשת חייל ואהבת חייו אבל מוכן לוותר על הקשר כי זה לא עומד בקריטריונים שלו.המשפחה שלו לוחצת על מיסוד, בחודשים הראשונים הוא זה שלא הפסיק לדבר על כך שהוא רוצה להזדקן איתי וגם לאחרונה הוא טוען כך וזה לא מסתדר לי באיזו קלות הוא מוכן לוותר על הקשר או שזו עוד מניפולציה שאשבר.עד הקטע שהוא הכניס את הילדים יותר לחיי הכל הסתדר ,פתאום הילדים מהווים מקור לפרידהאין לי את האומץ להגיד לו לקום וללכת ,לא כל כך פוחדת מהלבד כמו שאוהבת אותו. אנחנו דומים בהרבה דברים אחרים והקטע האינטימי די גורם לכך שאני מפחדת שלא אמשך למישהו ואוהב כמוהו.אני צריכה הרבה כח לעבור את זהכבר חוויתי נטישה במערכת היחסים הקודמת לאחר כ-4 שנים וקצת קשה לחשוב על התמודדות נוספתתודה על הכל

דניאל יקרה,
את צריכה כוח. זה נכון. ואולי בכלל תגלי שכאשר יש לך כוח, פתאום הוא יהיה מוכן לפשרות...אבל אל תבני על זה. ובעצם, רק אם לא תבני על זה יהיה לך כוח באמת.

דר' חסון שלוםאני חוזרת אלייך הואיל ושבוע שעבר ביקשתי מבן זוגי לעזוב את הבית לאחר שחזר פעם ראשונה לביתי בליל שישי שתוי לאחר שהיה אצל אימו, היא הלכה לבית הכנסת והוא שתה ועזב את ביתה לפני שחזרה הביתה, כנראה אמרה לו לעזוב אותי בגלל עניין כספי שאפרט בהמשך והוא נקרע בין אימו לביני.הוא איבד שליטה, קילל ואף ניסה לשבור כמה דברים וכל הסיוט הזה היה לנגד עיני בתי בת ה-21 שאף ביקשה ממנו להסתלק כמה שיותר מהרהוא אמר שילך לאימו ויבוא למחרת לקחת את הדברים אך לאחר גילויי אלימות(זרק עלי קרחון שנתתי לו עם מגבת כדי להניח על מיצחו) כלפי ביקשתי שיעזוב מידהתקשרתי לגיסתו שהיא בקשר איתי והיא שלחה את אחיו להורים לראות מה מצבו ואמרה שהוא נראה רע ובכלל לא תיקשר איתם.סיפרתי לה הכל והיא לא הבינה איך הגיע למצב הזהאמרתי לה שאני לא מבינה איך כסף יכול לגרום לאנשים לאבד שליטה וציינתי אף ששלחתי לו אס אם אס שירד מזהאין ספק שהוא הרגיש מושפל שארזתי את דבריו ואף ביקשתי את המפתח לאחר מגורים של כמעט שנה ביחד.אני תוהה איפה כל האהבה הגדולה ,ההצהרות הגדולות והחלומות הגדולים שהגיעו רק בגלל שביקשתי את עזרתו הכספית בשל משפט ירושה שנמשך 5 שנים ובו אני ואחיי נאלצנו לשלם כל אחד מכיסו 17000 ש"ח.בהתחלה אמר שיעזור ולאחר מכן הטיח בנו אשמה על משפט שגררו אותנו בעל כורחינו, בהתחלה אמר שימצא פיתרון ואז אמר שהוא לא חייב ואם ייתן לי אז איך אחזיר לו.מאד נעלבתי מחוסר האימון במישהי שאתה אמור למסד את הקשר איתה ואמרתי שאם לא אחזיר מיד אני לא בורחת לאף מקום ולא ציפיתי ליחס כזה.יש לציין ששבוע לפני זה היתה שיחה ביני לבן אימו ולבינו ודיברנו על מיסוד הקשר וציינתי בפניה שהוא מסתיר את מצבו הכלכלי והוא לא כן איתי.היא טענה שהיא רשמה צוואה לפיה הבית שלה ונכסיה רשומים על שמו וכל אחיו יודעים על כך ונתנו הסכמתם.אימו ציינה בכל הזדמנות שהיא מאד אוהבת אותי ואף היתה איתי בקשר טלפוני.אמרתי לה שאני לא אדם חומרני ואם כך ,נעשה הסכם ממון והיא הסכימה איתי ולאחר מכן אף אמרה שנקדם את עניין מיסוד הקשר.כאשר הוא הגיע לקחת את שאר הדברים אחי היה בביתי והוא נעלב מנוכחותו ואף טען בפני אחי שעזר לו להוריד את החפצים שלו שהוא התכוון לתת לי את הכסף ואחי אמר לו שהוא כועס עלי בכלל שביקשתי והוא ציפה ממנו כחבר שלפחות יציע ואם ראיתי שהוא לא מציע לא הייתי אמורה לבקש מלכתחילהיש לציין שלפי האינטואיציות שלי כאשר היה ביום שישי אצל אימו סימסתי לו שאסתדר לבד כי הנושא מלחיץ ומטריד אותו וביקשתי שלא יספר לאימו- בגלל מצבו התברר לי שרק למחרת הוא ראה את מה ששלחתי אבל זה כבר היה מאוחר מדי כי כנראה שהוא סיפר לה והיא כנראה אמרה לו לעזוב- אני משערת.למחרת הוא בא לקחת את שאר הדברים, התחיל לבכות וביקש שאסלח לו ולא אעשה לו תדמית של שתוי כי הוא לא כזה,אמרתי לו שאני לא שופטת אותו אבל אם היה סגור על הקשר כבר מזמן היינו נשואים ומשהו קרה בינינו.תמיד טען שמקנאים בנו והוא מפחד שעושים לנו עין הרע.שזו פעם ראשונה שהוא מאוהב ואוהב וחיזר אחרי שנתיים וחצי וסוף סוף אני שלוביקשתי ממנו לטפל בעצמו בקשר לשתיה שהוא לא יודע לשתות ואם הוא משתכר הוא נעשה אגרסיבי,זו פעם שניה שהוא איבד שליטה אחרי ששתה אבל פעם ראשונה שזה הופנה אלי .ביקשתי ממנו שיטפל בנושא הכסף שהוא אישיו מאד חזק אצלו מאז גירושיו ושלא ישווה ביני לבין גרושתו שהוא טען שהיתה רודפת בצע, הוא טען שהוא יודע ומכיר את יכולת הנתינה הגדולה שלי והוא מצטער, ביקשתי שלא ישפוט את בתי כי היא לי יכלה לראות את גילויי האלימות שלו וביקשתי שיתן בי יותר אימון כי כנראה איבד אימוןן בנשים מאז שאישתו בגדה בו. טען שהתכוון לתת לי את הכסף ביום ראשון אך אמרתי לו שאם היה רוצה לתת מכל הלב היה מציע אפילו סכום קטן לעזרה ולא הייתי אמורה לעבור את מסכת ההשפלה הזושאלתי אם ראה את מה ששלחתי לו וטען שלא, הוא הסתכל על ההודעה בפלאפון ואף בכה יותר והבין כי הגיב באימפולסיביות שאין לה מקום.הוא ביקש שנלך לטיפול זוגי וסירבתי ,אמרתי שיטפל קודם כל בעצמו, טען שהוא עוד אוהב ומקווה שגם אני, לא עניתי לו.ביקש שנעשה סיבוב ונדבר טענתי שאני ממהרת ,לאחר ששאל לאן ,טענתי שזה לא עניינו ואז לאחר שיחת טלפון עם אימי הבין שאני נוסעת אליה, באותו רגע הבין שמעורבות כאן גם משפחותלא יודעת למה אבל היתי מאד אטומה רגשית וכעוסה וכאשר ראה שכל דבר שהוא מציע נתקל בהתנגדותי אז ביקש שננתק את הקשר ולא נתקשר אחד לשני ואמרתי שאכבד זאת אםן יכבד זאת וכך שבוע שלם עבר ואנחנו בנתק מוחלט.התפלאתי שבמוצאי שבת לא זכיתי אפילו לטלפון אחד מאימו כדי לבדוק מה קרה כי בדרך כלל היתה מבררת אם הכל בסדר.יש לציין שאימו מאד דומיננטית בחייו ועל פי יישק דבר גם בגילו 43.כעת הוא חזר לאימו כנראה מרגיש מושפל ואולי מעכל את מה שהיה וכנראה מסיטים אותו נגדי שלא יחזור.ביום שלישי היה במילואים והיה בקשר טלפוני עם אותה גיסה, שאל אותה אם אנחנו בקשר ושתימסור לי שהוא עדיין אוהב מאדמוזר שציין זאת בפניה אך לא יצר קשר בכללאני תוהה האם בגלל שביקשתי או שכבר התבשל לו בראש לעזוב את הכל-האם מישהו שמאד אוהב לא יוצר קשר, האם הוא בכלל מתחרט או מתגעגע?אני לא יוצרת קשר אבל מאד מתגעגעת כי בכל זאת זה לא היה הוא והוא זקוק לטיפול, ציינתי בפני גיסתו שאם בכל זאת יצטרך עזרה בטיפול אלך איתו, לא יודעת למה אמרתי זאת אולי בגגלל שאני באמת אוהבת אותו וחושבת שיש מקום לשינוימה דעתך?