מיניות וזוגיות: השפעה על האמון

שלום
וערב טוב!אני אחרי מערכת יחסים של שנה וקצת עם הבחור שכנראה היה אהבת חיי, באמת אהבה גדולה וכימיה מטורפת אבל זה נגמר במאי, אחר שניסינו אינספור פעמים לעבוד על דברים, וזה פשוט לא עובד.מה שאי אפשר לקחת ממנו, מהאקס שלי, זה את העובדה שהוא היה כנראה בן הזוג הכי טוב שהיה לי במיטה. התקשורת המינית שלנו היתה מ-צ-ו-י-נ-ת, היה מאוד מאוד איכפתי, ולא היה קורה מצב, למשל, שהוא גומר לפניי. תמיד היה חשוב לו שאני אגמור לפניו ואיהנה אפילו יותר ממנועכשיו, כמה חודשים אחרי הפרידה, אני יוצאת עם בחור חדש ויש לי איתו המון כימיה. כייף לי לדבר איתו, אני נמשכת אליו ויש בו הרבה מן התכונות שאני מחפשת בבחור לעתיד, אם לא כולן. הבעייה העיקרית שלי איתו, במיוחד לאור הסקס מצויין שהיה לי עם האקס שלי, שהסקס איתו דיי צולע.... אני אפילו אגיד גרוע, וזה משהו שגורם לי להרהר לגבי המשך הקשר....כשאני אומרת גרוע אני מתכוונת שאחרי 6-7 פעמים ששכבנו- לא הצלחתי לגמור אפילו לא פעם אחת! אולי הוא לא מנסה מספיק או אולי אני לא מצליחה להשתחרר לידו (הוא קצת מופנם יש לציין, לא נפתח במהירות וזה גורם גם לי להיסגר קצת אפילו שאני בדר"כ מתחברת מהר ונפתחת). בנוסף הוא לא אוהב מין אוראלי, אפילו לא ניסה לא לי ולא לאף אחת, אני לעומת זאת מאוד אוהבת לקבל מין אוראלי ואין לי בעיה לתת.....בקיצור אני לא ממש יודעת מה לעשות!מצד אחד אני רוצה שזה יצליח והייתי רוצה להמשיך את הקשר איתו ולראות בו בן זוג לעתיד, מצד שני- התקשורת המינית בינינו פשוט לא טובה, וזה מפריע לי, מתסכל אותי, ואני חוזרת הביתה ממנו בתחושת החמצה. בעיקר בגלל שהוא כן גומר ונהנה, ואני.... נשארת עם החשק....... =\ניסיתי לדבר איתו על זה, ללא הצלחה יתרה.אולי זה עיניין של זמן עד שהסקס משתפר ולומדים להכיר את הגוף אחד של השני ואת הרצונות המיניים? ואולי אני אמורה לחכות ולתת לדברים להסתדר מעצמם? ואם כן- כמה זמן זה סביר? או שאולי אני לא אמורה לסבול בשקט ואפילו לא דקה בודדה?אם כל השאר מספק ומהנה- האם מין פחות טוב הוא סיבה הגיונית להפסקת קשר?לא יודעת מה לעשות, מבולבלת ואשמח לעצה טובה.תודה רבה!

מרילין יקרה,
גם מיניות היא חלק חיוני מהזוגיות, ויש לו השפעה, ולפעמים אפילו מאד מאד משמעותית על החוויה הזוגית ועל האמון בין בני הזוג. יתכן גם, אגב, שאולי את זקוקה לזמן נוסף כדי להתרגל. גם זה אפשרי. בכל מקרה, אם זה מה שיש, תצטרכי להבין שזה חלק מהזוגיות שלכם, ולשקלל את זה ממש כפי שאת משקללת, בהחלטות הזוגיות שלך, את סימטריית האף שלו, את סגנון הלבוש שלו, את חוש ההומור שלו, את הבטחון הכלכלי שהוא נותן לך או את מידת האחריות שלו. ואז, אם אתם רציניים בכל פרמטר אחר, ואת מוכנה לחיות איתו כפי שהוא, אולי כדאי גם לנסות ולשפר בהליכה משותפת לטיפול מיני. אבל רק לאחר שאת מקבלת אותו כפי שהוא, ומוכנה לראות כל שיפור כזה כבונוס, מבלי להתאכזב באופן ניכר, שישפיע עליו, על הדינמיקה ביניכם ועל מצב הרוח שלך, אם זה לא ישתפר.