מיניות בזוגיות: מה עושים?

מה עושים אם הבעל לא מעוניין לקיים איתי יחסי מין? זאת אומרת, הוא לא מנסה ליזום. נראה לי שאם אזום, אז הוא יסכים רק כי "לא נעים לו". לכן אני לא מוכנה ליזום בעצמי.בעבר הרחוק המצב היה טוב הרבה יותר ואז כל הזמן יזמתי. וגם הוא יזם, כמובן. אבל בשנתיים-שלוש האחרונות המצב השתנה. אומנם אף פעם המצב לא היה מזהיר, אבל היה סביר. מאז ההריון האחרון, בו קיימנו יחסים פעמיים או שלוש, המצב מזעזע: 7 חודשים מאז הלידה לא קיימנו יחסים ומאז זה קורה פעם בחודשיים.דיברתי איתו הרבה פעמים, אבל כל הזמן קיבלתי אותה התשובה: אני עייף, אבל אני אוהב אותך, נמשך אליך וכד'.הוא באמת עובד הרבה שעות, קם מוקדם. אבל בכל זאת הוא אמור לרצות סקס, לא?אולי הייתי צריכה לדעת שזה יקרה: הוא היה בטול עד גיל 25. זה נדיר, לא?אז מה עושים? בכל מריבה קטנטונת אני מייד נזכרת בהעדר סקס (רק בראש, לא אומרת לו כלום).קצת רקע: אנחנו נשואים 8 שנים, שני ילדים, הקטן בן שנה וחצי.

אינה יקרה,
יש גברים מיניים יותר ויש גברים מיניים פחות. בערך כמו שנכון הדבר לגבי נשים, גם אם הממוצע הגברי הוא מיני יותר מהממוצע הנשי. כנראה שאת מינית יותר, שאומר שמצבי לחץ משפיעים על המיניות שלך פחות מאשר הם משפיעים עליו. מה עוד שכאשר את מודעת למיניות הפחותה יותר שלו, הנושא נמצא אצלך ברמת חשיבות גבוהה יותר, וגם זה כשלעצמו מגביר את המודעות ולכן את המיניות שלך, אולי גם עד כדי כך שאת גם קצת "מודדת" אותו בהתנסויות שלך. הנושא הופך להיות עוד יותר חשוב, כי כשאת כועסת עליו (בעקבות מריבות), את נוטה לחשוב יותר בקלות על הדברים האחרים שבהם את מאוכזבת ממנו, ואז המיניות שלו עולה מיד כגורם חשוב.כתבת שבעבר הרחוק המצב היה אחר, בעיקר כי את יזמת. אני חושב שאת יכולה להיות איתו במיניות מספקת, ובתנאי שתצליחי להשתחרר מהמוסכמות של הצורך שהגבר יהיה המיני יותר והיוזם. אני יודע ומודע לכך שיוזמה ורצון חזקים של הצד השני הם מעורר מיני כשלעצמו, ושהיית רוצה לחוש בעוצמות האלה מדי פעם. אבל אם יש לזוגיות שלכם גם ערך מוסף מעבר לכך, אז אפשר להסתדר עם זה. כי… את מבינה? לפעמים אפילו יש לזה יתרון – כי לו המצב היה שהוא היה הרבה יותר מיני ממך, זה אולי היה טוב לתחילת הקשר, אבל יכול להיות שאחר-כך זה היה מעייף אותך, והיית הופכת להיות עוד פחות מינית.לפחות עכשיו את יכולה להגיע למיניות במינון שמתאים לך – ובתנאי שקצת תעבדי על זה. כלומר, לראות את הצד החיובי שביחסים ביניכם, ולהכין את הרקע לפני האינטימיות שביניכם כך שלא יהיו לו תרוצים כשאת רוצה, וללמוד איך לעשות זאת כך שלא ירגיש כפוי, אלא רצוי. וחשבי גם על זה: אולי כדאי לעבוד על העניינים האחרים שביניכם, כי כשהיחסים ביניכם טובים, שיתוף הפעולה שלו יהיה טוב יותר.ובמידה שאת לא מצליחה לראות זאת כך, אולי כדאי לשקול טיפול מיני.

כנראה שלא הייתי ברורה: אני שמחה ליזום, אבל אם אזום עכשיו זה יהיה "סקס רחמים". בעלי לא יסרב לי, כי הוא יודע שזה חשוב לי. אבל לא אזום כשאני יודעת בוודאות שזה לא מתאים לו.ואני מאד לא מינית, הוא הגבר היחיד שהייתי איתו. סירבתי לישון איתו באותו החדר במשך שנה, קיימנו יחסים אחרי שנקבע תאריך לחתונה וכו'. אז אין לי "זכות" לשפוט אותו. ואני ממש לא זוקה לסקס כל יום - פעם או פעמיים בשבוע יספיקו לי.והמצב היה טוב רק ממש בהתחלה, עד החתונה. מאז זה נהיה יותר ויותר גרוע.חוץ מזה היחסים שלנו מעולים, פתוחים, שיתופיים (חוץ מהנושא הזה). ואני לא יודעת מה עוד אני יכולה לעשות כדי לגרום לו לרצות אותי.

אינה יקרה,
אולי אני לא הייתי ברור. מה שניסיתי לומר לך הוא שהפתרון נעוץ בדרך ההסתכלות שלך על הבעיה. והנה, בתשובתך רק חיזקת את דעתי. אחרי הכל, אם תראי ביוזמה שלך "סקס רחמים" מצידו, זה מה שזה יהיה, ואם תראי בזה הרפתקה וכייף, ולאו דווקא מדידה של הרצון הטוב שלו, זו תהיה הרפתקה וכייף. מדדי אותו לפי מה שהוא יכול – שיתוף הפעולה שלו כאשר את רוצה, ולא על מה שהוא איננו – יוזמה שלו, כי שם הוא ייכשל כל הזמן. הגישה שלך והיחס שלך לעניין הם שקובעים את מידת ההנאה שלך מזה, וגם את דרגת היחסים שביניכם. אנא קראי שוב את כל מכתבי הקודם, כי אני חושב שהתשובה עדיין נעוצה שם, ואם את מתקשה לפתור זאת אחרת, אז התשובה נתונה בשורה התחתונה של אותו מכתב.ואגב, גם אם את שמרנית בטבעך... אם את אומרת שמתאימה לך אינטימיות מינית פעם-פעמיים בשבוע, זה בהחלט אומר שאת מינית. את לא צריכה לפחד מההגדרה הזו. ראי זאת כברכה. את אולי לא מינית בדרגה של "סקס כל יום", אבל גברים נשואים רבים מתגעגעים לאשה שרוצה סקס פעם-פעמיים בשבוע. ואם תשימי לב, לא כתבתי לך שאת מינית, אלא שאת יותר מינית מבן זוגך. מן הסתם זה נכון. אתן לך עוד נקודה למחשבה: אני מתרשם שאולי את מגדירה את עצמך כ"שמרנית", והצורך המיני שלך אולי קצת מאיים על ההגדרה הזו שלך את עצמך. אולי לכן את גם מתקשה להיות המינית שביניכם, כי זה פוגע בתדמית שלך בעיני עצמך. וכפי שכתבתי לך, הפתרון הוא בראייה שלך את הדברים. אני יודע ששינוי תפישה כזה הוא תהליך, והוא לא קל. אבל אם תקבלי את עצמך על המיניות שלך, אולי יהיה לך גם קל יותר לקבל אותו על המיניות שלו.

אז אתה אומר ליזום בלי לחשוב יותר מדי? אבל איך אזום אם דקה קודם הוא אמר שהוא תשוש? ויש עוד משהו:הסקס עצמו לא משהו. אף פעם זה לא היה מדהים, אבל הוא היה מפנק יותר וכד'. היום נראה לי שהוא שכח איך עושים את זה. הוא באמת מנסה, אבל די נכשל. אז גם כשאנחנו שוכבים, זה לא משהו. ואז מצד אחד אני מתעצבנת שאין סקס, מצד שני אני אומרת - מי צריך סקס כזה. ואם אני יוזמת, איך אוכל "לדרוש" ממנו להשקיע?

אינה יקרה,
כפי שכתבתי, הכל נמצא בתשובתי הראשונה – כולל השורה האחרונה שבה, במידה וכל היתר לא מתאים לך או לא עובד טוב מספיק.אני לא יכול לעזור לו, אני יכול רק לעזור לך לעזור לעצמך, וזה מה שניסיתי לעשות.