מילים הורסות: איך להימנע?

שלום
ד"ר חסון היקר,אני רוצה לספר שהוא החליט בסופו של דבר לא להמשיך איתי בקשר כי אמר שהשלכות פסיכולוגיות של דבריי כשנפרדנו אז (דברים פוגעניים) הותירו בו משקעים. אמרתי לו שאם באמת היה רוצה היה מציע טיפול זוגי. לא ענה לי על זה. אז איחלתי לו כל טוב. רציתי לשאול האם זה נכון שאם באמת היה רוצה להמשיך היה מנסה יותר, יוזם טיפו זוגי וכו" או שבאמת מילים מסויימות הורסות קשר לנצח? למשל כשבן זוג בוגד בשני, יש זוגות שמצליחים להתגבר ולהמשיך הלאה, הבגידה זה הרי יותר גרוע לא? (הוא טוען שזה פחות גרוע) אני מרגישה מרוקנת כמו בלון, בייחוד שהשקעתי כ"כ הרבה אנרגיה ואמרתי דברים שלא היה קל לומר. איך להמשיך אחרי זה שהצעתי לו את ליבי על מגש והוא דחה אותו?תודה מראש ושבוע טוב.ושוב מבקשת למחוק שרשור התכתבות קודמת (הצילו מה16) כי אני באימה שהוא או מישהו יקרא בטעות והוא יידע את כל זה.

מישהי יקרה,
מילים מסויימות יכולות להרוס קשר לנצח, כמו גם מעשים מסויימים. והרבה תלוי איזה מילים, איך הן נאמרות, ומי הוא זה ששומע אותן. בסופו של דבר, הוא אומר לך שבעקבות מה שנאמר והאופן שבו זה נאמר הוא לא מאמין שתהיי מה שהוא היה רוצה שתהיי. אחרי הכל, הוא למד משהו עליך, שהיה נכון באותו רגע. האם זה יהיה נכון שוב בעתיד? הכל תלוי בך.נכון גם שככל שרוצים יותר, כך מוכנים לספוג יותר עלבונות כדי שזה יצליח בכל זאת. אולי הוא מנוסה מספיק כדי לומר לעצמו שהוא יודע מה שהוא רוצה, ושזה לא זה - אולי בעיקר בעקבות מה שהיה ביניכם, או שהוא פגיע מדי, ולכן חושש להיפגע שוב.כרגע, אני חושב שעברת עם עצמך תהליך מאד חשוב, והוא היכולת לוותר על האגו, למען משהו שאת רוצה. זה תהליך חיובי ומשמעותי לך, במסגרת הבנת היכולות שלך. לא תמיד מצליחים במה שרוצים, אבל למדת מזה לא רק את זה, אלא גם שאת מסוגלת להתגבר על בעיות של אגו כדי לנסות. במוקדם או במאוחר זה יועיל לך מאד, גם אם לא בקשר הזה. ככל שתוכלי להתגבר ביעילות רבה יותר על בעיות אגו, ולדעת לווסת אותו נכון יותר, כך יש סיכוי טוב יותר שתצליחי לקיים את הזוגיות הבאה, או את זו שאחריה, טוב יותר.ההודעות שלך הועברו הנה, ומשורשרות לאחר מכתב זה שלי, במקום להימחק. הסתפקתי בהסרה של מספר פרטים מזהים. מעבר לכך, אין כל סיבה למחוק את הודעותייך, ממש כשם שכך הוא ביחס להודעות אחרות כאן. הכלל הוא שהודעות בפורום נשארות בפורום, ושהפונים צריכים להישמר מפני כתיבת פרטים מזהים. אין לך כל סיבה להיות ב"אימה", כי גם זה קשור ליכולת להתמודד עם שאלות של אגו ופגיעות. אני מציע לך גם לחשוב על הרטוריקה המוקצנת שלך ("אימה" כשאולי נכון לומר "חשש"). האם היא באה כדי להיות בטוחה שתצליחי לשכנע לעשות כרצונך? כי אולי לא הייתי משתכנע מ"חשש" בלבד? אני חושב שאולי אחד הדברים שלמדת מהקשר שלך עם אותו אדם הוא שרטוריקה (מילים) מוגזמת יכולה אפילו להזיק, במקום להפעיל כרצונך. מילים הם נשק, שצריך לדעת להשתמש בו במידה הראויה. וההתכתבות בינינו נשארת לא בגלל הרטוריקה, ולא כדי "ללמד אותך לקח" אלא כי אני עושה את מה שנכון והוגן כלפייך, כלפי וכלפי אחרים.

ד"ר חסון היקר
שלום,כתבתי בעבר- ביקשתי מהאקס שלי לעזור לי במשהו ובדרך הבנתי שאני רוצה אותו בחזרה אך לא אמרתי לו זאת במפורש. הוא מצידו היה ענייני אבל היו רגעים שהתנהג בחום. הקשר נקטע לפני כמה חודשים כי הוא רצה שנלך ללמוד בדיוק בזמן שלא מתאים לי, ומאז לא התקשר.הקשבתי לעצתך ואילצתי את עצמי לשכוח מזה. הצלחתי, אבל בגלל הורי התקשרתי אליו. הודתי לו אך גם אמרתי לו שלמרות שהאשמתי את עצמי בלעדית בסיום הקשר (נפרדנו בצורה מכוערת, פתאומית- על שטות, טען שאני ביקורתית,ואני אמרתי כמה דברים מגעילים) אך האשמה היא 50/50, כי אם היה מעוניין בי מספיק לא היה נפרד בקלות כזו. אמרתי שלמרות שאני מודה בטעויותיי לדעתי האחריות לפרידה חלה גם עליו.הוא ענה שלפעמים דברים פשוט קורים.אמרתי שוב תודה ועמדתי לנתק כששמעתי אותו ממשיך לדבר "...לדעתי התקשרת רק כדי להתחצף". הסברתי לו שהסתובבתי חצי שנה עם רגשות אשם וכבדות ושרק כעת הבנתי שלא רק אני אשמה. המשכנו לדבר כעשר דקות, ובשלב כלשהו פרצתי בבכי והתנצלתי על דבר מה מהעבר שחרה לי מאוד. הוא אמר תודה. ואז שאל על שלומי,ואמר שאנו צריכים להיפגש לכוס קפה. אמרתי בסדר. הוא חזר מספר פעמים על המשפט "אנחנו נדבר מאוחר יותר" אך לא התקשר.תמיד כשאמר כך התקשר באותו יום וגם תמיד קיים את מה שהבטיח. כשבועיים אחרי שיחתנו מצאתי את עצמי מחייגת אליו. אמרתי לו שהיה אכזרי וחסר אחריות להבטיח להתקשר ולא לקיים.הוא צחק במבוכה ואמר אם שקלתי אפשרות שלא הבנתי אותו והתכוון שיתקשר בעתיד.אמרתי שאפשרי אך לא נראה לי. סיימתי שיחתנו הקצרה בכך שביקשתי שיאחל לי טוב. הוא אמר בהצלחה ומאז לא התקשר.לפני כמה ימים הייתי באזור עבודתו ובספונטניות החלטתי להיכנס אליו. הוא נראה שמח, מרוצה, חייך הרבה.דיברנו כשעה. סתם על מה קורה באופן כללי ועל דברים לא אישיים.אמר שניסה לעזור לי אך הפסקתי את העניין. אמרתי לו שמשום שלא התקשר לא רציתי לכפות עצמי, אך הוא אמר שנשמעתי לו מרוגזת אז כשסירבתי לצאת (הייתי לחוצה וחלשה אז, לא מרוגזת) אז הפסיק להתקשר. עוד אמרתי שציפתי שיתקשר בנוגע ללשתות משהו והוא התנצל אמר שזה היה באחורי ראשו להתקשר.אמרתי בצחוק שעדיין חייב לי כוס קפה. אמר בטח כמובן. עניתי שממש לא חייב אם לא רוצה. הוא אמר שרוצה וקבע איתי למחרת. ואפילו ליווה אותי עד לתחנת אוטובוס מרחק ניכר (לא היה לו אוטו באותו יום אחרת היה מסיע אותי).למחרת הגיע לקחת אותי, שאל מה ואיפה ארצה לאכול, אמר להזמין מה שמתחשק לי. ישבנו כשעתיים ודיברנו, לא על מה שקרה ועל העבר אלא סתם שיחה נחמדה וקלילה. לבסוף שאלתי אם יוכל להסיעני לחנות קרובה לקנות משהו. הסכים ברצון. הצעתי שיישאר באוטו אך יצא איתי ובחנות התעקש לשלם עליי. הודתי לו כמה פעמים. כשהחזיר אותי הביתה אמר שנחמד היה להתעדכן וש"אנחנו נדבר". לחץ את ידי (בעבר תמיד רכן לנשקני בלחי) ממושכות אז אני נישקתי אותי בלחי מיוזמתי והוא אותי בחזרה בלחי. חייך לפרידה ומסר ד"ש חם להוריי. כל הפגישה היה נינוח עליז חייך הרבה.זה היה ברביעי ומאז לא התקשר. הוא מאוד עקשן ונכון שאני יכולה להתקשר גם אך מה אשיג בזה? תמיד כשרצה התקשר. אני בהלם שכבר פעמיים מבטיח להתקשר ולא מקיים. הוא נמצא באתר הכרויות, בדקתי,כך שלא בקשר.זה משפיל אותי כי כאילו עיקמתי לו את היד ואילצתי אותו לצאת איתי והוא מילא את חובתו כלפיי ובכך התנער מהעניין. ואם זה כך, למה טרח לשלם עליי בחנות? והוא הרי הבטיח להתקשר.ד"ר חסון, מה דעתך על כל העניין? מה אתה מציע לי לעשות? סליחה על ההודעה הארוכה. ממש זקוקה לעזרה.שבוע נפלא.

מישהי יקרה,
אנא תני לי קישור להתכתבות הקודמת בינינו. כי נדמה לי שכבר עניתי לך את מה שנכון לענות לך גם עכשיו.

אין קישור כי ביקשתי למחוק את ההודעות ההן (ותימצתתי בתחילת ההודעה מה היה שם) אשמח לתשובה, אפילו קצרה, מה לעשות הלאה. האם נכון להתקשר, או להבין שהוא לא מעוניין, או איך לפעול? כי אני לא מבינה עד כמה מזוייף צריך להיות אדם כדי לחייך לי בפרצפוף ולצחוק בנעימים ולהבטיח להתקשר ובסוף לא. האל עדי, ברוב המוחלט של המקרים שאני מבטיחה להתקשר, גם אם אני משנה דעתי אני מתקשרת: רק כדי להגיד שזה לא זה. אז למה הוא נוהג כמו נער חסר אחריות, כמו אידיוט?אני מבינה מתשובתך כרגע שממש ברור מה לעשות לא? לוותר או לחכות שהוא יתעשת. רק שלי זה לא כ"כ ברור. מצטערת.בבקשה, אני ממתינה לתשובה כלאוויר לנשימה.

מישהי יקרה,
האם את זוכרת גם משהו מהתגובות שלי? כי אולי זו היתה טעות למחוק את ההתכתבות. זה לא משהו שאני נוהג לעשות, וזו אחת הסיבות לכך.

ד"ר חסון היקר,
אני רואה, לצערי, שאינך שש לענות לי הפעם. זוהי זכותך המלאה ואני לא מערערת על כך. אנא מחק את הודעתי וקבל את הבטחתי לא לבקש עזרה שוב בפורום זה.באשר לדבריך, מספר רב למדי של אנשים יודע על הסיפור, הוא די ידוע בחוגים מסויימים. לא התחשק לי שמישהו ימסור לו בטעות, גם אם הסיכוי קלוש, שקרא בפורום ש... כי מי שמכיר אותנו לא ייתקל בבעיה לזהות. והרי ישנה זכות לסודיות בעניינים אלה.אני חשה (ייתכן אמנם שזהו רושם שגוי) שאתה מבקר אותי באופן סמוי. צר לי על האורך של הודעתי (למרות שאני רואה שעוד קיצרתי בהשוואה ל"הצילו" מהיום). ולא, לא שכחתי, ואף שמרתי את ההודעות+מענה מהעבר. פשוט נזקקתי לעזרה מקצועית ולהסבר מנקודת מבט פסיכולוגית וראויה, שוב, גם אם קיבלתי מענה בעבר. אני מאמינה שמרבית האנשים הפונים לעזרה מקצועית של פסיכולוג חוזרים על עצמם ועל שאלותיהם שוב ושוב, וזה לא נחשב לקוי אלא נקרא תהליך.בתודה רבה.

מישהי יקרה,
לא כתבתי דבר וחצי דבר שיפוטיים בתגובותי. אבל את צודקת - טיפול הוא תהליכי, הפורום הוא לא כזה. מכיוון שאת חוזרת בשאלות על אותו עניין, ואת מחפשת תהליכים, אני מנסה, כמיטב יכולתי במסגרת הצרה הזו. כדי לעזור לך, לשם כך אני צריך גם לדעת מהם התהליכים והשינויים שהיו מאז התכתבת איתי בעבר (ואת כותבת על זה קצת, ולי קשה לדעת מה השתנה ובמשך כמה זמן). את מבקשת טיפול מבלי ללכת אליו, ואני מנסה לעשות כרגע את מה שהכי קרוב לזה. הייאוש שלך, גם ממני, לא עוזר לך, אבל הוא חלק מהתהליך שאת עוברת, ואני מודע לו. כדי לעזור לך אני צריך לקבל ממך קצת קרדיט, לפחות כדי שתהיי מוכנה לקבל את העובדה שאם אני שואל שאלות בחזרה, יש לי סיבות טובות שהן למענך. כדי שאוכל לעזור לך באופן יעיל, חשוב לי גם לקבל ממך משוב על התהליכים שעוברים עליך, ובעיקר כאשר יש לך את התשובות שנתתי לך. חשוב לי לדעת מה הפנמת, מה לא הסכמת איתו או מה היה קשה לך ליישם, כדי לדעת איך להמשיך. לכן שאלתי עדיין בתוקף - מה היו תשובותי לשאלותייך בעניין זה?

ד"ר חסון היקר,
מצטערת שנוצרה בי תחושה שאתה לא שש לענות לי. באמת מייאוש. ותודה. בעבר ענית לי שלמרות שאני רוצה אותו, איני גלויה איתו ומסתירה זאת במסווה של צורך בעזרה לימודית ולכן לגיטימי שהוא ענייני. ושעליי להראות לו שכבוד ופגיעות הם דברים שלמדתי להתמודד עימם שיהיה לו ביטחון שלא ניגרר לריבים ארסיים. ושאחשוב מה אני רוצה בעצם ומה מוכנה לעשות לשם כך.אני שמחה לספר שפשוט ארזתי אומץ והתקשרתי אליו לפני כמה ימים ודיברתי איתו באופן הכי כנה וישיר, ואמרתי לו שאני יודעת שפגעתי בו ושאני מצטערת ורוצה צ'אנס נוסף. שהוא יקר לי ושפשוט הייתי עסוקה במשחקי כוח וויכוחים בעבר, והייתי ביקורתית והתנהגתי בטיפשות. שאני רוצה לעשות אותו מאושר ולהיות איתו. ושבעתיד אני יודעת שברגע של ריב וסכנת התפרצות פשוט לצאת מהחדר ולהירגע ולא להשתולל ולומר שטויות. נכנסתי לפרטי פרטים, על כל דבר קטן שאי פעם אמרתי או עשיתי שפגע בו, הסברתי והתנצלתי. לקחתי אחריות והודתי בטעויות. אמרתי גם שאם ירצה נלך לטיפול זוגי. דיברנו כשעתיים, בעיקר אני דיברתי.הוא אמר שיחשוב ויתקשר למחרת ואכן התקשר והזמין אותי לצאת. יצאנו באותו הערב. אכלנו, לא הזכיר את השיחה שלנו ולו במילה (קצת מוזר/צורם לי אמנם). בסוף הערב שאלתי מה הוא רוצה, שחשוב לי לדעת, ורק אם באמת מוכן לבטוח בי ולנסות שוב ללא סייגים אז כדאי שנלך על זה. הוא אמר שהרי הגיע לפגוש אותי, וזה כבר צעד ראשון. ושכדאי שנקח את זה צעד צעד. הסכמתי.ברור לי שזה תהליך. הוא עדיין קצת זהיר איתי וקצת מרוחק אך מצד שני לעיתים מחייך בכזו כנות... והשאלה עד כמה באמת אפשר לאחות כוס שנשברה. אני אזדקק לחום ולהתלהבות ממנו כלפיי כדי שזה יעבוד. זה לא הולך להיות הכי קל. אבל זה הולך להיות אמיתי.ד"ר חסון, אני מרגישה שעשיתי מעשה שאני יכולה להתגאות בו. ושאני באמת מנסה ולא סתם משחקת משחקים. ולוקחת אחריות - במעשים ולא במילים בלבד. והכי משמח אותי שפתאום נדמה לי שבכל אחד מאיתנו יש את המפתח והפיתרון לשאלות ולבעיות שלו אם רק יעז להתבונן פנימה מבלי להירתע ולחשוש מאיך זה ייראה בעיני אחרים.שוב אני מתנצלת על האורך, אבל זה יותר דו"ח התקדמות מאשר שאלה נוספת. ואני תמיד חושבת בהכרת תודה על תשובותיך, שלא ישתמע אחרת. כפי שאמרתי בעבר אם אשקול טיפול, זוגי למשל- אפנה אליך. פסיכולוג שמחבר כותרות שנונות להודעותיו ועונה בפורום התנדבותי על בסיס כמעט יומי בהחלט יכול להעניק למטופליו את הטוב שבטיפולים.

מישהי יקרה,
לא סתם לקחתי את הזמן בתגובתי אליך. בנוסף לעובדה שאכן הייתי צריך לדעת מה קרה ומה כתבתי לך כדי לתת לך את המענה הנכון, גם חשבתי שנכון יותר שיחלפו כמה ימים בין הפנייה הראשונה שלך אלי, לאחרונה. היית חסרת סבלנות בפנייה הראשונה, רצית לדעת מה יקרה בעוד כמה ימים, וזה לא משהו שאני יכול לדעת. לפעמים צריך לדעת להמתין, וצריך ללמוד לעכל, ורציתי קצת לאלץ אותך לקחת את הזמן לפני שתעשי מעשה נמהר.ואם כתבת בפנייתך המקורית, תחת הכותרת ההיסטרית משהו "הצילו":"זה היה ברביעי ומאז לא התקשר. הוא מאוד עקשן ונכון שאני יכולה להתקשר גם אך מה אשיג בזה? תמיד כשרצה התקשר. אני בהלם שכבר פעמיים מבטיח להתקשר ולא מקיים. הוא נמצא באתר הכרויות, בדקתי, כך שלא בקשר.זה משפיל אותי כי כאילו עיקמתי לו את היד ואילצתי אותו לצאת איתי והוא מילא את חובתו כלפיי ובכך התנער מהעניין. ד"ר חסון, מה דעתך על כל העניין? מה אתה מציע לי לעשות? סליחה על ההודעה הארוכה. ממש זקוקה לעזרה."הרי כמה ימים אחר כך את כותבת, מפוייסת מאד ורגועה הרבה יותר:"ד"ר חסון, אני מרגישה שעשיתי מעשה שאני יכולה להתגאות בו. ושאני באמת מנסה ולא סתם משחקת משחקים. ולוקחת אחריות - במעשים ולא במילים בלבד. והכי משמח אותי שפתאום נדמה לי שבכל אחד מאיתנו יש את המפתח והפיתרון לשאלות ולבעיות שלו אם רק יעז להתבונן פנימה מבלי להירתע ולחשוש מאיך זה ייראה בעיני אחרים.שוב אני מתנצלת על האורך, אבל זה יותר דו"ח התקדמות מאשר שאלה נוספת."וכל זה מבלי שכתבתי לך דבר. זו עבודה שעשית עם עצמך, ושחשבתי שאכן תתמודדי איתה, ולו רק כי חלף זמן והיה לך מקום להתעמק בזה בינך לבינך, וגם כי קרו דברים ביניכם. חייבים לקחת לפעמים את הזמן, ולהתאזר בסבלנות. אנא, קחי את זה זה כמסר העיקרי שלי אליך, כי זו היתה אחת הסיבות העקריות שלי בהשהיית התגובה שלי למכתבך.ובאשר לבקשתך: אשאיר את ההתכתבות הזו לעוד מספר ימים, ובינתיים אמצא דרך למחוק את הפנייה הראשונה שלך בלבד, ולהשאיר את היתר שאין בהם סימנים מזהים. ולהבא, אבקשך שלא לכתוב במכתבים עובדות שיכולות לזהות אותך, כדי שלא תצטרכי לבקש ממני למחוק התכתבויות. מחיקת פניות אינה נהוגה אלא במקרים קיצוניים, והמקרה שלך אינו כזה.

ד"ר חסון היקר,
אני מודה לך שוב על תשובותיך. דווקא בזכות זה שלא ענית לי, למרבה הפרדוקס, מצאתי את עצמי פועלת בעניין.מבטיחה לא להקשות יותר בבקשות למחיקה, אך אנא, מחק את כל שרשור ההודעות הזה משום שאני לא הייתי רוצה שלאחר כל המאמץ הנפשי שהשקעתי הוא או מישהו שמכיר אותנו יקרא זאת וכל דבריי יגיעו לאוזניו.תודה רבה רבה.

מישהי יקרה,
קראתי אגב שוב, את כל ההתכתבות, ואני חושב שיצאת מהתהליך הזה עם מטענים ותובנות מאד חשובים להמשך חייך. אז נכון שזה לא צלח הפעם, והבחור החליט שלא להמשיך איתך. אבל היום יש לך כלים טובים יותר לזוגיות הבאה, וגם להתמודדות עם עצמך ועם אכזבות. אולי זה חשוב אפילו הרבה יותר מאשר הקשר עם האדם הזה, שלא בטוח בכלל שמתאים לך בטווח הארוך. ואני חושב שגם את זה, באיזה שהוא מקום, את יודעת.

ד"ר חסון היקר
חג שמח,תודה רבה על כל הסבלנות והתשובות המושקעות. באמת למדתי המון. וגם אם קשה להאמין, מרגישה בעיקר הקלה, כי אני את שלי עשיתי. אקח לתשומת ליבי את העניין על השימוש במילים והעוצמה הטמונה בכך.ובאשר לבקשת מחיקה, נלחצתי שהוא או חבריו יקראו ויקשרו, ועדיין חושבת שזה יהיה לא נעים, אך בסופו של דבר לא צריך להיות אכפת לי, כי אם זה יקרה, זה יקרה בשנייה אחת אז לא שווה לדאוג לזה באובססיביות כל הזמן. והסיכוי לכך הוא מזערי גם ככה.ושוב תודה רבה ענקית על כל התמיכה וכל טוב.

מישהי יקרה,
והנה, עשית עוד התקדמות...ולא שזה יהיה כל הזמן קל. אבל כל צעד כזה הוא חשוב.