מטרות זוגיות: קצר ורחוק

ד"ר אורן שלום ,אני פרודה שנתיים, עצמאית, חזקה ...מצחיק שמרגישה ששיפרתי את חיי מ: לחיות עם גבר שמעליב אותי ברצף, לא מכבד ,משאיר אותי עם דמעות בעיניים ואפילו מזלזל למצב שבו :מעליב פעם ב...אהבתי הרבה את בעלי ובעקבות מעשיו ,מישהי אחרת היה לוקח לה חודשים לברוח ...יש לנו ילד משותף.ולי לקח שנים כולל שנתיים פרידה להגיע למקום שאני שונאת אותו ואפילו מוכנה ורוצה את הגירושים...למה לא הצלחתי לחתוך מהר ביחס חולני כזה, למה כל הזמן תליתי תקווה שיבין ישתנה ועוד...אשמח לתשובת הסבר מנסיונך, אולי אבין קצת יותר את האישיות שלי אולי זה יעזור לי בהמשך דרכי, האם מה שאחלתי לעצמי : "עד שהמוות יפריד" , או "אני לא רוצה אבא אחר לבני" לא נתן לי לקבל את המצב השונה למרות שגם היה אלימות בכל הסיפור החולני הזה??

יפה יקרה,
שאלה מעניינת, המדגישה את האנושי שבנו... כי רצית זוגיות, ורצית נישואים נורמליים, ובאיזה שהוא מקום הערכת אולי שהסיכוי שהוא ישתנה, גדול יותר מאשר הסיכוי, בטווח הקצר, להגיע לזוגיות אחרת. טבעי לנו, לפעמים, להגדיר מטרות לטווח הקצר, במקום לטווח הארוך, ובהגדרה זו, אולי הערכת נכון גם אם היה מדובר בשני המקרים בסיכוי נמוך. טבעי לנו ללכת אחר התקווה (וכן, את יכולה לכלול בה את האשליות והרצונות הרומנטיים שאנחנו גדלים עליהם, כמו "לכל החיים" וכמו "אני רוצה שהבן שלי יגדל עם אביו"), ולראות את העולם שלנו לאורה (או להפך, לאור החשדנות שלנו, אם היא דומיננטית).עכשיו, בדיעבד, טווח הראיה שלך התרחב, ויותר קל לך לראות את התמונה הכוללת, כלומר, את המטרות הרחוקות שהיית צריכה לראות אז. זה הכל. את עצמאית, חזקה, והתגובה שלך בעבר היתה טבעית ונורמלית לגמרי. אל תתני לזה לנפץ את ההערכה העצמית שלך.