אהבה ובלבול: מה לעשות?

שלום רב
אני בת 28 ובן זוגי בן 26 הקשר שלנו דיי מוזר התחלנו אותו לפני 4 שנים יצאנו חצי שנה וניפרדנו בגלל המישפחה שלו שפחדו שאני אתפוס אותו או אכנס להריון!!! (כי אני גרושה ללא ילדים) ניפרדנו בצורה מאוד מגעילה בתקופה שהיינו יחד המישפחה שלו די היתעללה בי נפשית ואפילו היו דברים שלא סיפרתי לו!!אחרי שנתיים של ניתוק מוחלט ללא טלפונים וללא מיפגש מכוון או אקראי חזרנו להיות בקשר כי אחי הקטן בטעות פגש אותו באזור שלנו!!!בן זוגי שאל אותו מה איתי וביקש את הטלפון!1הוא יצר קשר ניפגשנו ודיברנו על הכול כולל דברים שהמשפחה שלו עשתה לי והוא לא ידע! חזרנו להיות בקשר ואפילו עברנו לגור יחד אצלו בבית!(פה מתחילה הבעיה) יש לו זוג הורים חולים האם סוכרתית אבל מתפקדת והאב אחרי ארוע מוחי ומתפקד גם רק לקוי בדיבור. אני מנקה את הבית מבשלת עובדת עושה כביסות מחזיקה את הכול וההורים שלו ישנים עד 12 בצהריים או יושבים מול הטלוויזיה הנכדים של האח הגדול מגיעים על בסיס יום יומי ומטנפים את הבית לא מעניין אף אחד וגם לא מנקים אחריהם!יום שישי האחרון אני הייתי צריכה לישון אצל ההורים שלי כי למחרת היה לי סידורים מאוד מוקדם אמא שלו שכל השבוע לא מזיזה שריר בגוף החליטה לבשל וקצת לנקות את הטינופת של הנכדים שלה!באיזה שהוא שלב היא היתעייפה כי היא גם לא אחראית לטיפול של עצמה(מזריקה הכוונה) ונישכבה בספה אבל בנתיים היא דאג להרים טלפון לבן שלה שזה בן זוגי אני עייפה הפסקתי לבשל באמצע אור לא פה אז אניצריכה לעשות הכול תביא את אחותך( שהיא נשואה טרייה אבל לפניי היא הייתה השיפחה של הבית) שתמשיך לנקות וזה מה שהיה הוא הגיע הבייתה וראה את הבלאגן שאמא שלו השאירה הוא מיתקשר אליי מהיום את לא יוצאת ימי שישי לא עושה סידורים בימי שישי לא הולכת למישפחה שלך בימי שישי רק נישארת בבית מנקה ומבשלת יחד או לבד עם אמא שלי!! ואז הוא התחיל לנבל את הפה (כגון:בגלל אמא שלך את לא פה אני אבוא ואתן לה בעיטה בראש ) הבעיה היא שאני אוהבת אותו אבל מאוד כועסת על צורת הדיבור שלו מה לעשות איך להיתמודד אם זה?????????

עושה רושם שהוא חזר לדבר איתך רק כי הוא חיפש מישהי שתהיה "פיליפינית" של הוריו. בושה וחרפה שיש גברים כאלה בכלל.תקחי את עצמך ותעופי מהמערכת יחסים הזו. את לא נועדת ולא נולדת כדי לשרת אף אחד, בטח שלא אדיוט שחושב שהוא שייח סעודי שקנה אותך. וזאת עוד בלי שנזכיר את זה שהוא אלים.את כבר היית נשואה וכמו שמצאת את בעלך לשעבר ואת האדיוט הנוכחי, תוכלי למצוא גם בחור אחר ונורמלי.אל תישארי שם! נקודה!! יש גבול לכל דבר.

אור יקרה,
אל תתני לאהבה שלך לבלבל אותך. בכל זאת, כדאי שתסתכלי על העובדות. ואם את לא בטוחה בעובדות, קראי את מכתבך שוב, שורה שורה, ובקול רם.יש בעיה עם זה, כי כשאת אומרת שאת אוהבת אותו, את גם אומרת שאת רואה לזה עתיד. ולכן, אם יש בעיות, גם אם הן קשות (קראי שוב, ובקול רם את מכתבך), זה אומר שאת איכשהו מצפה שזה יהיה אחרת בעתיד. שהוא ישים לב אליך יותר, שלא יראה בך מטפלת בכוח ובכורח של הוריו (כי בעיניו, כרגע, את עיסקת חבילה – גם בת זוגו וגם מטפלת להוריו), ושלא יהיה אלים (ושלא תטעי – ההתבטאות שלו היא אלימוּת לכל דבר ועניין – כלומר, ראי עצמך מאויימת). אלא שאני לא רוצה לטפח בך ציפיות שוא. הסימנים אינם טובים, ויכולת התיקון מעצמו של נטייה היא נמוכה מאד. אני לא רואה שאת חזקה מספיק כדי להתמודד עם זה ולהתעמת איתו, כי צריך הרבה מאד כוח מחד, והחלטה שלו שהוא מוכן להיות איתך למרות ההתמודדות שלך, מאידך. אני חושב שהוא יהיה החוליה החלשה וישבר, לא כי הוא לא רוצה אותך, אלא כי הוא לא יוכל להתמודד עם המסקנות האומרות שהוא צריך לעבור שינוי. אז אל תתני גם לאהבה שלו, אם ישנה, לבלבל אותך. יש אהבה ויש אהבה.הוריו אינם חובה שלך, אלא משהו טוב שאת עושה למענם ולמענו. הוא לא יכוללדרושממך את זה. כלומר, אני מניח שקשה לו לעזוב את העבודה שלו שצריך (או מה שהוא לא עושה), כדי לטפל בהם באותו יום שישי, אבל זה לא אומר שהוא יכול לכפות זאת עליך. האיום היחיד שיש לו הוא שהוא יעזוב אותך. אני לא בטוח שזה הפסד גדול כל כך.

תודה על התגובה האמיתית!!!ד"ר אורן חסון אני חייבת לציין שבמיכתבי הקודם לא ציינתי שאכן לפעמים הייתה אלימות פיזית בגלל ההורים שלו !!!!!וגם על זה ידעתי לסלוח אני לא יודעת מה יש בנינו שככה מושך אותנו גם לאחר שנים!!הפעם אני אכן קמתי ועזבתי את הבית בכעס נוראי עליו הוא כמובן ניסה לעצור אותי ונישבע שהוא מיצטער ושהוא היה עצבני ולא היתכוון למה שהוא אומר אבל קשה לי לסלוח לו על המילים לא יפות !!! ובנוסף להכול אני נורא מרחמת עליו ההורים שלו לא כול כך דואגים לו הוא גם בחמש וחצי בבוקר הוא נהג וחובש אמבולנס של רפואת חירום אני הייתי קמה בבוקר יחד איתו מכינה לו אוכל למהלך היום וקפה למהלך היום עכשיו לא עושים לו את זה ואפילו לא שואלים אותו אם יש לו כסף לסיגריות או לאוכל!!!!! אני לא יודעת אם אני אוהבת יותר או מרחמת עליו!!! לפעמים אני חושבת שאני צריכה טיפול פסיכולוגי כמו בפרידה הראשונה וכמו עכשיו נורא קשה לי בילעדיו ואני כמעט בטוחה שאין עוד גברים בעולם הזה!!!! ניראה לי שהפכתי להיות משוגעת אני כבר לא יכולה ולא מסוגלת לחשוב בהיגיון !!! מה לעשות איך לצאת מזה?????? אני רואה את כל התמונה מבינה אותה מעקלת אותה אבל לא מתליחהלהוציא אותי ממנה!!! אני צריכה עזרה נכון??

וואי תודה רבה לך על התגובה האמיתית אבל נורא קשה לי להוציא את עצמי למרות שקמתי ולקחתי את הרגליים שלי וחזרתי להורים שלי!!!אני בעצמי לא מבינה את האובססיה של האהבה הזאת שיש לי אליו !!!!!!ליפעמים ניראה שאין גברים נורמלים בעולם הזה ורק הוא נישאר!!!

אור יקרה,
כן. אל תתני גם לתמונה של נהג האמבולנס הרחום והחנון לבלבל אותך. אלא אם את מוכנה לשנים של שיקום בעניין האלימות, וללא ודאות כזו.את צעירה, הקשר כבר הפסיק להיות "מוזר", אלא אלים, ולמה שתעשי את זה לעצמך? מי ירחם עליך?זה אולי ייקח קצת זמן, אבל תלמדי שיש עוד גברים בעולם. ואם קשה לך עכשיו, ואם את מרגישה שאת זוחלת או דוהרת חזרה, עצרי ובקשי עזרה מקצועית. חבל שתגיעי לשם. באמת שלא מגיע לך.