מחשבות על קשר ישן: איך להמשיך הלאה

לפני כחצי שנה סיימתי מערכת יחסים של שנתיים, כמה חודשים לפני התאריך המיוחל שבו תכננו למסד את הקשר שלנו, בעקבות איזה ריב "קטן" מיני רבים החלטתי שאני לא רוצה להמשיך לחיות כך בחוסר וודאות מתי יהיה הריב הבא, ועל איזו שטות הפעם הוא יהיה, פשוט החלטתי שמגיע לי הרבה יותר מזה, מגיע לי משהו שיכבד אותי ויעריך אותי, מה שהוא לא עשה.בכל מקרה הפרידה בשבילו הייתה כבום ביום בהיר מפני שהיא הגיעה ממני "האישה הקטנה שהוא כל הזמן ניהל" ופתאום אני אומרת את המילה האחרונה, ומכתיבה את הטון, הוא היה בשוק ללא ספק, ביקש שלא נבטל את האולם שנחזור להיות יחד, שנעבור לגור איפה שאני רוצה (גרנו יחד שנה), הבטיח שהשתנה... (הוא טיפוס קשה, על זה היו רוב המריבות שלנו) ואני שכבר לא יכולתי יותר פשוט לא רציתי לשמוע למרות שבאמת אהבתי אותו מאוד, קשה היה לי לחשוב שמשהו השתנה בתקופה כל כך קצרה מקצה לקצה, המשפחה שלי וחברים מחקו אותו לגמרי כששמעו אותי מספרת על הקשר שלנו ומה שהקשר הזה עשה לי והוא בכלל... כשהיינו יחד ירדתי במשקל והייתי כל הזמן עצובה, וכך הם חיזקו אותי להמשיך הלאה ולא להסתכל אחורה.ובאמת זה מה שעשיתי, יצאתי ביליתי, הכרתי, נהנתי ולפני שלושה חודשים התחלתי לצאת עם בחור מקסים במלוא מובן המילה, בחור מפרגן, מעניק, מכבד אותי ואת משפחתי, הוא מצחיק אותי ומשתדל כמוני לברוח ממריבות אם יש משהו שלא נראה בקשר אז יושבים ומדברים על זה ופותחים קלפים עד הסוף, ובקיצור הוא נהיה החבר הכי טוב שלי תוך פרק כל כך קצר...אנחנו מבלים המון שעות יחד, וממש כיף לנו, אני ממש מרגישה שהוא משלים אותי ואני משלימה אותו.הבעיה שלי היא כזאת, יש לי מצבים שאני לא יכולה להפסיק לחשוב על חבר שלי לשעבר, הוא תמיד שם, אם זה כשאני שומעת שיר ברדיו, נמצאת במקום שהייתי בו פעם איתו, חושבת על דברים שעשינו יחד וכו', הוא שולח מידי פעם הודעות שגורמות לי להמון מחשבות, מצד אחד אני יודעת בוודאות שלא נוכל לחיות יחד, כי אם לפני החתונה רבנו כל כך הרבה, מה יהיה מחר כשיהיו ילדים ומשכנתא בתמונה? זה יהפוך לסיוט, אבל מצד שני אני עדיין חושבת עליו, למרות שאני כבר לא ילדה ויודעת שהאהבה נגמרת מתי שהוא ונשאר הבן אדם, והכי חשוב שהוא יהיה חבר טוב שנוכל לחיות יחד באושר ובשלווה אחד עם השני.עם החבר הנוכחי אני יודעת שאלו החיים שיהיו לי כנמסד את הקשר בבוא הזמן , שלווים ונעימים כי הוא טיפוס כזה וזה הכי חשוב, אני רואה אותו כאבא שלי ילדי, כאחד שיעזור לי כשאצטרך אותו ותמיד יתן לי יד, יפרגן לי ויתמוך ואני מאוד אוהבת אותו (מה שלא האמנתי שיקרה תוך זמן קצר כל כך...), מה שאף פעם לא חשתי אצל חברי לשעבר.אני מרגישה שאני צריכה להפסיק לחשוב עליו אבל לא מצליחה?האם זה אומר משהו לגבי הקשר הנוכחי שיש לי? כי לפעמים המחשבות גורמות לי להתרחק מעט וחבר שלי חש בזה, אבל לא יודע למה. האם זה נורמלי שאני יחשוב על משהו שבכל זאת היינו שנתיים יחד כל כך הרבה? זה מגיע בתקופות יש ימים שאני חושבת עליו יותר ויש פחות.מה אני צריכה לעשות? ואיך כדאי לי להתמודד עם המצב הזה?

מירב יקרה,
למה שלא תחשבי עליו, אם הקשר שביניכם לא נותק לחלוטין? הוא שולח לך הודעות, לא?היית בקשר בעל עוצמה רגשית רבה, טובה ורעה גם יחד. אבל זה היה קשר שהיית בטוחה, בשלב מסויים לפחות, שהוא הוא זה שאיתו תחיי ותביאי ילדים. מבחינה זו, התקווה והציפיות שהקשר ההוא טיפח בך, לא נעלמו. ולכן, כשאת חושבת על חתונה וילדים, הוא תופס את המקום הזה בזכרון החוייתי שלך, של ציפיה ותקוות. ולכן קשה לך לצאת מזה.אם את רוצה חיים חדשים, את צריכה לנתק את הקשר, ולזרוק את המפתח לים עמוק קשור בשלשלת עבה לבלוק כבד. זה נורמלי שתחשבי עליו מדי פעם, כי אחרי הכל הייתם זמן רב ביחד וחוויתם הרבה חוויות, אבל אל תתני למחשבות הללו לנהל אותך. קבלי אותן כחלק ממך, והקלי על עצמך להמשיך הלאה ללא ייסורי מצפון. ואם קשה לך, אנא לכי לטיפול. זו תופעה נפוצה, ויש דרכים לטפל בה. אבל זה תהליך, וזה לוקח קצת זמן.