מחשבות על האקס: מה עושים?

אז ככה ,אני בת 20 ,יש לי חבר מדהים בן 21 אנחנו יוצאים כבר 4 שנים והוא הקשר הראשון הרציני שלי והאהבה הראשונה שלי , בקיצור הכל הראשון בשבילי.הקשר בינינו הוא ממש טוב אנחנו מבינים אחד את השני הוא מצחיק אותי אנחנו כל הזמן ביחד ונהנים מכל רגע ואני פשוט לא רואה את החיים שלי בלעדיו . חשוב לציין שבעניין המשיכה שלי אליו אני כן נמשכת אבל פחות מההתחלה והוא יותר יוזם ממני בקטע הזה .לפני כשנה החלו להטריד אותי מחשבות על האקס בהתחלה והוא גילה את זה וכעס ורבנו וביקשתי סליחה והשלמנו . מאז אותו מקרה כל פעם זה חוזר אליי בתקופות ומטריד אותי ממש במיוחד המחשבה שהוא הראשון שלי בכל מובן ושלא ראיתי כלום בחיים חוץ ממנו . אני מפחדת לאבד אותו כי הוא באמת מדהים ואני כל כך אוהבת אותו אבל מצד שני מפחדת שנתחתן ונבנה חיים יחד וכל החיים אני אחיה בחוסר ודאות על מה היה קורה אם ובמחשבה של סקרנות .דיברנו על זה ואמרתי לו הכל והוא אמר שפקחתי את עיניו והוא גם קצת מרגיש ככה אבל פשוט זה לא הפריע לו כמו שזה מפריע לי . הוא אמר לי גם שאם ניפרד יום אחד הוא לא יודע אם הוא יוכל לחזור אליי אחרי שידע שהייתי עם גבר אחר . אבל מצד שני כל כך מסקרן אותי לנסות !אני כל כך מפחדת להיפרד אפילו לכמה ימים ואז לאבד אותו לתמיד הוא אמר לי גם שהוא לא מוכן לוותר עליי בשביל סקרנות אבל מצד שני גם הוא מרגיש ככה .מה אני עושה ? איך לנהוג במצב כזה ? זה לא מניח לי זה ממש מטריד .

מוטרדת יקרה,
אם לאחר 4 שנים את חושבת שוב על האקס שלי, זה שאיתו היית כשהיית בת 16, אז אני חושב שזה באמת כנראה לא רק האקס, אלא מחשבות מטרידות על מה שאין לך, ושאולי לא יהיה לך. את מבינה שכך זה כאשר עושים בחירה, ואת מבינה שאם תוותרי על הבחירה שלך את עלולה להפסיד משהו טוב, ובכל זאת זה מטריד אותך.את לא לבד. זה קורה לרבים במהלך הקשר הראשון שלהם, ובעיקר כאשר הם חושבים שזה יהפוך להיות הקשר שלהם "לכל החיים", כלומר, לחתונה. כי אז ה"הפסד" של כל היתר, מרגיש מוחשי יותר. הנה, גם בן זוגך אמר לך שהמחשבה עוברת גם אצלו, אבל הוא יודע לשים אותה במידתיות המתאימה, ולא להיות מוטרד מדי ממנה. זו אכן הדרך שבה אנשים מתגברים על המחשבה הזו. זה לא הולך לך, ואת חוששת מכך ש"הסקרנות תהרוג את החתול", שזה הביטוי לסקרנות מזיקה.ראי, את בת 20, ויתכן שאת לא בשלה עדיין לקשר. יתכן שאת באמת צריכה היית לפגוש אותו לא היום, אלא בגיל 25, אבל גם יתכן שלו היית פוגשת אותו בגיל 25, לא היית רואה אותו באור שאת רואה אותו היום. את בתחילת דרכך, וגם הוא כך, שניכם עוד צריכים להתפתח הרבה מבחינה מקצועית והשכלתית, ושניכם תמשיכו להשתנות. אולי את באמת לא בשלה עדיין לקשר, כי את לא רוצה להתחייב כבר עכשיו לקשר לכל החיים, ואולי זה העניין. ובהחלט יכול להיות שבעוד שנה, או בעוד שלוש, או בעוד חמש שנים תמצאי מישהו שימצא חן בעינייך לא פחות. אבל גם יתכן מאד שאם וכאשר תריבו קצת, ויהיה קשה, תתגעגעי לשקט ולהרמוניה שיש לך עכשיו.חלק מההתבגרות היא לדעת לקבל החלטות ולהיות שלם איתן. לא כולם מצליחים לעשות זאת יפה, ויש כאלה שאולי הולכים לטיפול כדי לעשות זאת טוב יותר. אחרי הכל, הצורך הוא בעיקר להיות מספיק שלמה עם עצמך ועם הבחירות שלך, דוקא מתוך ההבנה ששלמות לא תהיה אף פעם. ושימי לב שבדיוק לכן גם כתבתימספיקשלמה, ולא להיות שלמה, כי גם בזה אין שלמות, והצורך הוא להתמודד עם הספק ולהתמודד עם אי השלמות, ולהיות מרוצה בכל זאת.