ייעוץ זוגי או פרטני: מה הכי מתאים?

שלום
וברכה,כמו תמיד, אקדים ואומר שאני מודה לך על עבודת הקודש שאתה עושה.כתבתי לך פעמיים באותו שם בתאריכים 11.6.14, 21.4.14.אני בקשר 6 חודשים עם בחור מארצות הברית. ביוני הוא הגיע לבקר אותי למשך שבוע ולהכיר את המשפחה, חוץ מלבטים שהיו לי הכל התנהל כשורה ובחנתי את המשך הקשר באמצעות שהות שלי בחו"ל בחודש אוגוסט. בשבועיים הראשונים הייתי אצל קרובת משפחה חרדית בעיר אחרת שדחקה בי לבדוק את הרקע שלו. עד אותה נקודה הייתי בטוחה שיש לי איתו קשר שמבוסס על אמון מוחלט. אני סיפרתי לו ממש הכל על עצמי, גם דברים שהתביישתי בהם. הוא סיפר לי סיפורים מאוד אישיים על הרקע המשפחתי המורכב מאוד שלו. הייתי בטוחה שאין יותר מה לגלות. החיפוש באינטרנט העלה שהוא היה נשוי בעבר. כששוחתי איתו על זה, הוא טען שהתכוון לספר לי על זה פנים מול פנים (למרות שנפגשנו כבר ביוני). הוא אמר שזה היה בעל פן "אזרחי" בלבד, ושעשה טעות לפני עשר שנים, ועזר לבחורה (גויה) עם הביטוח הרפואי שלה.מאותו רגע, איבדתי בו אמון. הוא לעומת זאת במגננה עד היום נגד קרובת המשפחה שיצאה נגדו ועירבה מכרים משותפים.היו לנו המון וויכוחים מאותה תקרית, וגם מספר פעמים שנפרדנו ומיד חזרנו. הוא כועס על לשון הרע שהופץ עליו, ועל ההתעסקות היתירה במשפחתו ובעברו הכואב.יש לי כרגע 3 טרדות שלא מניחות לי: האחד זה בעיית האמון, השנייה חשש שהוא לא יהודי (קרובת המשפחה העלתה זאת והחשש עדיין מקנן בי) והשלישי שעברו הקשה שרצוף התעללות, חלילה ישפיע עליו להיות בן זוג/ הורה אלים (למרות שחשוב לציין שזה חשש שלי, ולא היה במציאות שום אירוע אלים חלילה).הוויכוח העיקרי שלי ושלו, הוא סביב נושא הנישואים ותהליך בירור היהדות שכל עולה אמור להעלות. לדבריו אין לו שום קרובי משפחה- הסבים, ההורים ואחיו מתו. אין לו דודים. הוא מסרב בתוקף להוציא מסמכים כגון ת לידה/ פטירה נישואין/ גירושים.הוא טוען בתוקף שכדי לאשש את יהדותו, מכתב מהרב שלו (שמכיר אותו רק שנתיים) ושני עדים שמכירים אותו מהילדות מספיקים לו. אני יודעת שהרבנות תדרוש יותר. הוא כועס שאני אפילו מעלה ספק שהוא יהודי. אני רציתי שיביא מסמכים אלו בעיקר כדי לראות מי באמת היו קרובי המשפחה שלו. הוא טוען שהוריו וסביו היו יהודים אתיאיסטים, כך שאין להם כתובה. מאוד מטריד.נושא היהדות פחות מטריד אותי, כי תמיד אפשר לעשות תהליך "גיור לחומרה במקרה של ספק" והוא כן מוכן לכך. מטריד אותי חוסר האמון, ומה אם חלילה יש לו ילד שאני לא יודעת עליו. מה קרה באמת בעבר המשפחתי שלו.כששהינו בחו"ל יחד, הייתי בביתו שבועיים, הסתדרנו טוב ביום יום, למעט כך שהוא עקשן והכל חייב להיעשות בדרך שלו (למען האמת, גם אני כך, הוא עושה לי "בית ספר" ללמוד לוותר). הצעתי לו ללכת שם להדרכה לקראת נישואים של מטפלת מהקהילה שלו שהמליצו לי עליה. הוא סירב, כי אמר שכבר עירבנו יותר מידי אנשים מהקהילה שלו וששמו הטוב נפגע. הוא לא מאמין שאשת מקצוע תשמור סודיות.בכל מקרה, אני בפרשת דרכים, אני כן אוהבת אותו, רוצה להמשיך את הקשר, אבל לא יודעת איך להתגבר על משבר האמון. ומצד שני, אני שואלת את עצמי האם אני מתעקשת עליו בגלל שאני בת 33 וממש רוצה להתחתן.יש לציין שאני תמיד הייתי ספקנית לגבי כל ההחלטות שלי, אני אף פעם לא שלמה עם החלטותי.תודה רבה על העזרה, וכן אני מתארת לעצמי שתגיד שאני אולי צריכה ייעוץ מקצועי זוגי, מה שאני מתכוונת לעשות ברגע שאסיים את הטיפול הפסיכולוגי קוגניטיבי שלי.רב תודות לך,גמר חתימה טובה,צופית :)

צופית יקרה,
את בטיפול פסיכולוגי, קוגניטיבי או אחר, ואני חושב שאת יכולה וצריכה להעלות את הנושא הזה שם, ואולי כבר עשית זאת. השאלה אם את צריכה גם ייעוץ זוגי, ולא רק פרטני, תלויה באמת בציפיות שלך. האם הספקות שלך ביחס אליו ממשיים? - אם כן, את צריכה יותר ייעוץ פרטני כדי לקבל את הכוח לעזוב. האם הם מוגזמים ומופרכים? במקרה הזה, ייעוץ זוגי יעזור יותר ליצור את התקשורת ביניכם ואת האמון. העניין הוא שאת יודעת, ושהסימנים שאת מקבלת ממנו באמת מחשידים.גם החששות והשמירה שלו על סודיות בנושאים שונים נשמעים לא טוב. אשת מקצוע, אם היא אכן אשת מקצוע ולא "אשת חברה מייעצת", כן תשמור על סודיות, כי זה חלק מהמקצוע וחלק מהמחוייבות שלה, ולכן הפגיעה בשמו הטוב נשמעת כתרוץ יותר מאשר סיבה. ואם זו מטפלת "מהקהילה", שאנשים לכן יודעים מראש שאתם הולכים אליה, אז אפשר למצוא מטפלת אחרת, שאינה "בקהילה".אני מציע שתבדקי קודם את הדברים בטיפול הקוגניטיבי שלך. אחד היתרונות ואחד החסרונות של הטיפול הקוגניטיבי, מבחינתך, הוא שהטיפול נעזר ב"חשיבה חיובית", כנגד "חשיבה שלילית". וכאן, נשאלת השאלה אם בגלל זה את חוששת שהטיפול ייקח אותך כנגד החששות שלך? כלומר, שהטיפול "מרגיע מדי"?כך או כך, ואת זה אני אומר בכל זאת קטגורית: אם הגבר רוצה להיות איתך, ואם הוא רוצה שתבטחי בו, הוא מחוייב לחשוף את עצמו ואת ההסטוריה שלו בפנייך, קודם כל כי זה ישפיע עליך ועל ילדייך בדברים שהם משמעותיים לך. כך זוגות עושים וצריכים לעשות באשר להסטוריה הגנטית, למשל, גם אם הם חושבים שעלולה להיות בעיה. החשיפה הזו מחוייבת המציאות, ויש לדרוש אותה. האם הוא מסרב בגלל עניינים של אגו ולא משום שיש שלו מה להסתיר? - לא יודע. אבל אם זה כך, הוא מחוייב להתגבר על זה, שכן אם לא יתגבר על זה בעניינים האלה, יהיו לך קשיים איתו בכל מקום שבו את והוא לא תסכימו על דרך. בהתחלה נוטים להחליק בעיות כאלה. בהמשך זה עלול להפוך להיות בלתי נסבל.

תודה רבה על תשובתך.המטפלת הקוגניטיבית שלי היא טובה, והיא אכן בונה איתי חשיבה חיובית ובוגרת, מצד שני היא משקפת את המציאות כמו שהיא וגם היא מעלה חששות לגביו.רציתי את חוות דעתך המקצועית מכיוון שמניסיוני בעבר אתה מאוד חד אבחנה וגם מספק פתרונות בדרך היעילה והעדינה המיוחדת רק לך.אני אוהבת אותו, הקשר שלנו מעל 6 חודשים, יש לנו כימיה, הוא מחזר נפלא. קשה לי לוותר על הדברים האלה. הוא לוקח את הקשר ברצינות.כאשר אני מבקשת ממנו למצוא מסמכים שקשורים לצד אימו, הוא אומר שאין אותם ברשותו, שהוא עזב את הבית בגיל 17, ההורים נפטרו וגם האח. ישנה אחות שהוא לא בקשר איתה. הוא אומר שיהיה לו מאוד קשה בירוקרטית להוציא מסמכים אלו, כיוון שאינו יודע מקום קבורה/ לידה ותאריכים ושהוא יצטרך לשלם כסף רב. הוא כועס שאני מביעה בו חוסר אמון, והוא אפילו מתנה את המשך הקשר בכך שלא נתעסק יותר בעברו הכואב. הוא מתאר את זה כמו חפירה בפצע. הוא מתאר את עברו כמקביל לזה של ניצול שואה.אני מבינה את כל הדברים שכתבת לי, ובכל זאת בגלל שאני אוהבת אותו, האם ישנה איזושהי דרך שלפי דעתך כן נוכל להמשיך להיות בקשר?איך אתה מציע לי לפעול?תודה רבה,צופית

צופית יקרה,
אני לא יכול לתת לך תובנות טובות יותר. זה לא נשמע טוב, והחששות מוצדקים. כפי שאמרתי, למרות שאני יכול להבין מצב שבו הוא באמת היה בטראומה משפחתית, ולכן לא רוצה לעשות זאת, להערכתי הוא צריך להבין את הצורך שלך ולהתמודד עם זה. אם הוא לא עושה זאת, או שיש לו בעיות נפשיות מהותיות שמפריעות לו לעשות זאת, יתכן מאד שאלו יפריעו גם לזוגיות בהמשך. או - שהוא לא דובר אמת. ואם את רוצה לראות דוגמא קיצונית לבעיה שכזו, ראי שתי שאלות למטה, את שאלתה של לוני. השקרים אינם אותם שקרים, המחלות המדומות או הלא מדומות אינן אותן "מחלות", אבל את חייבת לבדוק. המשיכי את העבודה עם המטפלת שלך, כי זה הדבר הנכון.

לדר' חסון היקר,
תודה רבה על חוות הדעת המפורטת. אני מתייחסת אליה ברצינות מרבית.היום ביקרתי חברה, אישה נשואה, אינטליגנטית ושקולה ששמעה את הסיפור ומיד אמרה לי לסיים את הקשר. זה עורר בי חשש רב שממש רב האנשים אומרים לי אותו דבר: שהסיפור שלו מוזר, חשוד, לא אמין, שאני צריכה להיזהר.הוא חזר בערב מהעבודה וצלצל אליי (כשאצלי אחת וחצי בלילה). כעסתי עליו מאוד שהוא מעיר אותי באמצע הלילה. אמר שזו אי הבנה וחשב שרציתי שיתקשר אליי אחרי שהוא מסיים לעבוד. הנקודה היא שהייתי כבר מאוד טעונה, שוב ניסיתי להתעמת איתו על דברים שהפריעו לי, ביקשתי שיציג לי לפחות מסמך אחד שמראה שהוא דובר אמת. הסברתי לו שהקדשתי לו חצי שנה מחיי ושאמרתי לו את כל האמת, ושגם אני זכאית לכל האמת, במיוחד כשנישואים עלו על הפרק. אני לא חושבת שצריכים להיות סודות בין בני זוג שרוצים להתחתן. הוא אמר שאני מתנהגת כמו משוגעת, ושהוא הולך לחסום אותי (מה שעשה בדיעבד), ושיגיד למכרים המשותפים שלנו שאני מטרידה אותו.אני אמרתי לו שיהיו השלכות אם הוא חוסם אותי. התכוונתי שאני אזהיר את המכרים המשותפים שלהן מספר בנות צעירות מפניו. לא אמרתי לו את זה, והוא משום מה חשש לגבי הבית שלו, מכיוון שיש לי מפתחות לבית שלו, מה שמגוחך לחלוטין גם מפני שאני בחורה הגונה וגם מפני שאני בצד השני של העולם. הוא איים עליי שיספר שאני מטרידה אותו ושהוא יתקשר גם לדודה שלי.הוא גם צילם וידאו שלי כשרבנו פעם אחת, ומיד אחר כך השתטינו ואמרתי כל מיני דברים בצחוק, והוא מאיים להראות את הוידאו הזה כדי להציג אותי בתור "לא שפויה".אני מרגישה מאוימת מכל האיומים שלו. בוידאו הזה רואים שאני צוחקת, ושאני לא אומרת דברים ברצינות, אבל עדיין עצם החשיפה של וידאו כל כך מגוחך זה עוול לי וגם לו.אני נורא מתוסכלת כי הוא חסם אותי בטלפון ובסקייפ, וניסיתי להתקשר אליו כדי שניפרד בצורה נעימה, והוא פשוט אמר שאין לו זמן וניתק לי את הטלפון בפרצוף. זה נורא מתסכל שאני לא מרגישה שהיה סיום הולם לקשר של 6 חודשים מחיי.אנא חוות דעתך לסיטואציה העגומה הזו,תודה רבה,צופית

חייבת לומר לך שככל הנראה ניצלת, האינטואיציות שלך שמשהו לא בסדר היו נכונות, וכשהוא הרגיש שאת לא קונה (ולא תקני) את הסיפור המפוקפק שלו הוא החליט לחסום אותך ולהתנתק ממך - כלומר התגובה שלו היא ההוכחה שצדקת ומשהו מאוד לא בסדר עם הבחור הזה!!!לא חסרים פסיכים באינטרנט, ובפרט כאלה שגרים רחוק ממך ויאכילו אותך בהרבה לוקשים שקל לך לקנות כי את כל כך רוצה להאמין להם (והם מומחים בלמצוא בחורות פגיעות), ולא חסרות בחורות שנפלו ל"סיפורים" כאלה, חשוב שתקשיבי לאנטואיציות שלך כמו שעשית במקרה זה.