מחשבות כפייתיות בקשר: איך לצאת מהן

היי,
אני יוצאת עם בן הזוג שלי כבר חצי שנה.בתחילת הקשר(חודשיים ראשונים) שמתי לב שהוא בוחן בחורות יותר מדי,גם כשאני נמצאת לידו(משהו שממש הרגיש לי כחוסר כבוד) אבל החלטתי שאמנם זה מפריע לי,אבל אתעלם ואקבל את זה כמה שאני יכולה,כי הרי זה דבר די טבעי.
אחרי מספר פעמים שזה קרה,החלטתי שאני שואלת אותו מה עובר לו בראש כשהוא מסתכל על בחורה שנראית טוב והוא ענה לי שלפני שהתחיל לצאת איתי,היה מפנטז על אותה הבחורה כשהיא איתו במיטה.כששאלתי ותו מה עובר לו בראש עכשיו ,הוא השתתק(הוא בחור מאוד ישר שפשוט לא מסוגל לשקר).כשלחצתי עליו,הוא סיפר לי ששבוע לפני ראה בחורה ופנטז עליה שהיא איתו במיטה.כל כך כאב לי,הרגשתי ממש כאילו בגדו בי.במיוחד שבדיוק יומיים לפני שקרה הסיפור עם הבחורה(ולא רק היא,היו עוד כמה)הוא בכה לי ואמר לי כמה שהוא והב אותי.חשבתי שאני לא אוכל להתמודד עם המחשבה שבחור שאני נותנת לו את כל כולי ,שבלי ושה מסתכל לי בעיניים ומספר לי כמה שהוא מכוחלם לא הרגיש כמו שהוא מרגיש איתי וכמה שהוא אוהב אותי,מסוגל לבגוד בי בצורה כזו(כן,מבחינתי זו בידה)איך שהוא הצלחנו להתגבר על המשברון הזה(הוא הודה שהוא לא יודע איך מתנהגים במצבים של קשר רציני,שהוא עדיין חושב כמו ילד בן 16 כי מעולם לא היה במערכת יחסים רצינית ומעולם לא אהב בחורה).
הבעיה היא,ד״ר, וזו פעם ראשונה שאני באמת מודה בזה שזו בעייה,שמאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה.אני כל יום,כל שעה,כל שנייה חושבת על זה.אני כל היום בוחנת בחורות ברחוב,וחושבת לעצמי מה ההוא היה חושב אם היה רוה אותן,מה היה עובר לו בראש?האם אני מספיק יפה בשבילו?(אני בחורה בעלת פנים יפות,אך מעט מלאה ותמיד קיבלתי ממנו את התחושה שהוא מעדיף רזות,דקיקות ומחוטבות)הגעתי למצב שאני נמנעת מלצאת איתו למקומות מהחשש שנראה יחד בחורה סקסית שלבושה בצורה חשופה והוא יגניב מבט ואני אתחיל לחשוב לעצמי ״מה עובר לו בראש??״ני יודעת שהוא כבר לא כמו פעם,הוא באמת כבר לא בוחן בחורות בעין לא יפה(לפחות לא לידי) ואני יודעת שהוא פשוט מטורף עליי ויעשה הכל בשבילי.הוא הודה שבתחילת הקשר הוא לא ראה אותי כהאישה הכי יפה ומושכת בעיניו,אבל עכשיו כן.ושעכשיו הוא אוהב אותי הרבה יותר והוא חושברק עליי כל יום,אבל אנו פשוט לא מצליחה להשתחרר מהמחשבות האלה,זו פשוט אובססיה שמטריפה אותי.אני כל כך רוצה להרגיש שלמה עצמ עצמי ,ל

מתוסכלת יקרה,
לא כתבת בני כמה אתם, אבל אני כן מבין ממכתבך ששניכם די חסרי נסיון בקשרים קבועים. עכשיו את נמצאת בתוך מבוך של מחשבות כפייתיות שאת לא מצליחה לצאת ממנו, כשמהצד השני – דרשת ממנו, או לפחות ציפית ממנו, לעשות אותו הדבר – לצאת מתוך הלך של מחשבה שהיה רגיל לו, ושגם ממנו לא קל לצאת. עכשיו, שניכם צריכים לצאת מזה יחדיו. הוא, לפחות כלפי חוץ, לפי תאורך, כנראה שהתחיל במסע הזה. אם לא תעשי זאת גם את, לא בטוח שהקשר ביניכם יחזיק מעמד. יותר מזה, אני חושש שיתכן מאד שגם בקשר הבא תחפשי סימנים לאותה בעיה, כי זה הלך מחשבה שלך שהפך לך להיות מאד משמעותי. האם באמת תצליחי לצאת ממנו גם בקשר הבא?יתכן שכדאי שתלכי לטפל בחרדות הללו שלך, באופן מקצועי (פסיכולוגי). לכאורה, אפשר לעשות זאת גם בשיחות עם בן זוגך, הרבה שיחות, עד שתרגעי, אבל יכול מאד להיות שזה יהיה יותר מדי בשבילו, וכשהוא ירגיש שהוא חסר אונים ולא יודע להרגיע אותך, הוא ינסה להתרחק.

היי שוב,

השאלה אם זה טבעי ונכון לצפות ממנו לא לחשוב ככה יותר.הוא אומר שהוא כבר לא חושב בצורה הזו יותר,כי הוא כבר הבין מה יש לו ביד,ומהי מערכת יחסים רצינית.

אני כל כך רוצה לצאת מזה ואנחנו כן מדברים על זה ,סיפרתי לו מה אני מרגישה בעקבות מה קרה .יש בינינו תקשורת מעולה וזה לדעתי מה שעוד מחזיק אותי בקשר הזה.סיפרתי לו על המחשבות הכי גרועות שלי והוא באמת משתדל לתת לי להרגיש טוב עם עצמי ומרגיש אשם על מה שהיה.

השאלה היא איך אני יכולה לעבוד עם עצמי כדי להימנע מהמחשבות האלה?או לפחות לא לפחד מהן כל כך כשהן עוברות לי בראש?

מתוסכלת יקרה,
פנטזיות, ובהן גם פנטזיות מיניות על מי שאינם בני זוג (שזה החלק שלו) זה דבר טבעי. חרדות (שזה החלק שלך) גם הן דבר טבעי. כל עוד יש להם מקום ברור ויש אבחנה ברורה בין דמיון למציאות, וכל עוד אין השתלטות שלהן (הפנטזיות או החרדות) שמפריעה ליחסים ולחיים הנורמליים, אלא מעשירות את החיים במשהו (פנטזית למיניהן) או שומרות עלינו (חרדות למיניהן), זה בסדר. ברגע שזה הופך להיות אובססיבי, ומפריע לחיים התקינים, כפי שקורה לך, יש בעיה. וכתבתי לך בתשובתי הקודמת איך פותרים את זה: אם לא בשיחות והרגעה והסחת דעת, אזי בטיפול.