מחשבות טורדניות בזוגיות

שלום
ד"ר חסון,בן זוגי ואני ביחד כבר 5 שנים, לקראת חתונה. (בני 28, 30).לפני כמה חודשים הוא סיים תואר שני בתחום מבוקש, ואני חייבת להודות שכמה שזה נשמע שטחי, תחום הלימוד ואפשרויות העבודה בעתיד של בן זוגי ושלי הוא נושא שמאוד חשוב לי, ושמחתי מאוד להכיר אדם מדהים שאני אוהבת ואוהב אותי, והקשר שלנו מעולה, ובנוסף גם עונה על ה"קריטריון" של מישהו משכיל במקצוע איכותי.עכשיו כבר כמה חודשים ארוכים ומתסכלים הוא מחפש עבודה (אני סיימתי את הלימודים שנה לפניו, וכבר נמצאת בעבודה מסודרת), ותוך כדי עובד בעבודות סטודנטיאליות שהוא לא נהנה בהן וגם לא מרוויח יותר מדי.אני כל הזמן תומכת בו, מנסה לעודד אותו שתיכף נמצא ומה זה משנה אם ייקח חודשיים יותר או חודשיים פחות. אנחנו מסתדרים כלכלית, אין לנו הרבה הוצאות והכל בסדר.אבל בפנים אצלי לא הכל בסדר, אני מתביישת לומר שזה פוגע בהערכה שלי אליו. אני חושבת שהוא חכם ומוכשר וכל מקום עבודה רק ירוויח ממנו, אז למה הוא לא מוצא? אני מוצאת את עצמי נמשכת אליו פחות, ושונאת את עצמי על כך שדבר כזה נותן לי להשפיע על איך שאני תופסת אותו.איך אני יכולה להפריד בין הדברים? אני יודעת בדיוק מיהו ומה הוא שווה, איך אני יכולה ללמוד להתעלם מהנסיבות האלה?תודה מראש!

איילת יקרה,
הוא בן זוגך, ואת מן הסתם אוהבת אותו, אבל נותנת למחשבות רעות להכנס אליך באופן אובססיבי. זה לגיטימי, אבל לפי תאורך את לוקחת את המחשבות הללו יותר קשה מכפי שאת אמורה לפי איכותו של הבחור. זוגיות זה עניין מורכב, איילת. גם אהבה. ותוכלי לראות זאת אם אשאל אותך שתי שאלות קשות יותר: מה היית עושה לו היית מגלה שיש לו בעיות פוריות? ושאלה שנייה: מה היית מצפה שהוא יעשה או ירגיש לו לך יש בעיות פוריות? – ולקחתי מצבים קיצוניים יותר ממצבכם עכשיו. זוגיות זה עניין מורכב, ויש עליות ומורדות. אם את מתקשה לעכל מורדות, בדקי את עצמך אם זו בעיה כללית שלך? - זה לא אומר שאת צריכה ללכת לטיפול בעניין הזה, אני לא חושב שמצבך "קשה" כל כך, אבל אולי את צריכה לקחת אחריות על ההחלטות שלך, על עצמך ועל הזוגיות שלך, ואולי גם על האכזבות שלך, שלא יקלקלו לך את הסך הכל.